גולדי לנצח פעילה חתרנית ומעצבת דעת קהל
בננות ובננים יקרות מפז,
לא יודעת מה קורה לי בשבוע האחרון, חולירע, שהכול מתבלבל לי. אדון יוסף ההומו הפך לי את החיים 180 מעלות, תרתי משמע איך שאומרים, ואני צריכה להוכיח לעצמי שאני זה אני. נו… כאילו שלא הייתי פעם ילד נחמד של אמא. כאילו שלא היו לאבא'לה מיליון שאיפות בשבילי, בטח שהיו. איזה חלומות הלבישו על ילדון מוּחְטה עם פְּרֶטֶנזיות של פרח-קוקסינֶלים, אהה… חייל קרבי ורופא מומחה בקופת חולים, פרופסור באוניברסיטה, נהג אגד, ואפילו שוער בבית"ר ירושלים… כן, כן, בננות – ככה אבא'לה חלם בשבילי – שוער כמו שִייֶע גלזר או מישֶזֶהלאיהיה. אבל אני רציתי להיות כמו בֶּרטה השכנה מהכניסה האמצעית. ההיא הזנזונת שאבא תפס אותה מזדיינת עם קליינטים במקלט אצלנו.
אוי ברטה, ברטה, שהיא היתה הסוּפֶּר-מודל שלי. בחיים לא אשכח אותה, חתיכת מִגדר מהלך על שתיים. שבבוקר היתה פקיד סולידי בדואר ברחוב יפו, ועוד דתי-כיפה-סרוגה סטייל, ובערב היתה השָרָמיט מספר אחת אצלנו בשכונה. שכולם היו שמה דתיים ומסורתיים, בימים עשו אצל האישה הצגות של צדיקים גמורים ובלילות השחילו את ברטה שלי על עמוד האש. שאני מרוב הערצה נהפכתי לסטודנטית אצלה בשְטריך של המקלט. אוה, ההיא היתה גדולה מהחיים. ע-נ-קית! אפילו שבפיזיק דווקא היתה מצומצמת, מטר חמישים וחמש על שישים קילו. והיתה דתייה, למות עליו. היתה מניח(ה) תפילין ומתפלל(ת) שחרית. ואחרי זה היתה מורטת גבּות ועושה ציפורניים. בבוקר היתה טיפּ-טופּ, לא הייתם מאמינים שבתוך הציצית-חולצה-לבנה-מכנסיים-שחורים מסתתרת פצצת מין. בלילות הלכ(ה) להתפלל ערבית בבית כנסת של הבוכרים, ואחרי זה רצה להתנפל על החצאיות מיני והעגילים. שאז הגברים היו אוכלים הכול, לא היה מבחר כמו היום. נו, אני הייתי תלמידה למופת, בננות…
אבל תכף ומייד עלו עלי. שאבא'לה תפס אותי יורדת לשכן בדלת ממול, אדון קריספין מהעירייה, ההוא שהיה לו חתיכת פין דרבינו גרשום, אוהו… וככה כמעט שנרצחתי בפעם הראשונה על ידי אבי מולידי היקר מפז. נו, אחרי זה כמעט שנרצחתי כל שבוע. רוּטינה. עד שאבא'לה התפגר והשאיר לי את האחים שלי שכמעט יירצחו אותי. לפי התור. ואני נהניתי להיות הקורבן שלהם, איך לא. שתמיד היה לי אופי מַרטירי. קדושה או לא. אבל אמא אהבה אותי איך שאני, שתמיד היא חלמה על ילדה שתעזור לה בבית. היתה מעלימה עין כשהייתי מסלקת לה קומבניזונים וליפסטיקים. נשמה. חבל רק שגם היא התפגרה שנה אחרי אבא'לה. השאירו אותי יתומה טוטלית מכל הבחינות. אני לעצמי ולשני השדיים האלה שצמחו לי אחרי המלחמה. מהלחץ של החיים.
נו, אדון יוסף ההומו לא אוהב את הסיפורים שלי. הוא רוצה לשמוע על גולדי אחרת, על מלכת הבלוג שמעמידה את כל הגברים בשורה ויורדת להם לפי המיקום בטבלת המשוררים-סופרים-מתוסכלים. אני מבינה אותו בסך הכול. שהוא אוהב נשים גדולות מהחיים כמוני. רק חבל שלפעמים הוא מתבלבל בינינו, כשאני מוצאת אותו מול הראי באמבטיה עם הפאה בלונד-פסים שלי. שיהיה לי בריא. אוחצ'ה מזדקנת.
