איריס אליה כהן
איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות.
המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ. 
שחרחורת סופרת ומשוררת
ראיון מצוין. עמוק לעמק ולמישור. יש בך משהו מאוד מאוד אמיתי. זה נכס שמור לך לטובתך.
תודה ממש, ענתי. ממש שמחה שאת קוראת אותו ואותי ככה.
שבוע הכי טוב, אהובה.
אם הייתי מצליחה להפנים לעומק שהכול באמת מכתוב הייתי רגועה ממש. אבל מה עם הרשות נתונה? איך זה משתלב? אל פטורה מלענות. כי את מראה לי זאת היטב.
ענתי, אני גם מאד מאמינה ברשות הנתונה. בגלל זה אני מעלה את הריאיון הזה. אני מאד מאמינה שאני עושה הכל כדי שהספר יצליח, אבל לגמרי לא חיה בשביל זה, או מתמכרת לזה. התחרות היא בכלל לא נתפסת, כשניפגש סוף סוף אוכל לספר לך בהרחבה את קורותיי בשבועות האחרונים, וברור לי שה"הצלחה", (אני שמה אותה בגרשיים כי היא לגמרי יחסית) היא זמנית, ובקרוב מאד איעלם ואשוב לפינה הקטנה שלי, הנידחת. (אולי גם לאותה שמחת הפשטות)
ראיון כן ואמיתי ,איריס ,וצריך ללמוד להפנים שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים וגם אז מוליכים אותך בהתחלה
לא שזה עושה אותנו יותר רגועים יש הבדל בין ידיעה להפנמה תמיד נרצה להיות בשליטה
תודה חנתי. אכן הכל בידי שמיים. אבל אני לא אוהבת את הביטוי "יראת שמיים" שמכוון לאמונה עזה. לא פחד, אהבה. יותר נכון לדעתי, אבל וודאי תחלקי עליי.
ואת יודעת, גם לגבי השליטה (על היצר וגם על דברים רוחניים יותר)אני מערערת (ומהרהרת) יש לנו הרבה על מה לדבר.
נשיקות. שבוע הכי טוב.
לא חושבת שירדת לסוף דעתי
יראה היא לאו דווקא פחד
ורצון להיות בשליטה נרצה או לא נרצה מלווה את כולנו מי פחות או מי יותר אך רק מעטים משחררים שליטה מתוך אמונה
חזקה שיש זמן ותזמון שאין כל שליטה עליהם
הם מלמעלה והם יקרו בתזמון ובזמן שיועד להם
אין זה אומר שהאדם ישב ויצפה לנס זה אומר שיש גבול להשתדלויותיו
כך אני מרגישה לרוב- מצויה בין הצורך בשליטה לבין הצורך בשחרור
רובנו כאלה
אני מניחה שאת צודקת, חנה, כולנו, מי יותר ומי פחות, זקוק למידה כזאת או אחרת של שליטה. עם זה אני מסכימה. אבל עדיף פחות שליטה מיותר שליטה.
לגבי היראה תיארתי לעצמי שלא תסכימי איתי, אבל זו החשיבה המילולית שלי, די קונקרטית. לפעמים זה לטובה (כשצריך למצוא דימויים למשל…) ולפעמים לא ממש. כמו במקרה לעיל:)
טוב, לילה טוב:)
"ההצלחה" היא רק בזה שאנחנו מתליחות לגייס את מלוא האמונה והאנרגיות לפעולות הנכונות. לאורך שנותי ביוצרת יותר התבוננתי ב"הצלחות" של עמיתים ועמיתות, וראיתי בכך שיעור נפלא – לא על בשרי. הפנמתי שרייטיניג והצלחות של רבי מכר הם אושר חולף והיצירה היא הנשארת. מה שכן, אדם ראוי יודע לקחת את ההצלחה כמנוף נקי לספר הבא. ואני יודעת שזה בדיוק מה שאת תעשי. וזה העיקר. כי יוצר רעב ל"הצלחה" זה גם לא ראוי להמשך יצירה. עלינו בלבד למצוא בתוכנו את דרך המלך/מלכה ליצירה במיטבה.
ענתי, אני ממש מסכימה איתך, הכל חולף, ורק המילים נשארות.
