7 שירים מתוך "אלג'יר"

בלוז הנשיקה השלישית

הִיא הָיְתָה כִּמְעַט הָרִאשׁוֹנָה וְרָצִיתִי לִקְרֹא לָהּ חַוָּה.

הִיא קָרְאָה לִי פֶּג'וֹ כִּי הָיִיתִי הַ- 306 שֶׁלָּהּ.

הָיוּ בֵּינֵינוּ כַּמָּה שָׁנִים לְטוֹבָתָהּ, וְעַד אָז

לֹא עָלִיתִי עַל טְרֶמְפִּים שֶׁלֹּא עָצְרוּ לִי.

עָמַדְנוּ לְיַד גֶּדֶר בֵּית הַסֵּפֶר הַחַקְלָאִי וּמִתַּחַת

לְכַפּוֹת הָרַגְלַיִם  אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ אֵיךְ

בְּצִנּוֹרוֹת הַהַשְׁקָיָה מַמְתִּיקִים הַמַּיִם

סוֹד לָאֲדָמָה.

"אִם תִּשְׁתֹּל בָּהּ פָּרְסָה", אָמְרָה, "תּוֹךְ שָׁנָה

יִצְמַח לְךָ סוּס", וְ"אִם", עָנִיתִי, "תִּשְׁתְּלִי בָּהּ מְאַוְרֵר,

תּוֹךְ דַּקָּה תָּצוּץ הַשִּׂמְלָה הַמְּעוֹפֶפֶת שֶׁל מַרְלִין מוֹנְרוֹ".

אַחֲרֵי שְׁנִיָּה הֵחֵלּוּ  שְׂפָתֶיהָ לְהִתְפּוֹרֵר כְּחוֹל

וּלְשׁוֹנָהּ הֵגִיחָה אֶל פָּנַי

כִּשְׁאֵרִיּוֹת  גַּל.

הָעוֹלָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חֻלַּק בֵּין עוֹצְמֵי הָעֵינַיִם

לְבֵין הַמְּתוֹפְפִים בְּמִגְרַשׁ הַמִּסְדָּרִים

שֶׁל הַשְּׁקִיעָה.

לָכֵן לֹא רָאִיתִי אֵיךְ הִצְלִיפוּ גַּלְגַלֵּי הַטְּרַקְטוֹר

שֶׁעָבַר לְיַד בְּמֵי  הַשְּׁלוּלִיּוֹת,

וְאֵיךְ כִּנְשִׁיקוֹת מְעוֹפְפוֹת נִתְּזוּ רְסִיסֵי הַבֹּץ

אֶל שְׁרִירֵי הָעֲנָנִים שֶׁנִּדּוֹנוּ בָּעֶרֶב

לִדְחֹף אֶת הַשֶּׁמֶשׁ

לַיָּם.

סולו תופים

כָּל הַלַּיְלָה דָּפְקוּ אוֹתָךְ

הַמַּחְשָׁבוֹת.

עוֹרֵךְ נִמְתַּח עַל תֹּף הַגּוּף.

אֶת הַמַּקְלוֹת הָיִית לוֹקַחַת לְמִסְעָדָה סִינִית

וְנוֹעֶצֶת בִּבְשַׂר הַלִּוְיָתָן שֶׁשָּׂחָה לָךְ  בַּמֹּחַ.

בַּבֹּקֶר אֲנִי אוֹחֵז אוֹתָךְ

כְּאִלּוּ הָיִית מַסְמֵר בֵּין שִׂפְתֵי הַסַּנְדְּלָר.

רֹאשֵׁךְ  רָטֹב, מְצַפֶּה לִנְגִיעַת הַפַּטִּישׁ.  

הֶעָקֵב שֶׁיַּחְלִיק אֶל הַנַּעַל יַגְבִּיהַּ אֶת הָרֶגַע

בּוֹ תִּתְקָרְבִי לְעֶבְרִי.

