האם יש הבדל, בעברית, בין ורד לשושנה? האם אלו הן שתי מילים לאותו דבר? אם שתיהן אותו פרח, אענה לך בשיר שמופיע בספר של אלחנדרה פיסארניק (תרגום: טל ניצן) -

מבט מתוך הביב
יכול להיות ראיית העולם

המרד פרושו להביט בורד
עד שתישחקנה העיניים

ואם הנערה שלך הולכת אל השושנה, שהיא הפיתוי והאסון שלה, הרי זו שכאן נעמדת ולא מוכנה לזוז, אילמת, רק המבט חי

עינה

נראה לי שמבחינה תרבותית התקבע בעברית שיתוף משמעות בין ורד לשושנה.
ורדים ושושנים בדרך כלל מובנים באותו אופן. (ולראייה: "שושנה בין החוחים...").
מבחינה בוטאנית , ומבחינת שמות הפרחים בלועזית יש הבדל ניכר.
הורד אינו נמנה על משפחת השושניים- ה lilies ,שנציג מכובד שלהם הוא למשל השושן הצחור.
(והנה דווקא שימוש באותו שם בעברית לפרח אחר לגמרי)
פרח שיש לו את הפיתוי המיוחד שלו ,על דביקותו האירוטית, אבקניו וניחוחותיו (המושכים אגב, בעיקר את רפרפי הלילה האפרוריים...)
אבל לא הפיתוי האדום ההוא שהופך לארגמן כהה כהה עם קמילתו.
מעניינת במיוחד התפתחות השם "לילי" והקשר האפשרי ללילית מן המיתולוגיה היהודית.
תרופות הומאופתיות שמכינים מפרחי ה lilies מתאימות לנשים הנעות מבחינה פנימית על הציר הקוטבי "זונה נזירה" ומתענות אגב המתח בין האשמה עצמית מוסרנית ומצד שני יצר מיני חזק עינויים קשים...
והנה מבחינה תרבותית שם הפרח קשור ללילית אם השדים (הנחשבת כמדיחה גברים לפריצות מינית) ובו זמנית באמנות, שושן צחור נבחר כייצוג פלאסטי של מריה הקדושה , אותה ניתן למצוא עטורה בהם בציורים (אולי גם בהקשר של הציר הקדמוני לילית- חווה).
לפנינו אם כן שני סוגי עינויים:
עינוי הורד הקשור ביחסי גבר אישה ועינוי השושנה הכרוך במלחמות פנימיות בין קדושה ויצר.
לגבי השיר היפה שצירפת:
מעניין שהמתרגמת בחרה פעם ב"ורד, ופעם ב"שושנה". ייתכן ויש לזה משמעות וקשר למקור.

אבל עם כל ההשתלשלות של טבע תרבות (שמעניין לראות גם קשרים הדוקים שכאלה ביניהם)
כנראה שלפואטיקה יש את המשקל שלה...
בשבילי שושנה היא יותר מכל האדום אדום הזה...

אופס עינה
גם העיניים שלי נשחקו קצת.
חיברתי את שורות השיר המתורגם לפרשנות שלך.
(פבלו יצחק הלוי קירטצ''וק מתרגם אגב: "עד תהפוכנה העיניים לאבק...")
במובן הזה המבט חדל להתקיים.
הורד בשיר הוא בודאי האדום או הורוד, מה שנחשב בעברית שושנה במובן של ורד.

שלום שירלי

התגובה שלך שימחה אותי מאד, כשקראתי אותה לראשונה, אלא שאז היה כשל במחשב ולא יכולתי לענות לך. תודה!!! וכנראה שאצטרך לפנות למגדיר צמחים, אחרת לא אבין באמת

אורי, את נורא תמציתית לאחרונה... רוצה סיפור!

זה נראה כמתחבר לפוסט הקודם (וגם מתקשר אצלי ל- where the wild roses grow של ניק קייב).

מענין. אנימרגישה המון רגש מאחורי המשפטים המועטים האלה.

ואני מאוהבת בקצרים שלך. תמשיכי.

היי אורי,
את מנסה לעשות כאן משהו, לבנות משהו, או להוליך אותנו לאנשהוא שתרצי. אני מעוד מחכה למפץ הגדול.

חייכתי על כורחי, בגלל משחק המילים על חשבון אבן גבירול. מוסיפה את המטפורה שלך לאוסף מטפורות הצבעים שאני מטפחת, אבל זה עוד כלום לעומת אוסף קטעי האוננות הנשית בפרוזה שמחזיק משורר מפורסם מאד.