בננות - בלוגים / / על הגזענות
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

על הגזענות

 

אבי נולד וגדל בשכונת נחלת ציון שבירושלים בראשית המאה ה-20. להגיד שמשפחתו הייתה ענייה מרודה יהיה מחמאה. הם היו למטה מזה, בעיקר שכסבי מת כאשר אבי היה רק בר-מצווה, ואמו עדיין מטופלת בתינוק ותינוקת יונקים.

כמעט בן 13 הלך אבי לעבוד בשוק, ואחר כך בחנות גלנטריה קטנה. אמו תפרה פרוכות והכינה ציציות לאדוקים כדי להוסיף עוד הכנסה קטנה למשפחה. לבית הספר לא חזר אבי יותר. הוא למד שבע כיתות בלבד.

 

משאת נפשו הייתה להתקדם בחיים – שאיפה טבעית וחיובית מאוד. לא רק מבחינה כלכלית רצה להתקדם, אלא גם, ובעיקר, מבחינה תרבותית: לגור במקום נעים ושקט ונוח, לשלוח את הילדים לבתי ספר טובים – בקיצור, לזכות באיכות חיים שלא הייתה בשכונת העוני שבה גדל. הכסף היה מבחינתו רק אמצעי להשיג לעצמו, למשפחתו ולילדיו חיים ראויים יותר.

 

וזה טבעי, ואין בכך כל רע. אין רע ברצון להתקדם. באמת שאין כל רע. גם אין כל רע לאמץ מנהגים תרבותיים מעדות אחרות, אפילו שהן "העדה השולטת", קרי, "האשכנזים בעלי הארץ".

 

לכן אני כל כך מבינה את רצונו העז של אבי להתקדם ולהשתפר כל הזמן. בכך שהעריך את מנהגי המערב, ורצה לאמץ חלק מהם, איני רואה נמיכות רוח מעמדית, אלא רצון טבעי להשתפר.  

 

בגיל עשרים פלוס הייתה לאבי חנות גלנטריה קטנה משלו במרכז המסחרי של ירושלים. אבי, ששמו היה ציון כמו השכונה שבה גר, שאהב מאוד את ירושליםשבה גדל, שמשפחתו הגיעה אליה מפרס על חמורים בסוף המאה התשע עשרה, עזב בגיל שלושים פלוס את העיר שכה אהב, כי הבין שבתל אביב יצלחו עסקיו יותר מאשר בבירה.

 

בשנת 1950 עזבו אימי, אבי, אחותי ואחי הקטנים את ירושלים לתל אביב. אחרי המצור הארוך והפחד במלחמת השחרור, גם אימי לא רצתה לגור יותר בירושלים.

 

הם קנו בית קטן צמוד קרקע בשכונת שפירא בתל אביב. זה היה בית דו משפחתי, ובצד השני גרה משפחה ממרוקו. כבר אמרתי שאבי שאף לחיים שקטים והרמוניים, וסלד מאוד מהמוניות ומאלימות, שקיימות יותר בשכונות עוני מאשר בשכונות אמידות. לכן, כאשר התפרצה איזו מריבה בין אמי לאשת השכן על שטחי כביסה, הגיע ערב אחד השכן עם סכין לאבי, ובנס לא נגמר האירוע בבית חולים, או חלילה בבית קברות.

 

למחרת הלך אבי וקנה על המקום דירת פרטר קטנה ברחוב שלום עליכם, ליד רחוב בן יהודה. בתוך שבועות קצרים הם עברו לגור בה. אבי כה סלד מריב ומדון, שלא רצה להתמודד שוב עם שכנו חמום המוח.

 

אני חושבת ששם נשתל באבי הרצון להשתדרג מבחינת מגורים. הוא לא היה גזען, ולא היה לא דבר נגד אחיו יוצאי ארצות המזרח, אבל הוא רצה חיים טובים יותר. לא קל לחיות בשכונת עוני, ורשמיה בוודאי הילכו עליו אימה כל החיים, ואני יודעת שתמיד נבעת ממצב כזה של דלות וניוול אנושי, שצץ לא אחת בשכונות עוני.

