בננות - בלוגים / / אדלינה קליין מזדהה עם האישה
כף האהבה
  • שוש ויג

    סופרת ומשוררת , מבקרת ספרות .  כותבת לאתרי תוכן באינטרנט ,אי-מגו, מחלקה ראשונה,  הפורטל לשיוויון ולצדק חברתי.  מנהלת האתר : ספרשת. פיוטית פרסומים: "דרך העיניים שלי" הוצאת אסטרולוג, רומאן , 2000 "חגיי ועונותיי" הוצאת אסטרולוג , רומאן , 2002 "תבואת השיגעון" הוצאת צור אות, שירים, 2006 "איפה את חיה " הוצאת צור אות שירים 2009   ספרשת

אדלינה קליין מזדהה עם האישה

האהבה אסורה  במערכת/
 אדלינה קליין
 
 ( שושנה ויג ובלפור חקק, השמות שמורים במערכת- רומן מכתבים, הוצאת פיוטית, תשע"ב , 184 עמ')
 
 
בעולמנו הנאור והמתירני, חיינו הנורמטיביים זורמים לפי סטנדרטים קבועים, מקובעים, ובלתי מתפשרים מבחינת הראות הקולקטיבית חברתית-תרבותית. לפיכך, דפוסי חיינו האינדיבידואליים אינם מאפשרים בידינו לנסוק מעבר למקובלות ובכך הם מהווים סכנה וחסימת דרכים למעברים חדים וישירים ממלחמה לשלום, מחושך לאור. כך נוצרת שבלונה של דרך חיים אשר שבה על עצמה (מבלי להיפרד ממוסכמות עבר). והתרמיל- כבד מנשוא.
עניין זה יוצר מאבקי כוח עימותים וקונפליקטים לכל אורך הדרך: פנימיים וחיצוניים כאחד, הן לפרט והן לכלל.
ומאידך, נשאלת השאלה, מדוע זה בעידן הכה מפותח שלנו, נותרנו פרימיטיביים, נעולים בדלת אמות, מסרבים לראות את האור, ספונים אנו במחשך הבלתי שפוי, נטולי יוזמה לעשות למען הערכים, למען עצמנו למען זולתנו. כולם עוד אוחזים מבלי לחדול באמונות טפלות, מסורות, ואילוצים שאין הדעת סובלת. וזאת, למרות שכולנו בני אנוש וקורצנו מאותו החומר.
וכל הפילוסופיה הזאת למה באה? כי מעמדה של האישה נותר       צר וחסום יותר משהיה אי פעם דווקא בעידן המודרני. כולם ערים לנחיצותה בשל יצירתה חיים חדשים כל העת, והיא מהווה 'יריבות מסוכנת' לגברים הרוצים להמשיך במסורת עתיקת היומין ולמשול ללא הרף, על כן היא 'האישה' מנושלת מנכסיה, נרדפת כל הזמן והופכת למובנת מאליה.
ואולם 'חוה' יודעת היטב את דרכי העולם ומבקשת ודורשת ללא הפסק להשיב זכויותיה ומעמדה. היא מתמידה במאבקה בראש צלול וחריף מפלסת דרך ולוחמת על הישרדותה.
אותה 'האישה האולטימטיבית' גיבורת הסיפור, יודעת את אשר לפניה וגם זוכרת ומפנימה את אשר עם ליבה. היא שואבת מפנימיותה כוחות מחודשים וממלאת בהם את צרכיה הפיזיים והרוחניים. היא מתירה ולובשת צורה באינטנסיביות מופלאה ולמרות המוקשים שעומדים בדרכה כמו – 'תגים' ישנים 'וזהויות' נלעגות, היא ממשיכה בחיפושיה אחר הצדק והשוויון ללא ליאות.
ספר התכתבות זה שאין בו עלילה מכיל בתוכו את כל עולמן הפיזי והרוחני האדיר של כל בנות מינה של הכותבת. היא עצמה צריכה לחיות חיים כפולים למימוש חלומותיה.
מחד, לחיות את היומיום השבלוני והמשעמם לצד בן זוגה וילדיה ולכפות על עצמה שביעות רצון מהמצב. ומאידך, היא מממשת עצמה באהבה חדשה שצצה בחייה, בדמות משורר בעל עמדה בעולם הספרות. האש שנדלקת ביניהם הופכת ללהבה. ויצריה הנשיים התעוררו לחיי האהבה החדשה.  
למשורר חלומותיה, היא רוקמת תפקיד של 'האביר על הסוס הלבן' אשר בא לחלץ אותה ממצב של 'אדישות' (בו הייתה שרויה), למצב של 'עוררות'. בשל כך אותו אביר הופך 'לאובססיה' קיומית נעימה, מהותית, ומרכזית ביומיום.
'האביר הספרותי', (כמוה עצמה) נתון לכבלים של עול ומשפחה, אך נפתח להרפתקת אוהבים ונכנס 'למעגל הקסמים' מרצונו החופשי.
וככל שאהבתה אליו הולכת ומתעצמת בהמשך, כך היא גם מבינה שאהובה – אינו יודע כיצד להכיל את עוצמת האושר הגדול שנפל בחלקו בגינה.  מבחינתה, היא ממשית ומציאותית. ואילו אהובה, ראשו בעננים ובחלומות.
מבחינת המשורר, תמונת המצב שונה משלה. הוא אינו מבין את פגיעותה ורגישותה ובוודאי אינו מבין לאן שואפת אהובתו להגיע ביחסים שביניהם כדי לספק: את רצונה, מחסורה, דרישותיה, כמיהותיה, וכמובן ציפיותיה – 'הסותרות' (בעיניו) ומבלבלות אותו ללא הרף.