אלג'יר

אִם הָיְתָה לִי עוֹד יַלְדָּה

הָיִיתִי קוֹרֵא לָהּ אַלְגִּ'יר,

וְאַתֶּם הֱיִיתֶם מְסִירִים בְּפָנַי אֶת הַכּוֹבָעִים הַקּוֹלוֹנְיָאלִיִּים

וְקוֹרְאִים לִי אַבּוּ אַלְגִּ'יר.

בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהָיְתָה פּוֹקַחַת עֵינֵי שׁוֹקוֹלָד,

הָיִיתִי אוֹמֵר: "הִנֵּה אַפְרִיקָה מִתְעוֹרֶרֶת",

וְהִיא הָיְתָה מְלַטֶּפֶת אֶת הַבְּלוֹנְד בְּרֹאשׁ אֲחוֹתָהּ

וּבְטוּחָה שֶׁגִּלְּתָה מֵחָדָשׁ אֶת הַזָּהָב.

הַגַּרְגְּרִים עַל שְׂפַת הַיָּם הָיוּ אַרְגַּז הַחוֹל שֶׁלָּהּ,

וּבִטְבִיעַת הָרֶגֶל שֶׁל הַצָּרְפָתִים שֶׁבָּרְחוּ מִשָּׁם

הָיְתָה מַחְבִּיאָה אֶת הַתְּמָרִים שֶׁנָּשְׁרוּ מֵהָעֵצִים.

"אַלְגִּ'יר", הָיִיתִי מְהַדֵּק  יָדַיִם עַל מַעֲקֵה הַמִּרְפֶּסֶת וְקוֹרֵא לָהּ:

"אַלְגִּ'יר, בּוֹאִי הַבַּיְתָה, וְתִרְאִי אֵיךְ אֲנִי צוֹבֵעַ אֶת קִיר הַמִּזְרָח

בְּמִבְרֶשֶׁת הַשֶּׁמֶשׁ".

נאום האב למחזרי בתו

אַתֶּם, שֶׁעוֹד מְעַט תִּגְּעוּ  בְּיָדָהּ

וְתִקְּחוּ אוֹתָהּ לְאָן שֶׁתִּקְּחוּ,

אַל תִּשְׁכְּחוּ אֶת שִׁעוּרֵי  הַפְּסַנְתֵּר

שֶׁיָּדְעוּ אֶצְבְּעוֹתֶיהָ בְּגִיל תֵּשַׁע,

אֶת כַּדּוּרֵי הַסַּל שֶׁנִּלְפְּתוּ בַּדֶּרֶךְ

אֶל הָרֶשֶׁת שֶׁסִּנְּנָה חֲלוֹמוֹת

וְאֶת הַתַּחְבּוֹשׁוֹת עַל הַפֶּצַע הַמְּדֻמֶּה

שֶׁבִּקְצֵה הַבֹּהֶן.

צַיְּרוּ  בְּדִמְיוֹנְכֶם אֶת יָדָהּ כִּמְשֻׁלַּשׁ זָהָב

שֶׁצַּלְעוֹתָיו: כָּרִים עַבְּדוּל גַּ'בַּאר, מוֹצַרְט

וֶאֱלֹהִים,

וּכְשֶׁתִּרְאוּ אֶת אֶצְבָּעָהּ מוֹרָה עַל הַיָּרֵחַ,

אַתֶּם תִּסְתַּכְּלוּ עַל הָאֶצְבַּע.

בלוז הירייה הסלולרית בקו 30

הִיא אָמְרָה "הָלוֹ", וְהוּא שָׁאַל: "לָמָּה הָעַצְבָּנוּת הַזֹּאת, בֻּבָּה?"

וְהִיא:"בְּרֶבַע לְאַרְבַּע הוּא עָשָׂה לִי, תָּבִיאִי אֶת הָאֶקְדָּח. עָשִׂיתִי לוֹ: בְּרֶבַע לְאַרְבַּע אֲנִי לֹא מְבִיאָה שׁוּם אֶקְדָּח."

הוּא:"וְמַה הוּא אָמַר?"

הִיא:"הוּא תָּפַס קְרִיזָה וְצָעַק:'תָּבִיאִי אוֹתוֹ עַכְשָׁו אוֹ שֶׁתָּעִיפִי מִכָּאן  אֶת הַפַּרְצוּף שֶׁלָּךְ'."