 

על כן, הצעד הבא שלו היה לקנות דירה באזור שנושק למלון הילטון, לשם עברו הורי ושלושה ילדים בשלהי שנות החמישים, ובה אני נולדתי בשנת 1960. זו הייתה שכונה בצפון השקט של העיר, אבל לא שכונה של עשירים. אני מניחה שגרו בה כמה עשירים, אבל הרוב היו אנשים פשוטים, אנשי עמל, חלקם ניצולי שואה. וכן, הרוב היו אשכנזים. פרט הכרחי כנראה במשוואה שמעצבנת את כולם בארץ הזו.

 

זו הייתה שכונה שקטה, "טובה" מה שנקרא, לא מפחידה, ואף אחד לא קם עליך עם סכין, ולא חרדת לגורל ילדיך.

 

כעבור עשור, אחרי הבום הכלכלי של מלחמת ששת הימים, שתיגמל יפה מאוד גם את עסקיו של אבי, עברנו לשכונה שגובלת בכיכר המדינה. בית גדול, שכונה נעימה מאוד, שקטה ויפה. וכן, שוב הרוב בה היו אשכנזים.

 

ואבי, אבי הפרסי "השחור", הכהה, שדיבר תמיד בחית ועין גרוניות כי גדל עם הערבים בירושלים, לא התבייש לקחת מהתרבות האשכנזית כמה דברים יפים, למשל יחסי שכנות שקטים, איפוק, לא לאיים על כל צעד ושעל על מי שלא מוצא חן בעיניך, לא להרעיש, לא ללכלך, בקיצור – לא לחדור לרשות הזולת. 

 

גם אני איני רואה בכך כל רע. אינני סבורה שלהתנהג בנעימות ובהתחשבות בזולת זה לכופף את הראש מול "התרבות האשכנזית" ולהשתכנז. אינני סבורה שלרצות לחיות חיים נוחים יותר, בשכונה שקטה ולא אלימה, הוא נמיכות רוח, כי "עלינו להחזיק בתרבות שלנו". אינני סבורה שהתנהגות אנושית נאותה היא עניין של תרבות. לא, היא עניין אנושי.

 

כאשר השכנים מהווילות של אפקה ממול ביתי משמיעים בקולי קולות מזיקה מזרחית, זה מעצבן אותי לא בגלל שאני לא אוהבת את המוזיקה הזו, אלא כי זה מפריע לי וחודר לרשות היחיד שלי (ותבינו, אני גרה במרחק של 200 מטר לפחות מ"בתי השימוש", זה די רחוק). וזה מפריע לי בדיוק כמו לו השמיעו את מוצרט או פינק פלויד שאני אוהבת בפול ווליום. למה? כי זה חודר לרשות היחיד שלי. כי לא התחשבו בי ובשכנים האחרים. כי יש בזה משהו פולשני, ודרני ואלים.

 

אבל אף אחד לא משמיע מוצרט או פינק פלויד בפול ווליום. ב-21 השנים שבהם אני גרה בשכונה שלי, רק מוזיקה מזרחית רועשת בקולי קולות אני נאלצת לשמוע מדי פעם.

 

ואני תוהה, כיצד זה אבי המזרחי שאהב מאוד מוזיקה ערבית, ובכלל, מעולם לא הסתיר את מזרחיותו או כופף את ראשו מפני האשכנזים, הבין שיש בתרבות המערבית כמה דברים יפים, ואותם דווקא כדאי לאמץ? מדוע אבי שמע את אום כולתום ופריד אל אטרש בשקט, ולא בקול קולות שכל השכונה תשמע? כי אבי רצה להשתדרג בחייו. ואין כאן נמיכות רוח, ואין כאן השתכנזות. ואין כאן גזענות הפוכה. או שנאה עצמית של מזרחית לעצמה (כפי שהאשימו אותי כמה פעמים כשהעזתי לכתוב דברים שהם לא הבון-טון המזרחי). לא, זה רק רצון לשפר את איכות החיים.

