איזה מזל שהינואר שלנו איננו נראה כך!

ובכלל קוראים לו חצי טבת וחצי שבט.

כנראה שמזג-האויר הטוב (בואו לא נחשוב על הקיץ)

 הוא הפיצוי על כל צרותינו.

            רוֹלְף יאקוֹבְּסֵן

בְּיָנוּאָר     

אָה, כָּל הַדְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לִי  לַעֲשׂוֹת בְּיָנוּאָר!

כְּשֶׁהַיָּמִים מַגִּיעִים בְּקֹשִׁי לַבִּרְכַּיִם

וְשׁוּב וְשׁוּב הָרֹאשׁ  נֶחְבַּט בַּכּוֹכָבִים

כְּמוֹ בַּעֲלִיַּת-גַּג דְּחוּסָה מַדִּים יְשָׁנִים.

בְּיָנוּאָר ,כְּשֶׁהָעוֹלָם שׁוֹפֵעַ שֶׁלֶג חַי

הַמְּקַדֵּם אוֹתְךָ בִּנְבִיחוֹת-שִׂמְחָה עַל הַזְּגוּגִית  

וְשׁוֹכֵב "אַרְצָה" בְּצַיְתָנוּת מִחוּץ לַדֶּלֶת כְּמוֹ כֶּלֶב צַח וְטוֹב   

שֶׁעָט לִרְחֹץ אוֹתְךָ בִּלְשׁוֹנוֹ הַמְחֻשְפֶשֶת .   

בְּיָנוּאָר

כְּשֶׁהַכֹּל סָגוּר וּמְסֻגָּר וְלַכְּבִישִׁים  יֵשׁ חוֹמוֹת לְבָנוֹת

שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְנַתֵּר וּלְנַקֵּב בָּהֶן בּוֹרוֹת עִם הָרַגְלַיִם

וְלַעֲשׂוֹת כִּמְעַט כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחֲךָ:

                                 לָצֵאת הַחוּצָה אוֹ       

                                                      לְהִשָּׁאֵר בִּפְנִים,

לְסַדֵּר  מְגֵרַה 

וְלִמְצֹא תַּצְלוּמִים יְשָׁנִים-בַּיְשָׁנִיִּים

שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַחְלִיט לִשְׂרֹף מִיָּד - אוֹ לְחַכּוֹת עִם זֶה.

וְלִטֹּל סֵפֶר , לְנַעֵר  מֵעָלָיו קְצָת אָבָק

וּלְעַלְעֵל בָּאֲגוּדָל  אֶת הַדַּפִּים... עַד רְגִיעָה,

מִין סוּפַת-שֶׁלֶג קַלָּה. וְהַמִּכְתָּבִים

עִם כְּתַב-הַיָּד שֶׁנַּעֲשָׂה קָשׁוּחַ , יָדַיִם שֶׁהוּשְׁטוּ לָגַעַת

מִתְגַשְׁרוֹת מֵעַל הָאוֹקְיָנוֹס  שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאנוּ , אֶל הָאָרֶץ

הַמְּהֻסָּה הַזֹּאת

בָּהּ כָּל הַדְּבָרִים זֵהִים וְכָל הַפָּנִים שְׁטוּחִים

כִּפְנֵיהֶם שֶׁל שְׁעוֹנִים , הַמְּרִימִים גַּבָּה

לְכָל הִרְהוּר שׁוֹקֵק שֶׁל קֹצֶר-רוּחַ.

מָה עוֹד אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּיָנוּאָר,

כְּשֶׁכָּל הַמִּלִּים כְּבָר נִנְאָמוּ  עַד מָוֶת

וְהֵן פְּזוּרוֹת סְבִיבֵנוּ כְּמוֹ עִתּוֹנִים קְמוּטִים

וְכָל הַפְּצָעִים כְּבָר נֶחְבְּשׁוּ בְּגָאזָה

וְכָל הָעֲקֵבוֹת כְּבָר טֻשְׁטְשׁוּ

וְאַתָּה יָכוֹל לָקוּם וּלְהִתְהַלֵּךְ

וְלִשְׁמֹעַ אֶת הָרִצְפָּה חוֹרֶקֶת מִתַּחְתֶּיךָ

וְאֶת הַתַּנּוּרִים נוֹהֲמִים בַּהֲנָאָה בְּגָרְמָם אֶת עַצְמוֹת הָעֵצִים.

--חֲזֹר וְשֵׁב. חַלֵק אֶת הַקְּלָפִים

               שֶׁל מִשְׂחָק הַ"בָּדָד " הַגָּדוֹל

 שֶׁאַף-פַּעַם אֵינֶנּוּ נִגְמָר , וּשְׁאַל  אֶת עַצְמְךָ

מָה עוֹד תּוּכַל לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל לִבְּךָ שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ,

לְהַצִּיעַ לוֹ טַבָּק כֵּהֶה יוֹתֵר?

קוּם וְטַפֵּס עַל סֻלָּם , הַנֵף

דֶּגֶל נוֹעָז שֶׁל עָשָׁן מֵאֲרֻבַּת בֵּיתְךָ

לְעַנֵּג  אֶת הָעֲנָנִים הַחוֹפְזִים וּקְרֵבִים  מִקָּרֶלְיָה

עִם שָׁדַיִם דְּווּיִים לְהַדְהִים

כְּדֵי לְהָנִיק  אֶת הַיָּמִים הַבָּאִים עָלֵינוּ

וְאֶת מְעַט הַשֶּׁמֶשׁ הַצְּהֻבָּה שֶׁתֵרַאֵה  בִּמְהֵרָה

עַל עַמּוּדֵי הַגְּדֵרוֹת שֶׁל פֶבְּרוּאָר.

אֲבָל עַכְשָׁו עֲדַיִן יָנוּאָר - הַמְתֵּן  שְׁנִיָּה, הַתְּאֵם  אֶת עַצְמְךָ

לַקֶּצֶב שֶׁל לִבְּךָ. וְתֵן לַכּוֹכָבִים לְהַמְשִׁיךְ לְרַשְׁרֵשׁ

לְצִדֵּי  מִטָּתְךָ. אַתָּה רוֹאֶה מֵצַח שֶׁמִּתְגַּלֶּה ,

                           קְלַסְתֵּר-פָּנִים  בַּזֹּהַר-הַצְּפוֹנִי.

כֵּן, מִבַּעַד לְמָסַכֵּי -עוֹפֶרֶת אֲפֹרִים

הִיא בָּאָה לְהַצִּיב מְנוֹרָתָהּ לִמְרַאֲשׁוֹתֶיךָ , קָרוֹב קָרוֹב,

לִבְחֹן לְאוֹרָהּ אֶת פָּנֶיךָ

לִרְאוֹת אִם הִשְׁתַּנּוּ.