הר השולחן השגיב

שיר שאומר לי- בדידות.
וזמן תינוק? לרוב עושים אותו זקן, ופה לא רק שתינוק, גם מתקצר...לא יישאר ממנו כלום.

אנחה עמוקה.

שיר מיוחד ומעורר מחשבה!

כשהשני גוזל אותם ממני,שורות נפלאות, אבל גם אי אפשר בלי השני, ובעיקר כשהנפש היא אפריקה

עכשו נותרנו הפראים לבד - נפלא!

געגועים לעצמך? דואב ורגיש.

מאד מאד יפה.

הזכיר לי פתאום שיר שכתבתי לזכרו של משהו
" אני יודעת שהייתי ג''ונגל"