הקשר ביניהם, שהחל 'כמעידה חד פעמית' וסיפקו יצריהם, הפך אט אט לקשר דו-צדדי ולשותפות גורל אשר איחד אותם מבלי יכולת היפרדות.
האישה נולדה לחופש ואף על פי כן לעולם אינה חופשייה דיה. היא תמיד במירוץ עם עצמה, עם הזמן, ועם הסובבים אותה. עליה לאתגר עצמה כל יום מחדש כדי לא להפסיק את רצף קיומה. עליה להשיג דברים קטנים על-מנת להרגיש שייכות באותה ברית אהבה שקרתה ביניהם  (דבר שהוא אתגר, אך אינו בר ביצוע לאורך שנים). היא תולה מנעולים על הגדר, ונועלת במפתח את רצונותיה, שאיפותיה, מחדליה, ובעיקר את סיבת היותה.
ולסיבת היותה, יש משמעויות רבות. היא חיה על מנת ליצור, לצאת ממעגל אחד, ולבוא כרצונה למעגלים אחרים. היא יוצרת צאצאים למען קיום הדור ההמשכי.
אך גם זה אינו עונה על צרכיה המיידיים, הבסיסיים, הרוחניים והבוערים. צרכי נפשה זקוקה לחיזוקים תמידיים ואין סופיים. לכן היא חצויה בין רצונותיה ליכולותיה לעמוד במשימות: להיות רעיה ואם – לפי הברית הכתובה אליו התחייבה. והדרישות הולכות מתרבות מתעצמות, וכובלות אותה – מול פני הציוויליזציה השואפת לשחרור הגבולות. כך ניבטות אליה כל העיניים באפלה ועומדות לה לרועץ. או אז היא משליכה יהבה על 'המשורר האביר', אולי משם יגיעו אליה כמויות הרוגע והאהבה אשר יכילו את כל הרוך ואת כל החום שנפשה נזקקה אליהם בימים הקרים שבזוגיות ולא מצאה. אולי 'הרוחות הטובות' ישפיעו את השפעתן הברוכה ונפשה תירגע קמעה, עת תביא עימה את האהבה הבלתי מעורערת, אשר תלחש לאזנייה את מילותיו של המשורר בשפה שאינה משתמעת לשתי פנים. ואולי  סוף כל סוף הוא ילמד לדבר עמה 'בפרוזה' ולא בתמצות כדרך 'השירה', כך תירגע רוחה הסוערת. הינה הוא ממש על הסף… תיכף ידבר נחרצות, וייפתח אליה באמת.
אך לא כן, שוב נפער פער רב בינה לבינו, איננו ממש מבין תחושותיה, הלך רוחה התובעני והבלתי מתפשר. הוא עצמו עדיין כבול במוסריותו, באיסוריו הארציים, והמטפיזיים.
הנה עד כאן, גם אם הרחיקה ראות את אותה האהבה שדרשה ממנו במלוא ההתגלמות, היא מבינה כי איננה קיימת כלל. האהבה היא חמקנית. פעם, רוצה ונענית. ופעם, נחבאת ונעלמת כלא הייתה. ימים רבים היא שבויה בחלומות, הוזה תירוצים, וכותבת לו איגרות ארוכות. והוא, משיב בקצרה ואינו מספק אותה בתשובותיו. ועוד היא ממשיכה ורושמת הגיגיה לגולם האינטרנטי שלעיתים נדלק ומגיב. ולרוב, מסרב ונותר אילם ואדיש.
כך דפי ההתכתבות ביניהם מצטברים והופכים לספר ובכך פניהם מראים היענות מעודנת לתחינותיה. מעת לעת היא מתמלאת סיפוק פיזי עצום צוברת כוחות ופורקן נעים. או אז, כאישה היא יודעת מה לעשות וכותבת את תעצומות הנפש בהן הייתה שרויה, אשר הכילו בחובן ערגה וכמיהה לאביר השירה שיבוא וייתן כתף בעת שהיא נזדקקת לו. והיא יורה ומתפרצת ונכבשת במתיקות מילותיו המבקשות מחילתה,
ושוב, היא מתחילה מחדש 'מהאין' ומפיחה ומלבה חיות במדורה (שכבתה בשנית). במעשה זה היא מחילה את תמצית היותה. את תמצית הדברים הבנויים לתלפיות בנפשה –  כאישה, כאם, כרעייה וכאהובה –  אשר לעולם איננה מקבלת גמולה במידה שווה, לכל מה שהיא מעניקה לסובבים אותה.

2 תגובות

  1. יפה כתבת שושנה
    קראתי את הספר ואני מאד ממליץ
    הטבת לתאר את מה שמתרחש
    וכמו שכתבה חיה למרות שלא תיאמתם ביניכן
    צריך להסיר את הקליפות

  2. האתר מסגריה בירושלים מספק מגוון פתרונות ומענה עבור עבודות האלומיניום, כאשר אנחנו מתמחים ב- מעקות למרפסת, שער כניסה לבית, סורגים לחלונות ועוד …
    עבודתנו הענפה בשוק כוללת ביצוע עבודות בבתים פרטים, משרדים וכלה בחנויות, אולמות אירועים, ומלונות.

    טל': 072-2442674

    אתר העסק: http://xn--5dbbgfrcbxkb7a4fep.co.il/

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשוש ויג