וכל כך הרבה סמנטיקה… "יצירה" היא מילה גדולה, שאני מתחילה להתרגל אליה אט אט. כמו למילה "סופרת". זה באמת הזוי. את יודעת. להסתכל כל השנים האלה על הסופרים והמשוררים בעיניים כלות, ופתאום להיחשב לאחת.(?!?) מי יכול להקרא סופר או משורר? כזה שהוציא כמה יצירות משמעותיות…? אבל איך נקבע מהן יצירות משמעותיות….? ואיך נקבע בכלל מי זכאי שכתיבתו תיחשב יצירה…? והשתמשת במילה "רעב" בלי לדעת שזה שם הקובץ שאני עובדת עליו…(בתקווה גדולה שיהפוך להיות "יצירה")
יש כבר יצירה בשם הזה… קנוט המסון. גם אני שנים החבאתי את התואר משוררת/סופרת. חיכיתי שיזכו אותי בו. עד שהבנתי – זה משלח יד והנחתום בהחלט יכול ורצוי שיעיד על תפקודו. ומהו הפרמטר ליצירה ראויה? הנצח שלא נהיה בו, ותחושתנו לאורך ימים שעשינו את שלנו כראוי על ציר הזמן. כל יצירה היא נקודה על הציר כאנלוגיה לציר חיינו. וכן בהחלט אם תוך כדי עשייה את מכווננת ליצירת דבר אמנות – זוהי יצירה. ויש כוונון שכזה. עלו נעלה … לילה טוב
אני יודעת, ענתי, זה אחד הספרים המכוננים של בחרותי…. אבל את יודעת, גם לחנה טואג שלנו, שהגיבה לי קצת אחרייך, כמו גם לנאבוקוב יש ספר בשם "לאורה"…
והתשובה שלך כולה, רהוטה… את כנראה באמת סופרת:)
ראיון מצויין. אהבתי מאוד את תשובותיה של המרואיינת 🙂 שמחה שאת מנצלת הזדמנויות בלתי חוזרות בשביל לבטא את דעותייך שהן גם דעותיי לגבי קיומה הבלתי נסבל של האפלייה גם היום מטעם המדינה וכל מי שכוח בידו ואינו מפחד מביקורת-בינתיים. אפלייה וגזענות הם טבעיים. אדם צריך להיות מודע וללחום בנטייה הטבעית לו-של הדומים לי ייקבלו…מותר האדם מהטבע, חסד, חמלה, תבונה, מודעות…
מירינקה. תודה גדולה על הפירגון המתמשך למרואיינת:) המראיינת, גלית בצלאל, הייתה מקסימה, היא באה עם כל כך הרבה אנרגיות טובות והתלהבות וישבנו ודיברנו כמה שעות, עד שהיינו חייבות להיפרד.
ואני יודעת שאנחנו חושבות דומה ולדעתי גם ממש דומות בהמון דברים. בגלל זה החיבור כנראה. (מהפגישה הכמעט ראשונה)
וגם אני, כמו רוניתי, שמתי לב לתמונה שלך, רק ברחה לי התגובה מהר מידי…
והנה, גם הפעם כמעט ברחה לי התגובה בלי שכתבתי לך שכתבת כל כך יפה וחכם על מותר האדם מהטבע.
שבוע הכי הכי טוב ונשיקות.
הופס לא ברחה! תודהההההההה!
תשאלי את מוש אם ההבחנה שלי צודקת לגבי המותר שאיננו מותרות בשבילנו כבני אדם. אשמח לשמוע או לקרוא עוד על פעילותו , ולא שאת לא משכנעת בתובנותייך , וביצירתך שזו בעצם השליחות האמיתית שלנו, ליצור את דעותינו לצורה נאה שמהולה בהן ובאיכות אסתטית. ועל אסתטיקה,אין עלייך ליופי שלך חיצוני ופנימי ולרגישות ליפי העולם, כמובן גם לאתי , שזו מעלה גדולה!
מירי מתוקה, מוש בדרך אליכם… תל אביבה. אשתדל לשאול אותו בלילה… אם כי אני לא בטוחה שדווקא על זה נצליח לדבר בשתיים וחצי דקות שאני זוכה לראות אותו…:)
הנה יצא ממני הצד הפחות נחמד שלי.
סתם.
האיש החכם שלי ישמח לארח אותך אצלנו לשיחה במרפסת שלנו… שכל כך רציתי שתבואי אליה, אז. אני בטוחה שהוא יספר על עצמו טוב ממני. מה על חוה"מ פסח? תבואי? אולי תבואי לשבת אומנים בטבעון? זה בסופ"ש הזה! אני מה זה אשמח. וזה יהיה לך גם מעניין. האמת היא שזאת שבת האומנים הראשונה מזה שנים שאני לא מציגה בעצמי וע"כ פנוייה לשיטוטים בין האומנים…
תכתבי לי? אנחנו נשמח מאד מאד. אחר כך נוכל להמשיך לים…
שלום איריס
מדוע לא תציגי את סיפרך ביריד?
הזדמנות לחשוף אותו. הוא לא פחות "יצירה" מכד או ציור.
היי גיורא. בחיי שעבר לי הרעיון הזה בראש, והנה, בזכותך אני גם מיישמת אותו…:)
האמת, ומירי בטח יודעת, זה אמור להיות הרבה יותר פשוט וקל מלמכור את עבודות החימר שלי… ובטח פחות ארוז ופחות שביר. רק לוקחים כמה ספרים מציבים שלט קטן, ומדברים על ליבם של האנשים…:)
יש מי שעושה עבודה טובה ומקבל על הראש, ויש מי שמקבל לטיפה. ברוך בואכן לטיפות, חזרו לבקר.