הוּא:"וְהֵבֵאת?"

הִיא:"עָשִׂיתִי לוֹ, לֵךְ  תִּזְדַּיֵּן אַתָּה וְהַסּוּפֶּרְמַרְקֶט הַזֶּה, וְאִם אַתָּה רוֹצֶה לְהַחְלִיף מְחִירִים, אָז מָחָר בַּבֹּקֶר אֲנִי אֲתַקְתֵּק אוֹתָם בָּאֶקְדָּח הַדָּפוּק שֶׁלְּךָ. עַכְשָׁו אֲנִי הוֹלֶכֶת."

וְהִיא הָלְכָה

וְיָשְׁבָה לְיָדִי בָּאוֹטוֹבּוּס.

הַמִּלִּים לָהֲטוּ כְּעַרְמוֹנִים עַל מְדוּרַת שְׂפָתֶיהָ

שֶׁהֻבְעֲרוּ שׁוּב וְשׁוּב בַּלִּיפְּסְטִיק

עִם מַדְבֵּקַת הַהֲנָחָה.

אַחַר כָּךְ הִיא כִּבְּתָה

אֶת הַסֶּלוּלָרִי, מָשְׁכָה אֶת הַגּוּפִיָּה

לְעֵבֶר הַחֲגוֹרָה,

וּשְׁתֵּי עֲקִיצוֹת הַיַּתּוּשׁ שֶׁהָיוּ שָׁדֶיהָ

נִרְאוּ לְרֶגַע כִּשְׁנֵי עֳפָרִים,

כִּתְאוֹמֵי צְבִיָּה,

כְּפָסוּק מִשִּׁיר הַשִּׁירִים שֶׁנָּפַל

בִּשְׁבִי  מוֹשְׁבֵי הַפְּלַסְטִיק

שֶׁל קַו 30.

  
שיעור ראשון בקורס לשירה מדויקת

          בהשראת 'הקבצנית מנפולי' מאת מקס ז'קוב                      

"אַתָּה רוֹאֶה", הוּא אָמַר, "אֶת זֶה עִם הַשָּׂפָם"?

"יֵשׁ שְׁלוֹשָׁה עִם שָׂפָם", עָנִיתִי.

"אֶת זֶה", הוּא הִמְשִׁיךְ, "עִם הַשָּׂפָם וְהָעַיִן הַסִּינִית?"

"לִשְׁלָשְׁתָּם", דִּיַּקְתִּי, "יֵשׁ שָׂפָם וְעַיִן סִינִית".

"זֶה", הוּא הִתְעַקֵּשׁ, "עִם הַשָּׂפָם, הָעַיִן הַסִּינִית וְהַצַּלֶּקֶת

מֵעַל לַגַּבָּה?"

"לִשְׁלָשְׁתָּם", לֹא וִתַּרְתִּי, "יֵשׁ שָׂפָם, עַיִן סִינִית וְצַלֶּקֶת

מֵעַל לַגַּבָּה".

וְאָז הוּא שָׁלַף אֶקְדָּח, יָרָה בַּיְּמָנִי וּבָאֶמְצָעִי,

הִצְבִּיעַ עַל הַשְּׂמָאלִי

וְאָמַר :

"אוֹתוֹ אֲנִי מֵת לַהֲרֹג".

מָחָר, תַּלְמִידִים יְקָרִים, נִלְמַד בַּקּוּרְס לְשִׁירֵי אַהֲבָה

אֵיךְ לַהֲפֹךְ אֶת הַלֵּב

לַעֲבַרְיָן  נִמְלָט.

תאקסים

לזכר נגן העוּד יוסף (אל-עוואד) שם-טוב

הוּא חָשַׁב שֶׁהָעוּד הוּא אֲחוֹרֵי  אִשָּׁה,

וְעַל הַמֵּיתָרִים תָּמִיד חָלְמוּ אֶצְבְּעוֹתָיו

אֶת רֶגַע הַצְּבִיטָה.