בננות - בלוגים / / ממשלה חדשה ושמה סלקום
אסתי ירושלמי
  • אסתי ירושלמי

ממשלה חדשה ושמה סלקום

איזה יופי שנהיה פתאום נורא אופנתי לקטול את הפרסומת הזאת של סלקום שנעשה ע"י מקאן אריקסון. עם כמה שאני נחרדת מהאיכות הקיטשית והדוחה של השיר והפרסומת, אני לא מבינה על מה המהומה. פתאום קבוצה גדולה של אללק שוחרי שלום שנורא נורא קשה להם עם המצב של הפלסטינאים בשטחים מרימים קול זעקה על המסרים ה"סמויים" שהפרסומת הזאת מעבירה ומנתחים בשקדנות ומרץ את כל האלמנטים החבויים בתוך הפרסומת המצ'וקמקת הזאת.

 

"פרסומת גזענית, חולנית, מעוותת, שהופכת את הפלסטינאים למפלצות שעדיף להחביא מאחורי חומה ואת הישראלים לשוביניסטים חולי כוח ושררה שעושים טובה לרגע ונותנים לעלובים ההם כמה דקות של חסד. כמו שעשו החיילים הנאצים בזמנו כשמדי פעם ריחמו על איזה יהודי מסכן ונתנו לו קצת לחם." אלה הטענות פחות או יותר.

 

ואני יכולה להציע פרשנות אישית משלי לפירסומת. פרשנות שלא פחות מופרכת מהפרשנות הנ"ל: קבוצה של חיילים שלא בטוח בכלל שהם מעוניינים בגדר ההפרדה הזאת אבל שומרים עליה כי זה חלק מהשירות שלהם, כי המדינה (שזה אנחנו, כן?) חינכה אותם לשרת בצבא, כי ככה זה במדינה הזאת, לא משנה מהי דעתך הפוליטית, יש פה שירות חובה, אחרת אתה משתמט והולך לכלא או לא מקבל עבודה בעתיד בכל מיני מקומות (מה שכחתם שאלה חוקי המדינה הגזענית והשוביניסטית שבה אנחנו חיים בכיף?). הם מנצלים הזדמנות לשחק עם הפלסטינאים מעבר לגדר, כי אולי הם מקווים שיום אחד החומה הזאת תיעלם ויהיה אפשר לשחק באופן שווה. אני רואה כאן אקט של קבוצה של צעירים שלא מעניין אותם לרדות במישהו אחר, אלא רוצים חיים על מי מנוחות עם עצמם ועם השכן. אבל מה לעשות שיש מפלצת אחרת שמחליטה במקומם מה יהיה. והמפלצת היא "דעת הקהל".

 

אותו קהל שלא מזיז את התחת שלו כשאפשר ללכת ולהצביע ולשנות. אותו קהל שחי בשקט ושלווה בתל אביב ורעננה, נראה שמאלן מתוק ולא מזיק שמדבר מאד יפה על שלום ועושה בערך כלום, שכבר לא ממש זוכר שכמה מטרים ממנו חי עם שלם מעונה וכלוא ומיואש. אותם אנשי שלום מיובשים שיושבים בשקט ולא פוצים פה כשצבא ההגנה המפואר של ישראל יוצא לקטול את השכנים שהם נורא נורא רוצים בטובתם. אותו קהל שמסוגל לחיות במדינה הזאת בכיף ולצאת לחו"ל ולהופעות ולקנות לילדים שלו מותגים ובתי ספר פרטיים, כשחצי שעה נסיעה מהבית שלו מסתובבים ילדים חסרי כיוון ועתיד.

 

בחיי, אין גבול לצביעות ולהכחשה כאן. רוצים שלא יהיו פרסומות כאלה? אפשר ללמד את הילדים להלחם על ערכים מסוג שונה.

רוצים שלא תהיה גדר הפרדה, שייצאו מהשטחים, שלא יבנו יותר התנחלויות? אפשר לפעול ולהצביע בעד ההורדה של תומכי טרוריזם בעולם (ובראשם אירן) מהשלטון. ובעד הורדה של הממשלה שתומכת בתומכי טרוריזם כי היא לא רוצה לזוז מהשטחים ולפנות התנחלויות.

רוצים שנפסיק להיות כובשים ומדכאים ומושא השנאה והבוז של שאר העולם? אפשר לדבר בקול רם על העיוות שקורה כאן, לצעוק חזק שאנחנו לא מאמינים במדיניות הזאת, לפרסם בעולם כולו שזאת לא הבחירה שלנו.

רוצים שלא יחביאו את הפלסטינאים מאחורי גדר? אפשר לבקר משפחות בשטחים, לדבר איתם, להתכתב איתם, להתייחס אליהם כאל בני אדם, לעשות איתם דברים, להזמין אותם לשבת איתנו על כוס תה בסלון ביתנו, לתת להם לעבוד בעבודות לא מבזות, לשלוח להם תרומות, לעשות איתם סרטים, הצגות, ספרים, לא להתגייס לצבא, לצאת להפגנות, ועוד ועוד.

