Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
מקור:
לא, באמת לא צריך שתטרחו. שבו, תיהנו. אני אסתדר, לא, לא, אל תורידו מהשולחן. תודה, באמת. לא צריך. שבו, תנוחו. נו, עד שאתם כבר באים
תרגום:
רק שלא יתחילו עכשיו לשנע לי כלים למטבח בסדר הלא נכון, שלא ישימו לי על השיש במקום בכיור (או להפך), שלא יזרקו את השיירים לפח הלא נכון, שלא יכתימו לי את השיש ביין, שלא ישרטו לי את הנירוסטה, שלא ינגבו לי ידיים במגבת של הכלים. הכל, אלוהים, רק שלא ייכנסו לי למטבח
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
כל מה שחשוב בחיים
אכן, אומי 🙂 🙂
תודה
נו עד שאתם כבר באים … אז אולי כבר תלכו.
צחקתי. מכיר את המצב הזה.
אלה שאכלו מרגישים רגשי אשם… אז הם מתחילים לעשות נזקים בבית. פורעים את הסדר (שלא לדבר על ליל הסדר, שזאת המלחמה הפונית הרביעית)
יש בתים. שנותנים לאורחים נעלי בית. לא כדי שירגישו כמו בבית. אלא כדי שישבו על הספה ולא יזוזו. כי להסתובב עם נעלי בית בבית לא שלך, זה כמעט להתחזות לבעל הבית.
בת הזוג שלי גילתה (לאחר חמש שנים) שאני מסתובב עם נעליים בבית שלה. ומייד אמרה העבירה אותי לנעלי בית.
יכול להיות שהיא הפסיקה להסתנוור מכפות מדמותי וגילתה את המציאות?
נעלי טימברלנד חומות עם בוץ, טיח, סיד, ישר מהפיגומים של הבנינים שעליהם אני מטפס.
שמעון, אתה מהצד של הבעלבוסטה? כי אני מן הצד של האורחים. כן, אלה שעדיף שיישבו לנוח ושלא יבלגנו את הנירוסטה ושלא יתנועעו חופשי בבית, כי עוד רגע המארחת עוברת לפולנית.
נעלי טימברלנד עם בוץ וטיח הולך יופי עם זיפים. יש? ותיזהר שם על הפיגומים. וגם: תודה מעומק
יופי של רעיון מבני. מקור ותרגום. אתן את זה בתור תרגיל כתיבה לתלמידים שלי. זה כבר תרגיל שני שאני מוצאת בבלוג שלך.
ברור שכפי שאת כתבת זאת לא מדובר בתרגיל אלא ביצירה של ממש.
גליה, לכבוד הוא לי, משוררת מרתקת שאת. זוכרת את פגישתי הראשונה עם שירתך – באירוע של כתב העת 'גג' קראת משירייך, לצד משוררים נוספים. אהבתי משמיעה ראשונה. ניגשתי אלייך בתום הערב ואמרתי לך שאהבתי. רק אלייך. ולא שלא היו שם עוד טובים. אהבתי את ההומור, ההומור העצמי, האירוניה הדקה, האמיתיות החשופה – הרגש, הכישרון.
ואם במטותא, תגלי לי מה תרגיל הכתיבה הקודם שמצאת בבבלוגי, אשמח אף יותר. תודה לך. אמשיך לקרוא את יצירתך בהנאה.
השיר "איזו שפה": משמשתי משמש, אבטחתי אבטיח…
התרגיל הוא ליצור שיר שכולו לשון על לשון.
תלמה, העלית חיוך על פני…
תרגום בעברית זה : סאבטקסט
והסבטקס מדויק !
ובקיצור : מויחל טויבעס
שבת שלום עם שולחן מלא כל טוב
ריקי, סב-טקס?
אחלה מילה. עכשיו רק לצריך למצוא למה:)
א גוטע ווך
תודה, נורית 🙂
מקסים דואט הקולות הזה
חן חן, חנתי