שלשום הוא החליט להוציא אותי מהארון שלי. אמר לי שהגיע הזמן לעשות אַאוּטינג למלכה לפני שהיא מידרדרת בחזרה לשוליים של הטבלה ושל החיים. חרא על ראשו. אני נעלתי אותו בבית שימוש, ביחד עם השלדים שלי, שיירגע. אני לא סובלת ת'הומואים הלוחמניים האלה שכל מה שמעניין אותם זה ארונות ושלדים של כל מיני סֶלֶבּריטיז. אני בקטע של חייה ותן לחיות, רק אל תפריעו לי בסטיות שלי. נו, אדון יוסף לא הפסיק להוריד את המים, שייחנק. וגם צעק לי כאלה קללות, לעשות לי בושות אצל אדון חוגי מהקומת קרקע. אבל אני גולדי גת גברת מאוד מניפולטיבית, הלכתי לברז הראשי וסגרתי ת'מים. שיתייבּש קצת ההומו שלי. ההוא צרח וצרח עד שכמעט נחנק. אני הייתי אסרטיבית ולא פתחתי לו את הדלת של הבית שימוש. לקחתי את הזאבה הבלגית לטיול היומי, והדלקתי את הרדיו על גלגלץ בפוּל ווליום, לעשות קונקורנציות לצעקות של ההומו שלי.
כשחזרתי הביתה ההוא כבר לא צעק. רק הרדיו ניגן מָרשים בולגרים של זיקו גרציאני. היידֶה, כיביתי הרדיו והלכתי והאכלתי את הזאבה. ופתאום היה שֶקט של בית קברות בבית אצלי. אני קצת נכנסתי ללחץ ורצתי לבית שימוש ופתחתי את הדלת. אבל אדון יוסף לא היה שם. התפוגג. שאני מה זה נבהלתי. התחלתי לקרוא לו, לחפש אותו… אפילו ירדתי לחצר ועשיתי סיבוב, למרות שהחלון בבית שימוש אצלי קטן כמו חריץ קממבֶּר ויוסף לא יכל להשתחל בו החוצה. נו, ככה חצי שעה וחזרתי הביתה. שההוא נעלם ואיננו, כאילו שבלעה אותו האדמה.
לפנות בוקר, כשחזרתי מתל ברוך, הבית היה ריק. אין זכר ליוסף שלי. כזה דיכאון תפס אותי. שאני התרגלתי אליו, הומומותק שלי. שהוא מכבס ותולה ומבשל ועושה לי מסז'ים ברגליים העקומות שלי. ישבתי בסלון החשוך וייללתי ביחד עם הזאבה הבלגית. שהיא יש לה קו ישיר לשמחה ולעצב שלי, צער בעלי חיים אנחנו שתינו. איפה אתה, אדון יוסף? לאן נעלמת לי?
אחרי זה נרדמתי מרוב בכי, כנראה. אפילו בחלומות הוא לא בא אצלי. שימות…
כשהתעוררתי בצהריים השקט בבית המשיך לטרוף אותי. אפילו הזאבה היתה עצבנית. הלכה ובאה מהסלון למטבח, כאילו גם היא מחפשת את אדון יוסף שלי. אני זרקתי על עצמי נֶגליזֶ'ה בצבע ירוק-מרה וירדתי לאדון חוגי בקומת קרקע. שאולי הוא נתקל ביוסף שלי. אבל אדון חוגי עיקם לי פרצוף והיה מגעיל ואמר לי שהוא לא אוהב שמשחקים איתו משחקים. חולירע על ראשו, על מה הוא מדבֵּר… חת'כת זקן סנילי. נו, הלכתי ודפקתי אצל גברת יפה, שאולי היא ראתה אותו. אבל גברת יפה לא פתחה לי, הציצה עלי מהחריר של ההצצות וקיללה אותי ואת אמא שלי ואת היום שנולדתי. מה יש להם פתאום נגדי? רצחתי מישהו או מה?
נו, נכנסתי הביתה והלכתי לאמבטיה. שכל העולם ואשתו יזדיינו לי מהעיניים… וככה עמדתי מול הראי באמבטיה וכמעט שהתעלפתי מההשתקפות שלי:
א-לו-הים א-די-רים, זה לא אני! זה יוסף שלי! ההומו!
ויוסף צחק וצחק במראָה. והפשיט אותי מההצגות שלי. זהו, אין יותר גולדי גת גברת מודעת לעצמה ולגֶ'נדֶר שלה. הלך על מלכת הבננות הלא רשמית… למה, יוסף? למה?
ההוא צחק וקרץ ואמר שככה הכי מתאים לי, בעצם, להיעלם בשיא ההצלחה שלי אצל החרמנים והמשוררים והקומפּלֶקסים העדתיים. נו, אם הייתי יכולה הייתי יורדת לו 'חת-שתיים…
היידֶה, בננות ובננים יקרות מפז שלי, אולי נתראה בשבוע הבא. ואולי לא. זה הכול תלוי ביוסף ההומו שלי שהמציא אותי…
יורד(ת) לכם הכי הכי נמוך, גולדי
נ"ב – נחשו מי אני.