אמנם כל זה עדיין קורה פה ושם, אבל כנראה שזה כל כך מינימליסטי ובקול חלוש צפצפני, שאף אחד כבר לא משתין על זה. אז או שיש עדיין הרבה שוחרי שלום שאולי התייאשו ותש כוחם ולכן נכנסו לתרדמת ורק איזו פרסומת מחורטטת בערוץ מסחרי מחורטט מעיר אותם משינת היופי שלהם, או שכנראה 90 אחוז מהאוכלוסיה בארץ הוא ימני לאומני וגזעני. 

 

לקטול את הפרסומת הזו משול לאדם שמטיל את סרחונו בכל מקום ואח"כ מתלונן שלא מדליקים איוורור כדי לפזר את הריח. חבל שאת אותו מאמץ אינטלקטואלי שמשקיעים בלנתח ולפרשן את הפירסומת חסרת החשיבות הזאת, לא משקיעים בלנתח ולהבין את הזרמים התת קרקעיים שזורמים מתחת לפני השטח של החיים בישראל. כי ככה אולי היינו מבינים עד כמה המצב כאן הוא עגום ונורא. עד כמה רדום, שטוף מוח וחסר כיוון  נהיה העם הזה. ועד כמה אנחנו בעצמנו אחראים למצב הזה.

 

 

5 תגובות

  1. שולמית אפפל

    הפרסומת נוראה בעיני. ראיתי אותה לראשונה כאן אצלך והביקורת עליה מוצדקת.
    הדברים שכתבת חזקים ומכאיבים
    ואם לא ניבּנה מחדש -נהרס!

  2. לא הכרתי את הפרסומת הזאת – ראיתי אותה לראשונה עכשיו – ואני לא יודעת על מה יצא הקצף: ראיתי פרסומות גרועות ממנה, ומה שיותר חשוב, ראיתי צילומים הרבה יותר בעייתיים – ואמיתיים – מהגדר הנ"ל.
    מסכימה עם חלק משאר הדברים שכתבת – אם כי אני הייתי מייחסת פחות חשיבות למה שחושבים "בעולם" ולמה שצריך להראות "לעולם" – ה"עולם", כך נראה לי, הוא הצד הפחות חשוב במשוואה הזאת.

  3. אסתי,
    הביקורת היא לא על מה שהפרסומת מציגה. הביקורת היא על חברת סלקום שבחרה בפרסומת כמיצגת דעת קהל. סלקום כחברה מסחרית עם קהל לקוחות מהגדולים במדינה בחרה בפרסומת שמיצגת לדעתה את הקונצנזיוס הלאומי וש'מדברת אל כולם' מבלי לקחת בחשבון שיש אזרחים, חלקם לקוחות סלקום שלא יסכימו לייצוג הזה שלהם בפרסומת. וכל זה בנושא הכי פוליטי וטעון כמו זה.

  4. דווקא לדעתי הפרסומת מנסה להעביר מסר של שלום.
    רק התוצאה מבולבלת.

    החילים רק רוצים לשבור את הגדר.
    ולא יכולים.
    עדיף לשחק כדורגל מאשר להלחם.
    כאמור : הכל בעיניי המתבונן.

    באשר לימנים הגזענים.
    אתמול עבדתי עם איש ימין שעובד עם נוער שוליים אתיופי וגם רוסי , שכר מנמום, והוא עושה בשכונות ימים ולילות , ולעיתים מסכן את חייו, ולא נראה לי שהוא גזען.
    יש המוני שמאלנים שחיים באזורים מבוססים ולא נוקפים אצבע למען הכלל אבל רוצים מאד שלום.
    זאת כל הבעיה כאן.
    פתרנו את זה ותבוא נרוונה .הם לא שמו רגל בשכונה הזאת ואל תסתירי להם את הפלאזמה.
    אולם יש גם אחרים שכן נוקפים אצבע.
    גזענות היא מילה עם המון השלכות בארץ כמו שלנו.
    רק נתבונן סביב.

  5. הדברים שלך היו נכונים אם היה מדובר בילדים שמשחקים עם ילדים אחרים מאחורי החומה- מה ההיתממות הזו? את עושה הנחה לחיילים וטוענת שהחיילים הגיעו לשם ממש בעל כורחם המסכנים.

    " אני רואה כאן אקט של קבוצה של צעירים שלא מעניין אותם לרדות במישהו אחר, אלא רוצים חיים על מי מנוחות עם עצמם ועם השכן." נו באמת – אלה לא סתם צעירים הם חיילים המייצגים את צהל- לטוב ולרע – במקרה הזה הקונוטציה אינה חיובית.

© כל הזכויות שמורות לאסתי ירושלמי