בננות - בלוגים / / סימנים
תלמה פרויד
  • תלמה פרויד

    נולדה בתל אביב, כמעט על מדרגות בית החולים ולא התאוששה עד היום. למדה ספרות עברית ולשון באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון ועשתה תואר נוסף בספרות, בהצטיינות, באוניברסיטה הלאומית של דרא"פ. שהתה בשליחות בדרא"פ, לימדה בתיכון שם ובארץ. טיילה רבות באפריקה והתאהבה ביבשת. הייתה חברת מערכת 'מעריב' במשך שנים ותרמה 'אייטמים' גם לגל"ץ. בהמשך הייתה כתבת ראשית ב'עולם האשה', כתבה על ענייני תרבות ב'פנאי פלוס', כתבה טורים בענייני עיצוב, בריאות ועוד. כלשונאית, הייתה בין כותבי המילון העברי-עברי 'רב מילים' שיצא בהוצאת מט"ח שליד אוניברסיטת ת"א בשיתוף עם אחרים – בפרק הביטויים. עורכת לשונית, כותבת, פריקית של שפות, מציירת במילים. גרה בהרצליה

סימנים

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4

סימנים

 

אַחַר כָּךְ תֹּאמְרוּ לֹא הָיוּ סִמָּנִים

הוּא עָבַד

הוּא דִּבֵּר

לְעִתִּים גַּם חִיֵּךְ

בָּרְחוֹבוֹת הִתְהַלֵּךְ

הוּא אַָמַר שֶהַכּול בְּסֵדר

הוּא אֲפִילוּ הָיָה

אֶצְלֵנוּ בַּסֵּדר

וּפַעַם כְּשֶנִּרְאָה עָצוּב

הוּא אָמַר שֶׁכְּלוּם

הַכְּאֵב הוּא שָׁקוּף

אֵין רֵיחַ לַמִלִּים

כַּמָּה רַע כְּבָר יָכוֹל לִהיוֹת

כְּשֶׁפּוֹרְחִים הַנַּרְקִיסִים

וְאֵין שֵׁם לָאַשְׁמָה

ואין חוֹרְתִים בַּחֲרָטָה

וְהַכֹּל מִתְפּוֹגֵג

חֶלְקִיקִים חֶלְקִיקִים

כִּי כַּמָּה רַע כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת

כְּשֶׁפּוֹרְחִים הַנַּרְקִיסִים

 

©

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

25 תגובות

  1. הכי קשה כשפורחים הנרקיסים הפריחה הזאת היא מעין כסת"ח של הטבע מעין אליבי מנצנץ
    ממש כמו בשירו של נחמן ביאליק על השחיטה
    שיר יפה אהבתי אותו

  2. גיורא פישר

    שיר נהדר. ביחוד הסיום האירוני

    • תלמה פרויד

      תודות רבות ועמוקות חברים שלי: גיורא, גליה, נעמה, מירי, עדנה. ברוכה הבאה, עדנה. תודות כמובן גם לחנה ולשמעון. חג שמח לכם ולהשתמע/להתראות עוד ועוד

  3. שמעון מרמלשטיין

    סימנים של מועקה ותעוקת הלב
    הבאה בחגים ובחמסינים, כשנמאס מהכול.
    שיר נוגה עצוב, מקאברי במידה הנכונה.

    הנרקיסים לוקחים את זה קצת למקום אחר.
    חינני. הרי לא יעלה על הדעת שיניחו נרקיסים על קבר. לא?

    ובאמת כמה רע יכול להיות כשפורחים הנרקיסים (גם על ביצות הפרת והחידקל)

    אהבתי.

    • תלמה פרויד

      תודה שמעון על הקריאה המושקעת והתובנות. וגם על ההערה הלשונית לגבי: חרת, חרט. עוד הבחנה בין שני השורשים (שאני, לפחות, מקפידה עליה ויודעת שאני די במיעוט): ח,ר,ט – חריטה פיזית, בחומר. ח,ר,ת – חריתה מטאפורית, כגון: חרת על דגלו, חרות על לבו וכד'. וגם כל מה שאמרת לגבי חרת – נכון מאוד. תודה ששמת לב. אכן, במודע כתבתי: חורתים ולא: חורטים. תודה מאוד וחג שמח

  4. גליה אבן-חן

    שיר קינה נפלא.

  5. אופס סליחה ואין "חורתים בחרטה"
    הזכרון הזכרון והמנגנון הסטטי הזה שלא עוזר להציץ למעלה כדי לצטט
    אבל גם אין חורטים בחרטה הולך-בתודעה כמובן
    ושמעון,
    ברוררררר !!!!!

  6. עדנה גורני

    שיר נהדר. אהבתי את הסימנים שלא רואים או שלא רוצים לראות מול הסימנים שכן רואים.
    כמה רע יכול להיות כשרואים ולא רואים…

  7. קשה והאירוניה מקשה עוד יותר.
    כתוב היטב!

  8. מירי פליישר

    אוהבת.
    חג שמח תלמה
    מירי

  9. חנה, גם בהגדה נתנו סימנים לעשר המכות. חבל שנרקיסים לא היו שם…

    • הכוונה כמובן לתלמה… 🙂

    • תלמה פרויד

      נורית, כשלא רוצים לראות, לא רואים. כאז כן עתה. תודה לך וחג שמח מאוד

      • תלמתי. יקירה, שיר הגדה- נותנים בהם סימנים. שיר יפיפה. וכמה עצב מפיצים הנרקיסים. שיר חרות בנשמה. אל תקרי חרות אלא חירות (בצירה). שימני כחותם. מחבקת אותך, אוהבת. שיהיה לך חג שמח נשמה. חיה אסתר

        • תלמה פרויד

          רבי יהודה אומר: חירות ממלאך המוות ורבי נחמיה אומר: חירות מן המלכויות ורבנן אמרי: חירות מן הייסורין.
          חיה אסתר החורתת בחירות, תודה על דברייך המאירים. שולחת לך חיבוק אוהב. המשך חג שמח לך

    • תלמה יקרה, הגיע הזמן לזרוק העבודה ולהתמסר לשירה. יש לך את זה – בעדין עדין, קטן שהוא גדול, שנון, חכם ומתוחכם, אז מי לא יקפוץ על המציאה. רואה לך שנות התבגרות מיטיבות, מלאות יצירה והגשמה.
      כמו שנאמר, עולה בהצטיינות לשנה הבאה בבית ספרנו. או, המשיכי בדרך זו, או, עלי והצליחי. ובכל מקרה- הידד!

      • תלמה פרויד

        מזמן לא עליתי כיתה. ועוד בהצטיינות? ועוד בבית ספרנו? תודה, מורתי. תודה מאוד

  10. כִּי כַּמָּה רַע כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת

    כְּשֶׁפּוֹרְחִים הַנַּרְקִיסִים

    איזה יופי היה שם !

    תלמתינו – אני לגמרי עם עדנה !

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לתלמה פרויד