 

ואילו אותם בעלי "בתי שימוש" – הווילות ממול מרפסת ביתי – שאני שמחה מאוד שעלו והצליחו והם זוכים בחיים הטובים, לא למדו את הדברים היפים של "האשכנזיות": השקט, השלווה, תרבות הדיור – כל הדברים שמעניקים איכות חיים, ומשום מה נעלמים מעיני כמה דיירים מזרחיים בשכונה ממול, שבמקום לאמץ את הקודים הללו מתעקשים לשמר מסורת לא נעימה במיוחד משכונות העוני שנולדו לתוכן.

 

אבא שלי היה אומר תמיד "כשאתה ברומא התנהג כרומאי". הוא לא ראה פחיתות כבוד מעמדית או גזעית בלשאוף להיות בן תרבות במובנים הללו – לכבד את רשות היחיד של האחר, למשל – ומעולם לא חשב שבכך הוא מאבד משהו ממזרחיותו כי הוא לא שומע מוזיקה מזרחית בקולי קולות. הוא המשיך להיות מזרחי גאה, פרסי גאה ליתר דיוק, דיבר פרסית עם אמו בלי בושה, המשיך לדבר בחית ועין גרוניות, והיה ונשאר "שחור". הוא לא "עבר עדה". הוא לא השתכנז. הוא פשוט רצה להיות בן תרבות, זה הכול. ואם להיות בן תרבות זה אומר להשתכנז, אז הנה, כנראה שגם אני השתכנזתי.

 

שיקום האדם שלא רוצה לחיות בשקט ובנוחות בשכונות נוחות ונעימות ושקטות, ולא מפחידות ומרעישות ומלוכלכות. ולא, זה לא רק עניין של כסף, זה הרבה יותר עניין של תרבות דיור; של להבין מה זו תרבות דיור. ולכן שאלת מוצאם של אותם שכנים שלי, בעלי "בתי השימוש", עלתה על הפרק בפוסט הקודם שלי, שעיצבן כל כך הרבה אנשים. אם המרעישים והמציקים הללו היו רוסים, אז הייתי כותבת רוסים. אם היו אנגלים, הייתי כותבת אנגלים. אבל מה לעשות שהם מזרחיים? אני אשמה בזה? אני זו שמרעישה ומורידה את איכות החיים בשכונה, או הם?

 

ומה כל זה קשור לגזענות? ולמה אסור להגיד את הדברים האלה למרות שהם נכונים? הרי זו המציאות. ונכון, לא כל המזרחיים כאלה חלילה. לעולם לא טענתי כך!!!! לא ולא, אבל חלקם כן. שוב, זאת המציאות. לא אני המצאתי את זה. יש חלקים ב"תרבות השכונות" או ב"תרבות המזרחית" שמנפנפים בה, שאני לא מזדהה איתם ולא מבינה מדוע צריך להגן עליהם בחירוף נפש רק כדי שלא ניחשד בגזענות.

 

כשמשהו הוא טוב בתרבות מסוימת של עם מסוים – מוזיקה, אמנות, תרבות – כל הכבוד. אבל כשמשהו רע באותה תרבות, מדוע להגן עליו? לא, אני לא אגן על מי שמרעיש ומלכלכך ופוגע בתרבות הדיור ובאיכות חיי הזולת. לא מעניין אותי מאיזה מוצא הוא.

 

ושוב אני חוזרת לאבי, שאין ספק שהיה "רול מודל" מהותי מאוד בחיי: גבר מזרחי שלא חש שום נמיכות רוח מפני שהיה מזרחי שנשוי למזרחית (אמי ילידת תורכיה), והביא לעולם ילדים מזרחיים קטנים, אבל רצה לחיות כבן תרבות, ורצה שילדיו יהיו משכילים ו"יתקדמו בחיים" כמו שאומרים, ועבד קשה מאוד כדי להשיג את זה, ולא, לא בכה לאף אחד ולא התלונן, למרות שהעסקים האירו אליו ממש פנים רק בעשור החמישי לחייו. הנה איש שנולד למשפחה ענייה מאוד, בשכונת עוני עלובה, שבקושי למד, שלא היו לו שום תעודות או השכלה ממוסדת, שלא קיבל טובות מאף אחד, שלא הייתה לו שום עזרה משום כיוון, ופשוט עשה את הכול כדי לבנות את עצמו בעשר אצבעות: כלכלית, וחשוב מכך – תרבותית.

 

וגם בעלי הווילות הללו שדיברתי עליהם "עשו את זה", בנו את עצמם במו ידיהם והתעשרו והתקדמו, וזה יפה ונהדר בעיני, אבל מנטלית נדמה שהם עדיין תקועים בשכונות העוני.

 

26 תגובות

  1. דברים כדורבנות!!!!

    • אבי ז"ל יליד ירושלים, למד בחדר צפוף ואחר בסמינר מזרחי למורים. הוא גם למד שנה באוניברסיטה העברית בהר הצופים וזכה להוקרה. במוזיאון רוקפלר ישנה אבן שפיענח.
      הציעו לו מלגה ללמוד רבנות בהולנד, אבל המורה [שלימים היה םרופסור שלי בבר אילן, ולימד משנה [אני למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, התוודה באוזני ששיבש את הליכי הסטיפנדיה לאבי, מחשש שספרדי לא יסתדר בין הולנדים. אולי הצילו מן השואה?
      אני למדתי בחיפה בביX חילוני כיון שאמי התעקשה על השכלה מקיפה, כולל פסנתר ועוד. אבל בכתה קראו ל פרענק פארעך, למרות שחיק מן התלמידים היו יוצאי עדות המזרח… והיו אינספור תקלות כמו :אני לא רוצה לפגוע בך, אבל את תימניה? אני ממש אוהבת אותם. [לא אני חלבית-עירקית רומניה צפון אפריקאית 7-8 דורות בארץ.
      בתנועת הנוער "עזרא" התקבלתי נאה, אבל נאמר לי במפורש לא להביא "ספרדים".
      בחו"ל הייתי ישראלית, לומר חצופה ולא מלוטשת.
      יש לי עשרות אנקדוטות מגוחכות על ראשית ישראל.
      פלא שהעדפתי את עולם החלומות והספרים.
      המסקנה הפרטית שלי היא השכלה.
      הארכיטקטורה של הריצוף אינה מעלה או מורידה [אולי משפרת את המחיר].
      יש לי המון סיפורים, חלקם חיוביים וטובים ומדהימים.
      מי שטרוד בגזענות, לוקה במום שלא נמחה גם אחרי השואה.
      האם אני סולחת לכל מי שפגעו בי?
      הם כמעט נשכחו מחיי ואני מאחלת להם שיחייו בשלום עם עצמם.

  2. רונית בר-לביא

    מסכימה איתך לגמרי.

    לדעתי קיימת גזענות הפוכה או מעין פטרונות בהגנה המיידית על כל דבר שנשמע או קשור למוצא מזרחי,
    או בהוקעה המיידית של כל דבר ביקורת שקשור.

    זה גם בדרך כלל קצת קשור בתופעת ה"משקיף מהאו"ם" במה שנוגע לסכסוך עם הפלשתינאים.

    יש נקודות מבט כאלה שיכולות להיות מעניינות, ולעודד שיח דמוקרטי, ויש כאלה שנדמות אטומות בדיוק כמו מושג הגזענות עצמו.

    • יעל ישראל

      נכון רונית. מה שאת מדברת עליו בא בעיקר מאשכנזים "יפי נפש", בגלל שיש להם רגשי אשמה, זה הכול. הם מרגישים אשם על שבני עדתם חמסו מזרחים. אני מזרחית שאבי היה עני כמו כמו המזרחיים, ולא חמס מאף אחד, ולא נתן שיחמסו אותו, אז אין לי רגשי אשם כאלה ואני לא מוכנה לדבר פי.סית מצויה.

      • רונית בר-לביא

        אני חושבת שבכלל זה, לא רק מאשכנזים "יפי נפש", יעלה,
        אלא בכלל מכל אדם שלקח קצת רחוק מידי
        לטעמי לפחות את רגשות ההתעלות והסובלנות שלו, ושכח קצת שיש גם עובדות לפעמים, ולא רק טיוחים.

        אני לא אומרת שלא צריכה להיות למשל אפלייה מתקנת ודברים כאלה, בהחלט כן, במקומות שבהם מוכח שנעשה עוול,
        אבל הפטרונות וחוסר היושר שבPC,
        יש להם מחיר לא קטן בפני עצמו.

        ולגבי "ההתנצלות הגדולה", יש התנצלות שהיא בגובה העיניים, ויש התנצלות שבאה מפטרונות. ממש אדונים ומשרתים.
        מדליק.

        טוב שאני חצי חצי :))
        ככה אף אחד לא כועס עליי או שכולם כועסים יחד.

        • יעל ישראל

          אני מסכימה לגמרי עם דברייך, רוניתה. אני יודעת כמה קל להיסחף, ולפעמים גם אני נסחפת ב"יפות נפש" מופרזת.

          ואת יודעת, את היחידה שהבנת את ההומור שלי בפוסט הקודם. הוא היה מאוד אירוני, ולא נראה לי שרבים הבינו את זה. הם קראו בו נוסטלגיה מיופייפת, ולא היה.

  3. חנוך גיסר

    אמת, אמת, אמת.

  4. הפוסט הקודם היה משעשע מאד וכתוב הייטב.

    אם נכנסים לויכוח עדתי, האם גם בארצות ערב יהודים התנהגו כך?

    אני חושבת שרובם שמרו מצוות וזה שמר עליהם.
    זה נושא למחקר די עמוק .

    רוב המזרחים טוענים שבארצות מוצאם לא ידעו מפשע וכאן לצערינו זה צמח.
    גם האתיופים כך נאמר לי היו קשובים בארצות מוצאם לקייסים למורים ומבוגרים וכיום הם על סכינים.

    כך שההחלפה של הרוח בחומר ןגם היחס המפלה אולי הולידו התנהגות כזאת.

    ובאשר להתמזגות אני בעדה.
    אנו מתפללים בספרדי כי שם התפילה יפה יותר ומובנת יותר ובאשכנזי מין מלל מעצבן.

    אז אפשר לקחת את הטוב מכל אחד.

    • בתשובה לאביטל. ככל בני האדם, גם אצל היהודים היו מי שלצד שמירה על המצוות גנבו, ספסרו, הורידו לזנות ואפילו רצחו. מה לעשות, המוסר אינו נחלה של שומרי המצוות/המאמינים. אדרבה, לעתים דווקא הדת מצדיקה מעשים לא מוסריים בעליל. (דין רודף ורצח ראש ממשלה מזכיר משהו?)

      • פרידה מה הקשר? אמרי לי בין רצח בודד וחמור לבין זה שהורידו קהל שלם לפשע ומחקו ממנו סממני דת.
        לטיפשות באמת אין קשר למוצא עדתי.
        עם זה שתיינו מסכימות .

      • ובהמשך לפרידה

        לגבי רצח אונס וכו' תמיד ניתן לטעון שמדובר בתפוחים רקובים ולא באחוזים גבוהים, האמת אין לי מושג.. אולי נכון ואולי לא,לא מכיר סטסיסטיקות ברור שדתיים הם בעלי אותו די.אנ.איי כמו חילונים ומועדים לפשיעה בדיוק כמוהם ולשמירה על החוק בדיוק כמוהם , האם הדת מגינה על התנהגותם יותר מערכים חילוניים? אין לי מושג, יש די הרבה חילונים שחונכו ומחנכים את ילדיהם לערכים ולמבט חברתי…

        אבל יש לי דוגמא רווחת יותר, נורמה של חרדים שמקפידים על מצווה קלה כחמורה.
        הכלכלה השחורה שרווחת בקרב החרדים, מחד מקבלים קצבאות ללימוד תורה אבל חלק לא קטן מיומם מושקע בעבודה (ערך מצויין בעיני) אלא שכדי לא להפסיד את הקצבה וההשתייכות החברתית לקהל הלומדים, גם העבודה וגם שכרה מתעלמים מחוק מדינה פשוט שהוא גם חוק של ערבות הדדית בין אדם לחברו , צאי וראי ברחוב רבי עקיבא בבני ברק וברחוב מלכי ישראל (נדמה לי שזה שמו של הרחוב המסחרי הראשי שמוביל לגאולה ומאה שערים בירושלים) ותראי כל כך הרבה מודעות עץ שבהן מציעים את עצמם אברכים חרוצים שיודעים לנקות לעבודה.או נשים שמציעות את עצמן לכל מיני עבודות נשים, שנהנות ממעמד עקרות בית. כל אלו לא משלמים מס הכנסה ונהנים מהקלות בתשלומי הביטוח הלאומי ודמי בריאות, ככה לעין כל וללא בושה…

        לא לשלם מס הכנסה ולחילופין לינוק מכספי המדינה אינו מעשה של יושר ולדעתי הוא נעשה בימינו ברשות הרבנים או אם לא במילים מפורשות בהעלמת עיןאותה עין מהצד קורצת לאות ההסכמה
        אז המצוות שומרות על היושר?

        • לא אמשיך להגיב לטימטום הזה כי אני עסוקה.

          המזרחים שבאו לכאן היו שומרי מצוות והמדינה נטלה את ילדהם לחינוך חילוני וגזזה פיאות.
          הם הועברו על דתם ןהדרדרו גם במעשה.

          התגובות שלך כה צפויות ומחוסרות ידע היסטורי בסיסי.
          סתם לומר החרדים פושעים.
          כן.
          הם פ ו ש ע ים.
          הנה אמרתי את זה.

          יופי?אך מה הקשר בין זה למה שקרה למזרחים ולאתיופים?
          עם הטימטם שבויכוח איני מסוגלת להתמודד לכן המשיכו לגדף אותיכרצונכם והוכיחו לכולנו גזענות אמיתית מה היא.

          • ואת אביטל- גזענית למופת.
            איך את מעזה לדבר על ציבור שלם שהדרדר לפשע? הכללה כזו היא הכללה גזענית ובנוסף לכך מעידה על בורות.
            לפעמים עדיף לשתוק.

          • ובהמשך לפרידה

            תגידי את בסדר?

            מה זו הפראות הזו שהשתלטה עליך.
            לא תקפתי אותך אישית, לא גידפתי, לא אמרתי מילה על אתיופים , לא דיברתי על גזיזת פיאות, בסך הכל ציינתי עובדה ידועה, עובדה עכשווית, אודות עבירות מס, ואודות שקרים בקרב אוכלוסיה ספציפית, קשרתי אותן לחטא שבין האדם לחברו שהרי מדובר בחוק שנועד להקצות כסף בניהול המדינה שכולנו חיים בה למתן שרותים בסיסים לאנשים, זה עוזר במיוחד לאלו שאין להם כסף לרכוש אותם שירותים בממונם. וציינתי שלדעתי המעשה ידוע למורי הדרך של הדתיים והם בוחרים להעלים עין ואולי אפילו לעודדו בקריצת עין צדדית .

            אז מה את מתפרצת עם כל התכנים הלא מובנים האלו? יותר פשוט שתגיבי לדברי כלשונם. ובכלל זו לא חכמה להנעל על אמת מסויימת וכשמתנהל דיון לשבור את הכלים בנקודה שבה אין לך תשובה טובה. אביטל באמת לא יאה ולא מכבד אותך.

            • ובהמשך לפרידה

              מוקם לא נכון בשרשרת התגובות

            • אבל אני דברתי על גזיזת הפיאות , השליחה לחינוך חילוני וקיבוצים ואי כיבוד הקייסים.
              על כך דברתי.
              ועל כך שזה דרדר אנשים.
              לא כולם נכון.
              אז לא דנתי על החרדים ה פ ו ש ע י ם.
              אלא על משהו אחר.
              והתגובות כמו תמיד אינן מממין הענין.