.jpg)
ובערב שבת להעלם לי ככה כמו אליהו הנביא
אח כמה שאתגעגע
אבל יוסף יותר יפה ממה שיצא
מבקשת תיקון לכיוון היופי
יש לו מבט כזה ממזרי
והוא צוחק על כולם מהתמונה
לא לא לא אני לא מוותרת
יוסף ההומו היפה בבקשה!
2- , העיניים דומות, גם הסנטר, או רק נדמה לי.
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=1529&blogID=92
אני תמיד חשבתי שטראנסקסואלים וטראנסווסטיטים ניחחנו ביכולת ספרותית מיוחדת.
כשהם פותחים פה יוצא ממנו טקסט מפחיד בעוצמתו, רב הומור . הם נותנים מימד חדש למושג פה גדול. מציע תחפושת אחרת שתאפשר טקטים ברגיסטר אחר.
נו, ולא ניחשתי כבר בפוסטולוגיה הקדמדם?
שאני שנייעדר בן פרציפלוכס, כבר מזמן ידעתי שהווקס-און-ווקס-אוף-ווקס-מאנשאפט הזה הוא העומד כמו פין שבת מאחורי גולדי גת. ואני שנייעדר אומר, כמה מסובך כבר לנחש ממיזה גולדיגת? עכשיו זה שנראה אתכם מנחשים מי אני! אההה!
עוץ לי גוץ לך, מה חשפת בדיוק, מי אתה?
ממש לא משנה מי את/אתה החשוב הוא שנהנים או לא מהקריאה וכל השאר רכילות!!!! תמשיכי/ך לכתוב אני נהנת!!!!!
יקירוביץ" בן מושוניביץ", אם תואיל נא ותדפדפוכס לפוסטון הקודם, תיראה שכבר שם חשפתי את זהותי של הגולדייה.
גולדי מאמי, כפרה, נשמה, לא מוותרת עלייך בכזאתי קלות. נו, תעשי עיניים ליוסף, ההוא מהמראה, שיסכים שתמשיכי להתחנחן אצלנו בבלוגיה עד ימות המשיח.
אז סתם כדי שבאמת נבין –
קוראים לך יוסי? כל כך אמיץ, ויש תמונה, תן גם שם, מה אתה משתפן?!
תגובה יותר משוכללת. תמיד חשבתי שטראנסקסואלים וטראנסווסטיטים ניחנו ביכולת ספרותית מיוחדת. כשהם פותחים פה יוצא ממנו טקסט שנון וגס הפוער את
פיך מתדהמה. ראה מיצוי הנושא בסרטו של אלמודובר "הכל אודות אמא". יצורי טראנס האלה מקנים למושג "פה גדול" ממד חדש. מציע לך ,יוסי, להיכנס לתחפושת אחרת, אולי גברית דווקא, שתיצור בך טקסטים ברגיסטר אחר.אבל ייתכן שהתחפושת חייבת להיות נשית.ביי
גולדי מותק תפסיקי לחנטרש, לא קיבלת מממני רשות להסתלק. לא יודעת ולא רוצה לדעת על יחסייך המעוותים על מסייה יוסף, את נשארת כאן, גולדי של, שאני מה זה מאוהבת בת יה פרה עם קומפלקסים.
שאני, יעל בת אדון סיון, מאוהבת בגילי בדארג קווין מזדקן!!! יה וולי, שאבא שלי מר סיון והשותף שלו מסייה לבנון, עם המסאפנים המאובנים שהיתה מכינה אשתו ראשל, מתהפכים עכשיו באדמה, למה שהילדה מאוהבת בדררג!!!
פחחחחחח. פחחח עלי ועל נשמתי הצולעת. שאני מתביישת יה גולדי כפרה מהוידוי שלי, אבל אני, כמו השרמוטה של אסף אמדורסקי, קוראת: גולדי, אני מאוהבתתתתתת!!!! אל תלכי, יה גולדי.
גולדי, פעם הבאה שאת מחליטה על צעדים פסיכיים כאלה, בבקשה להתייעץ קןדם עם הגברת שהיתה האדריכלית שלך, שפתחה לך בלוג עד חצי המלכות ויותר… שאחרת אני לא קוראים אותי יעל בת סיון, אקזמפלר רשת מתקדם, שהפכה כרישרת בגיל המנאופוזה.
למה אני לא עשו אותו באצבע אלא בתחת. (סיפרתי לך כפרה עך האישה הראשון של אבא של אדון סיון, שהיתה, לא עלנו, טומטום, גבר בגוף אישה, והרב של נחלת ציון אמר לו, לאבא שלי, תתפרקד נשמו בין החוחים, שבהוא יכול לת לה גט בלי לשלם כתובה, למה שרימו אותו ומכרו לו זין קטן מוחבא בתוך כוס מפלסטיק? זה אני סיפרתי לך יה גולדי? שמאז שאימא שלי סיפרה לי למי אבא היה נשוי קודם, לטרנסגרנדר לפני שידעו פה מזה בכלל, אני יש לי פיקסיישן על טרגסגנדר.
גולדי, את נשארת. אני עוד לא גמרתי איתך. סגרנו בובה?
יעל – גולדי הוליד/ה ממך מונולוג מצוין. ההתאהבות יש ממנה פרי בטן או פרי נפש.התעברות בלי זיון, מרוח הקודש בלבד. אני מכור לסלנג. בעיניי הוא השירה הטבעית של השפה.
מסייה גלדמן,
תביט כאן, תבין את כל הסיפור….
סליחה,
הנה הלינק, ובו ההסברים בגוף הטקסט.
גם אתה מר יוסף כפרה שלי, נשמה שלי.
http://www.notes.co.il/yael/37782.asp
יעל, רמאית אחת, כזה פה והסתרת אותו מאחורי רמת חובב?איזה מסג" ללשון ולחיך…
ל",
ואני לתומי חשבתי שיגלו אותו צ"יק צאק. והגולדי הזו, מי שקורא קצת ספרים, יגלה אותה בספר האחרון של מסייה יוסף. התאהבתי בגלתיאה האירוטית שלו, אז הזמנתי לי אחת קומפלט, עם ובוס חמינדוס וטחינה בצד.
יעל, תפסתי אתכם! גולדי היא בעצם, טיפאני, או יותר נכון – טיפאני "הגדולה", הלוא היא האַנטי-ליבּידו של הגיבורה בספר "השחקנית" מאת יוסי וקסמן. קראתי אותה והיא משהו שחבל על הזמן. ממליצה על הספר הזה בכל פה – רוצו לקנות! המצאה של יוסי וקסמן, אחותה האינטרנטית של טפאני. בכלל, אפרופו רכילות – יוסי הוא אחיה של השחקנית ענת וקסמן, וכתב בהשראתה את הספר. יש שם אלמנטים ביוגרפיים שיפילו אתכם מהאסלה. והשפה שלו, השפה – כזאת נהדרת, לקרוא ולמות מעונג. אני מתה עליו ועל טיפאני ועל גולדי.
ובקיצור אדון יוסף, נפתח פה אוהל מחאה להשארת הגולדי מותק.
ואני עוד רציתי להתלונן ולהגיד לך, שגולדי עם ביב השופכין שלה מקלקלת לעמוס עוז את הסיכוי לפרס נובל…שתסתירי אותה איפשהו…שהשוודים לא יחמדו אותה…
אגב מוטי כפרה,
אם אתה רוצה לראות עוד רפליקות שלי לאדון יוסף-גולדי, עבור על הפוסטים הקודמים. זה מסייה יוסף מוציא ממני רפליקות, שחבל על הזמן. אבל ידעתי… בגלל זה נישקתי לו תנעליים שיפתח אצלי בלוג בשטריך.
יעל.אני חפש אותם. תודה
גולדי זה יוסי וקסמן. ויש לו גם בלוג בבננות. והתמונה זה גם הוא.
גולדי כמו יוסי וקסמן רבת כישורים ובכל זאת אמשיך ואטען שהתמונה האחרונה שפורסמה בפוסט ההכי כתוב נהדר שהם כתבו יכולה להיות יותר טובה, עם יותר אהבה ליוסיניו. עכשיו תזרקו עלי דברים מגעילים של שבת בצהרים או שמישהו יקשיב לי קצת.
וכן אני גם מצטרפת לעצומה
גולדי גת לכנסת!
גולדי אל תעזבי אותנו!!!!!!!!!!!!!
גולדי גת לנצח!
תחרות על סגנון הכתיבה והדיבור של גולדי גת
ילדים מציירים את גולדי גת
החיים היפים בעקבות גולדי גת
טוב אף פעם לא אתחרה עם המקור אז…
תורידו תרדו, תרדי, יורדות , יורדת… עולה מתרוממת עפה.
יוסי וקסמן?!
כל הכבוד!
איזו הפתעה!
חשבתי שזאת יעל בעצמה.
ואני הימרתי על שירלי.
גולדי, עכשיו כשנחשפת זה לא אומר שאת יכולה ללכת מאיתנו אל האופק לבד. תישארי עם המעריצים ותני להם במוצצים…
יוסי וקסמן!!!
גולדי!!!!!!!!!!