היי לבנה, לא ממש ירדתי לסוף דעתך. אם בא לך, תסבירי?
לילה טוב ככל האפשר.
התכוונתי לומר שהעיתונאית ליטפה אותך, וזה לא תמיד מובן מאליו, יש לברך על כך, ועל כל לטיפה, איריס.
צודקת לגמרי, לבנה יקרה. באמת ליטפה. גם בפגישה וגם בכתבה. ואני בהחלט מברכת את הלטיפה ואת המלטפת. (כתבתי למטה. היא הייתה ממש מקסימה. היה לנו חיבור טוב. עם הרבה אנרגיות טובות.)
תודה על הלטיפה שלך:)
כל הכבוד איריס, שמחה לך שאת רצה בהנאה.
תודה רבה אורה יקרה. עד לפני חודש באמת הפסקתי את הריצות שלי… ופתאום האביב הזה החזיר לי את החשק, וכבר כמה ימים שאני חוזרת לרוץ בשמחה גדולה. איך ידעת?
בוקר הכי טוב.
הי איריס, מבטיחה לקרוא מחר כי כעת כבר ממש מאוחר אבל היום הקריאה לי בתי בקורת שנכתבה עלייך במעריב לנוער…הידעת?:)
והיא הראתה למורה לספרות את הכתבה וסיפרה שהסופרת היא חברה של אמא שלה:) והמורה אמרה שאכן היא קראה על הספר וממליצה לבתי לעשות את עבודת הקריאה שלה על ספר זה כיוון שהוא מדבר על הנושא המזרחי שיהיה חלק מבחינת הבגרות…אז אני שוב שואלת אותך…מתאים לנערה או שלא? הסברתי לבתי שבספר יש תאורים של מערכות יחסים בוגרות ובגידות ותאורים לא מתאימים לגילה, והיא אמרה שכך גם בספר האהוב עליה דליה ויהואכין (שהינו ספר מומלץ לבני נוער) ולא תארתי לעצמי שנחשפה שם לתכנים לא לגילה….אוי שזה קשה להבין את גיל 16 של ימינו…בימיי זה היה אסופית ושרה גיבורת נילי או אורה הכפולה וגם חסמבה אבל מי חיפש רומני אהבה? או שזה פשוט אני שנמשכה יותר לאסימוב מאשר לרומן רומנטי ועסיסיות?
טוב, זהו לכעת, רצה לישון החל לו עומס קל בימיי וכדאי שאשן מעט,
נשיקות,
סיגל.
חמדתי סיגל סיגל.
כן, אני יודעת על הכתבה במעריב לנוער, שמחתי בה מאד, בעיקר בגלל שבאמת חששתי שבני נוער הם לא קהל היעד של הספר הזה, ומה שמחתי לגלות שכן.מאז דיברתי איתך קיבלתי מיילים מכמה נערות, שאהבו מאד, ושאלו אותי כל מיני שאלות. אז אני הכי אשמח לגלות שעושים עבודה על "מכתוב"! ואשמח לעזור בכל דרך, אם היא צריכה הבהרות, תמונות… ואולי אפילו, אם היא רוצה, והמורה תסכים, אגיע לכיתתה ואדבר עליו. אני מאד מאד אשמח לעשות את זה, בעיקר בגלל שאני חושבת שהנושא חשוב חשוב חשוב.
ולגבי התיאורים האירוטיים, אני לתומי חשבתי שאני מרהיבה, מסתבר שהנוער של היום יכול לתת לי עוד שיעור שניים בהלכות האהבה…
ספרי לי על מה העומס?
נשיקות הרבה ובוקר הכי טוב.
🙂
הקראתי את תשובתך לבתי וכשהיא תמצא קצת פנאי עבורי אראה מה החליטה, בינתיים היא מבלה שעות בהתכוננות למבחנים וכך גם אני בעצם, תלמידי י' לפני בחינות מתכונת ובגרות פנו אלי ונעתרתי להעביר שיעורים, כך שכיף ונפלא לי לבלות בעולם המתמטיקה האהוב עלי, וחבל רק שהם מתכווננים ומשקיעים כל כך קרוב למבחנים כיוון שבעוד שבוע שבועים הכיף הזה יגמר… אבל נראה לי שאדאג שזה לא יפסק ורק יתחלף אולי בדרים אחרים שאני מתכווננת אליהם, ומי יודע, אולי באיזשהו רגע מתחלף נמצא שתינו פנאי משיק ונעשה איתו משהו בשתיים.
בינתיים הבננות כמכשיר קשר מתפקד עבורי נהדר, פעם אני פה הרבה ופעם מעט, אבל תמיד נמצאים כאן מלווי דרכי גם אם תשעים אחוז ממנה לא עבר לכאן במילים.
נשיקות והמשך יום נפלא,
סיגל.
היי סיגלי, בשמחה רבה.
(איזה כיף לילדים שאת יכולה ללמד אותם ועוד אוהבת את זה.)
לילה טוב וד"שח לעופרי:)