              • ניסיתי לצאת מעבר לד' אמות לדיון מורחב יותר. אם זה היה יותר מידי עבורך, סליחה ותודה ושלום.

                • די עם ההיסטריה,הצרחנות,ההיעלבות
                  מכל עניין שאינו קשור אליך.
                  דיי לנופף בדגל הדתיות הצדקנית שאת מתמרחת בה כמו בקרם הגנה.
                  מגיל מסויים נוח להיות דתי,וזה ברור
                  ומובן.אין צורך לצרוח מעל כל גג.

          • לא כל המזרחיים שעלו ארצה היו דתיים.
            ובאשר לחינוך: עדיין לא גיליתי שלחינוך הדתי או החרדי יתרון על חינוך חילוני הגון.
            בדבר אחד יש, כמובן, הבדל. בני דורי שהתחנכו בחינוך החילוני יודעים לעבוד; חניכי המוסדות החרדיים אינם יודעים מהי עבודה של ממש.

  5. יעל, מה שכל כך הפריע בפוסט הקודם שלך (אליו כבר הגבתי בנפרד) וגם בזה הנוכחי – הוא הזיהוי של:
    תרבות ונימוס והסתפקות במועט = אשכנז ומי שעושה כן היא "משתכנזת"
    וברבריות וקולניות וראוותנות ופליליות (אונס פיליפיניות?) = מזרח

    הזיהוי הזה הוא-הוא הגזענות.

    לי יש שכן (אשכנזי שבע ומפורסם אפילו) ששומע מוזיקה קלאסית בקולי קולות בשעות ערב מאוחרות ובשעת צהריים בשבת (עד כדי כך שפעם אפילו הזמנתי לפרסונה משטרה) – אבל האמת שאין לי שום רצון להיכנס למשחק "המצטדק" הזה ולומר שגם אנחנו המזרחיות והמזרחים דווקא די בסדר ויש גם כמה אשכנזיות ואשכנזים קולניים..

    מכל מקום, דווקא לאור הסיפןר האישי של אבא שלך, אני הייתי פוקחת עיניים ורואה עד כמה הוא היה צריך להתאמץ כדי להשתלב בחברה, וכמה עצוב שמוזיקה ערבית כגון אום כולתום ופריד אל אטרש, איננה נחשבת כמוזיקה קלאסית נעלה במחוזתינו, בין אם היא נשמעת בקולי קולות ובין אם היא נשמעת בהצנע בחדרי חדרים.

    • כל התגובות של המזרחיות פה הן של פרימיטיביות וגזעניות.

      • התגובות צפויות.
        מי שעונה בטפשות, בבורות ובהתלהמות ובפרימיטיביות בכל נושא ובעקביות לאורך זמן, לא מגיבה אחרת גם כאן.

        אני נגד גזירה שווה על כל המזרחיות בגלל מזרחיותן. אין דין משיבה זו כדין משיבה זו, חבל שתפוחים רקובים מקלקלים את הסל, ודי לחכימא…

  6. אחד שלא מגיב אבל קורא קבוע

    את אמיתית ואת כנה ואת כותבת מחוננת, ואל תשמעי לאף אחד שאומר אחרת.

  7. שמשון עדתי

    אמת בריבוע. וכולכם כאן בתגובות יפי נפש.

  8. לי נמאס מכל הדיונים העדתיים האלה.
    מה זה אשכנזים? גרמנים, אוסטרים, הונגרים, רומנים, סקוטים, אנגלים, אמריקנים, מה?
    מה זה מזרחים? עירקים, יוונים, מצרים, מרוקאים, תוניסאים, הודים, אתיופים, פרסים, כורדים, מה?
    ולאחר כל זה, מה יעשה הישראלי?
    ומה יעשו נכדיו הישראלים שהם הונגרים, פולנים, רומנים, כורדים ופרסים?

    • חנה טואג

      גיורא, אתה צודק! השד העדתי מכה שנית! די עם זה הבה נחיה כבני אדם חומלים אוהבים כולנו קורצנו מאותה טיפה ומאותו החומר – בני אדם!!!!!!!!!!!!!!!!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל