בננות - בלוגים / / פקח הדייטים
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

פקח הדייטים

 

 

 
בימים טרופים אלה, בהם כל אשה שלישית בגוש דן היא סינגלית, וכל זוג שלישי מתגרש, מונחות על כתפיה של הפגישה העיוורת, להלן הדייט, אחריות כבדת משקל, שלא לומר גורלית, שלא לומר, אחריות לאומית ממש. על כן זקוק כל דייט שראוי לשמו לפקח שיודע ומבין את המקצוע, מומחה ברזי ההוא וההיא ומבין אחריות לאומית מהי. הפקח ייקרא "פקח דייטים" ויעבור קורס הכשרה לפי תקנון.

 
התפאורה:
בית קפה תל אביבי טיפוסי. כמה שולחנות עם זוגות, חלקם נראים זוגות ותיקים, חלקם נראים
בדייט ראשון, כלומר: יושבים אחד מול השני, תחושת זרות ברורה אחד כלפי השני, הרבה תזוזה בכסאות, חיוכים מעושים ולוק כללי של עכבר מבוהל שנלכד במלכודת ביתית וללא גבינה.
בינות לשולחנות, שולחן אחד עם אדם אחד, חבוש כובע מצחיה ומשרוקית, להלן, פקח דייטים מורשה.
הוא מצוייד במגאזין ואספרסו, נראה כמתעניין בשלו בלבד, אולם עינו המיומנת פקוחה היטב לנעשה בשולחנות הדייטרים שסביבו.
 
החוקים ברורים:
בחורה שהזמינה סטייק כלשהו, נא או עשוי, או קדירת פסטה ענקית, או בעצם כל דבר שהוא מעבר ל"בשבילי רק סלט" או לקפה, יהיה רשאי הפקח לגשת ולהתערב לפני שיהיה מאוחר מידיי,
ועוד דייט כושל ייזרק אל פח הגריסה כמו לחם עבש שפג תוקפו.
 
הבחור בכל דייט ייבדק כבר בכניסה למסעדה, לוודא שהביא עימו ארנק עם אמצעי תשלום מקובלים, ואם לא,
אזי יואשם בסעיף "אוי, שכחתי את הארנק באוטו וחניתי רחוק", ויישלל לו רישיון היציאה לדייט לחודש ימים.
 
 
על הפקח לפקוח עינו ולוודא שהזוג לא עובר את הרשאת ה"נשיקה על לחי" בסוף הדייט בשום מצב,
וכן עליו להיות דרוך שבעתיים לקראת בוא החשבון לשולחן הדייטרים.
סעיפי אישום כגון "בואי נתחלק חצי חצי" "אתה משלם, לא ?" או שאילת המלצר "מה הנזק??"
(בלעעעעעעעעע)
יגרמו אף הם לשלילת רישיון הדיוט מהנאשמים למשך תקופה של חודש, ואלה יזוכו מחדש רק ע"י
התנהגות נאותה במשך אותו חודש, כלומר צינון מוחלט מדייטים ועזרה בעבודות שרות בקהילה.
 
לפקח הזכות להפסקת הדייט בכל שלב עפ"י שיקול דעתו ולשלול/לחדש רישיון דייטר למשך התקופה המצויינת בחוק (להלן: "חוק הדייטרים התשכ"ב עימי" המחודש).
 
סיום הדייט:
אם הדייט לא הופסק באמצע ע"י הפקח והסתיים בהצלחה,
לאחר שהזוג לחץ ידיים ו/או קיים נוהל "נשיקה על לחי", יעברו לרשות הפקח,
וזה ירשום להם חוות דעת איתה ורק איתה יורשה הזוג לעבור לנוהל "דייט שני"
שיתרחש בזירות אחרות עם פקחים שעברו הכשרה בהתאם.
 
ולסיום:
דייט נעים ואל תשכח,
שולחן ליד יושב פקח.
 
 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

19 תגובות

  1. מירי פליישר

    אוי רונית את ממש funnyוגם LOL
    מושלם.

    • רונית בר-לביא

      תודההההה מירי

      • זה גדול!
        אני שמעתי על הנוהג הדוחה לפיו בחורות צמות בדייט רק אחרי שתחתנתי.
        גם אם הייתי שומעת לפני לא הייתי מתייחסת.
        והקטע עם הארנקים בכלל לקוח מהמאה ה-19.
        חשבתי שזה ככה רק אצל דתיים.

        • רונית בר-לביא

          תודה, מיכל.

          איזה דתיים ?

          ככל שיותר צפוניים, ככה החוקים האלה יותר חלים, לא ייאמן הנסיגה שחלה בתרבות ובציבור.

          ואת כל זה מכנים היום "פוסט-פמיניזם"
          פחחח

          • דתיים בכלל – לא יצאתי אף פעם עם מישהו מהצפון…(אולי אחד מזעזע שסיפר לי על הסכסוך עם אחיותיו בנוגע לצוואה של האימא – בפגישה הראשונה וכמובן גם האחרונה. הוא דווקא היה מוכן שאשלם על חלקי ונראה לי שלא היה איכפת לו שאשלם גם על חלקו שלו. זה היה כל כך נורא שלא בטוח שאפשר לכתוב על זה סיפור. סכ"ה מסכן. וגם אני הייתי, קצת).
            "פוסט פמיניזם"? יופי של המצאה.
            מה עוד? "פוסט הליכה על שתיים"? "פוסט הגיינה"? "פוסט קריאה וכתיבה"? "פוסט חיבור לחשמל"?
            יופי של פלצנות. פשוט יותר להגיד שרוב בני האדם נוח להם בימי הקרינולינות, או שנדמה להם שהיה יותר כיף ורומנטי. או שלא נעים להן להתנגד כי מי ירצה להתחתן איתן?

  2. מידיי = מדי,
    וזו לא הפעם הראשונה!
    אני קורא אותך לסדר!!!

    מידיי = מהידיים….
    מדי = יותר מן הנדרש, מעבר לכמות, עודף, בעודף, למעלה מן המקובל

    • רונית בר-לביא

      האם אתה אחד מהל"מדים שסולקו מכאן ע"י המתכנת והומרו בבעייה של אי שליחת מייל להודעה על תגובה ?

      וברצינות, זה כל מה שחשבת על הפוסט שלי ?
      הגהה ?

  3. רונית היקרה
    מאד משעשע הענין. מזל שנגמלתי מהר מהדייוט. (שם פעולה של דייט – זה לפקח הלשון ל")
    אני חייב לציין שמעולם לא הערכתי נשים שרצו שאשלם עבורן. תמיד בא לי להגיד להן: מאמי, לשלם בשבילך, זה בא קומפלט עם זה שאת תבשלי בשבילי ותנקי את הבית. אז מה דעתך, נעשה חצי חצי גם במסעדה וגם בבית או שאת לוקחת את הבית קומפלט?
    למותר לציין שאם היתה בוחרת לקחת את הבית קומפלט הייתי מעביר אותה קומפלט לשוביניסט הראשון שהייתי רואה. חבל לבזבז שיוויוניסט כמוני על שוביניסטית. לא?

    • רונית בר-לביא

      תודה, נשמה.

      ומסכימה איתך.

      אי אפשר לבזבז שיוויוניסט כמוך
      על שוביניסטית, ובכלל לדעתי אתה צריך להיות משובט.
      אולי גם כמה מחבריך הטובים,
      כי אני וכמה מחברותיי הטובות, היפות הסקסיות והחכמות להדהים לא מצליחות למצוא בחור שווה אחד לרפואה, המצב עגום בכללי.

  4. אין! את גדולה! איך הופכים לפקחים? מה תנאי הקבלה? האם הם כמו סנדלרים שהולכים יחפים, או שנדרשת מהם חובת ההוכחה?

  5. סילביה ליכט

    ענק! הצחקת אותי! חבל שלאו נתת לנו רשימה ערוכה יותר של דוגמאות לפסילת דייט!
    ואל תתייחסי לכל התקועים בשלב האנלי של הערות על כתיבה נכונה, כי זה ממש מיותר!

  6. מעולה! מצחיק ועושה חשק לעוד, פרק ב" למשל…

  7. לגבי הסלט: אין שקר שקוף יותר מבחורה שמנה שמבקשת בקול דקיק ומתחנחן "בשבילי רק סלט בבקשה". אם את בחורה ואפילו דקיקה אסור לך כבר לאכול? האם את מלאה בקלקר? מה זה השטויות האלה? אני הייתי אוסרת על אכילת סלט בדייטים המתקיימים במסעדות: או שיראה איך שאני אוכלת או שימצא לו איזו עאלק ברבי ליום אחד, שרצה למקרר אחרי הדייט ויורדת על קופסת גלידה ואיזו צלחת ממולאים מאתמול, בסדר הזה.
    לגבי "מה הנזק?": באמת שמעת את זה בדייט? איזו פליטה פרויידינית! טוב עשית שברחת מאדם שרואה אותך כהוצאה מוכרת.
    לגבי הכסף: אותה זוללת שנהנתה מהסטייק-הכי-יקר-בתפריט שלה תתכבד נא ותשלם עליו מיוזמתה כי על תענוגות צריך לקחת אחריות. ושתודיע על זה בזמן כדי שהאוכל לא יתקע לבחור המסכן בגרון.
    ובכללי: אופי הארוחה צריך להקבע בהתאם לכימיה ולא למגדר: יש כאלה שכיף לאכול איתם סטייק ויש כאלה שגם קפה יהיה עול. ולא את לא יוצאת אחוק אם את אוכלת ממש אוכל בפעם הראשונה. חזרתי פתאום לפוסט והכתה בי התובנה שזו פגישה עיוורת! אם כך זה גם לא לענין שהבחור יאכל סטייק בפעם הראשונה, כשהוא לא מכיר אותך בכלל.
    אני נפגשתי עם בן זוגי לשעבר בעבודה, כשהוא היה לקוח וכבר היתה ביננו כימיה. עדיין, הכי רחוק שהגענו היה צ"יפס או טוסטים כי זה מה שמגישים בפאבים.

  8. יעל גלוברמן

    גדול!!

    דייט נעים ואל תשכח,
    שולחן ליד יושב פקח.

    את שווה את משקלך במט"ח!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא