בננות - בלוגים / / תנינה והארנבים
לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה - שירים וסיפורים
  • לי עברון-וקנין

תנינה והארנבים

את דמויותיהם של תנינה והחתול הלבן שלה קורקבן יצרה נורית זרחי הנפלאה. גם אני אוהבת לכתוב על תנינה, ואפילו הקדשתי לזה בלוג שלם. יש אליו קישור בצד ימין ברשימת הבלוגים האחרים שלי. הנה סיפורתנינה האחרון שכתבתי:

תנינה והארנבים

קורקבן התחיל לחשוד כשתנינה דיברה אתו פתאום על פיצויים. "קורקבן! למה אתה לא מפצה אותי על מזג האוויר הרע היום?"

"על זה את צריכה לדבר עם עוגלה חרוצה, היא האחראית על מזג האוויר."

"אז למה אתה לא מפצה אותי על האחות הלא מתחשבת שלי?"

קורקבן מלמל משהו מתחת לשפמו, ותנינה הביטה בו בבוז, הרי הוא יודע שמכשפות שומעות כל מה שהן רוצות לשמוע, כל מלמול ומרמור, אבל רק נאנחה ואמרה: "נו, אז למה אתה לא מפצה אותי על המזג המכשפי הבלתי נסבל שלי?"

ובלילה, כשתנינה נרדמה, פסע קורקבן בצעדי חתול חרישיים אל מיטתה ואימת את חשדותיו: ליד אוזנה של תנינה התכרבל הארנב צָריכְפִּיצִיוֹת ולחש לה מיני לחישות.

"כל היצורים בשביל תנינה קיימים/ חתולים, רוגלים, לטאים ומכשפים/ הם כולם, תפקידם/ לפצות את תנינה על קשיי העולם."

ותנינה התהפכה על מיטתה בחוסר מנוחה ולא הבינה שהארנב מסתנן לה לחלומות.

קורקבן ידע שמוכרחים לנקוט פעולה מיד, ושיש רק יצור אחד שיכול להביס את צריכפיציות – אויבו הגדול, הארנב אסוּרציפּיוֹת. כדי לזמן אותו היה צורך בלחש מתקדם, וקורקבן נאלץ לפנות אל עוגלה חרוצה. הוא חיכה לבוקר, והודיע לתנינה שהוא הולך אל עוגלה חרוצה לדון אתה על פיצויי מזג אוויר לתנינה.

"סוף סוף מישהו מטפל בעניין פיצויי תנינה," רטנה. כשחזר קורקבן ובאמתחתו הלחש הסודי לזימון אסורציפיות, נראתה רטנונית בדיוק באותה מידה, כאילו הטילה על מצב הרוח שלה כישוף אי-השתנות.

"מה עם הפיצויים שלי?"

"הלילה הכול יסתדר," הבטיח קורקבן.

ובלילה, כשצריכפיציות לחש כהרגלו לתוך אוזנה של תנינה, אמר קורקבן את מילות הקסם:

ציפיות, פיציות, זה מאוד מסוכן

לאסורציפיות זקוקים מאוד כאן

והארנב אסורציפיות הופיע, חרב בידו, וקד לקורקבן קידה עמוקה עד שאוזניו הארוכות נגעו ברצפה.

"מזמן לא טאטאנו," התנצל קורקבן. אבל אסורציפיות כבר חש בנוכחות אויבו משכבר, ומיהר אל חדר השינה.

צריכפיציות נזעק ממקומו ליד אוזנה של תנינה ושלף גם הוא חרב.

"ציפיות!" קידם את פני אויבו.

"פיציות!" השיב הארנב השני בקשיחות.

והם החלו להילחם, ובמהלך הדו-קרב בחרבות גם דקלמו מיני לחשים, שזלגו כולם לתוך אוזנה של תנינה. פיציות אמר: "אם תנינה לא מקבלת מה שרוצה/ מיד היא צריכה להיות מפוצה." וציפיות אמר: "כל היצורים, רוגלים, חתולים, לטאים, מכשפים/ לעצמם ולא לתנינה קיימים./ לשמח את תנינה זה מאוד נחמד/ אבל לא תפקידו של אף אחד."

ותנינה התהפכה במיטה, והיה אפשר לראות שכל החלומות שלה מתבלבלים בין שני הארנבים. אבל ידו של אסורציפיות הייתה על העליונה, והוא דקר את צריכפיציות בחרבו, וכעבור רגעים ספורים נעלם גם הוא. קורקבן הציץ בפניה של תנינה הישֵנה, והם נראו עצובים ושלווים.

ובבוקר שמע קורקבן שתנינה לוחשת משהו לעצמה. הוא התקרב אליה עד שיכול היה לשמוע בבירור:

לשמח את תנינה

זה תפקיד רק של תנינה

כל היצורים לא לתנינה קיימים

וזה חבל מאוד לפעמים

 

10 תגובות

  1. רונית בר-לביא

    :)))))))))))))))))))
    אדיר

    הרגת אותי מצחוק.

    מזכיר בשנינה ובכשרון את ד"ר סוס,
    ונשמע גם מתאים כסיפור חינוכי לילדים.

    אולי תוציאי מקבץ ??

    • תודה!
      בעניין המקבץ, יש מחשבות על זה. לא ברור לי מי קהל היעד, אם זה באמת מתאים לילדים. אם יהיה לך זמן וחשק אשמח אם תיכנסי לבלוג תנינה שלי ותחווי דעה על שאר הסיפורים :).
      http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=289228

      • רונית בר-לביא

        קראתי קלות,
        ארחיב בזה מחר.

        על קצה המזלג אתן לך את התרשמותי הראשונית:

        בעיניי הקטעים אדירים, קופסאות בכלל משהו. המון שנינה, הומור, שימוש נפלא בלשון, יוצר הזדהות, ומלא בחוכמת חיים.

        אולי אם זה לילדים צריך לפשט חלק מהדברים, יש שם כמה רעיונות פילוסופיים-רוחניים לא פשוטים… אבל נפלאים למבוגרים, ויש כמה מילים לא פשוטות לילדים.

        זה יכול להיות אולי מקבץ לילדים שדורש הנחיית מבוגר :))

        והמלה "רוגלים": לא הצטלצלה לי מספיק טוב (מזכיר את השורש ריגול קצת),
        הייתי מנסה הטייה אחרת של המלה רגילים.

        תרגמתי פעם ספר של ד"ר סוס לעברית, הלוראקס, לכן מה שכתבת מיד הזכיר לי את הסגנון שלו.

        בקצרה, מקסים בעיניי ויש לי תחושה שזה יכול ללכת, למרות שאני לא מבינה כלום בשיווק.

        • המון תודה.
          אני עוד לא מכירה את ד"ר סוס אבל יש לי ילדה, אז זה יגיע.
          כמו שכתבתי למעלה, תנינה היא במקור של נורית זרחי וגם המילה "רוגלים" באה משם. יעצו לי לתת שם אחר למכשפה שלי ולהשתחרר מהקשר לתנינה המקורית, אבל בינתיים מאוד קשה לי לחשוב עליה בשם אחר.
          בכל מקרה נתת לי כיוון מחשבה, ואני אקרא את ד"ר סוס. 🙂
          (וחוץ מזה שימחת אותי, גם חשוב).

  2. את לא צריכה אישור מנורית זרחי להוציא את זה בספר?
    אולי הרעיון לקחת את זה למקום אחר יכול לפתור את הבעיה, אבל אז אולי צריך לטשטש כמה נקודות דמיון.

    • זאת לא בעיה לבקש ממנה. גם לא חייבים לטשטש, אפשר להפך, להצהיר שזה בהשארתה.
      יותר בעייתי קהל היעד: ילדים או לא ילדים.

  3. זה פשוט מקסים. נורא נהנתי.
    אני גם יכולה להבין למה קשה לך לחשוב עליה כעל מישהי אחרת ולא כעל תנינה. היא פשוט תנינה וקורקבן הוא פשוט קורקבן והם שניהם יצורים מקסימים בהחלט.

    • תודה אליענה, איזה כיף.
      וכמו שכתבתי לרונית (וגם נתתי לה את הקישור למעלה) את מוזמנת לבלוג של תנינה.

      • רונית בר-לביא

        היי לי.

        קראתי עכשיו את רוב מאמרי תנינה שלך.

        את חייבת לפרסם כאן את "דיהלצרהב",
        זה גדוללללל

        בעיניי הקטעים האלה מבריקים ולא ייאמנו, וזה בדר"כ לא קורה לי להשתפך ככה.

        אני חושבת לנסות להקריא אותם לאחיינית שלי,
        נראה לך שזה יתאים לגיל 5 ?
        היא ילדה מאד נבונה, אבל מאד.

        • רונית, את כל כך משמחת אותי. אני אפרסם כאן את הסיפור, ותקראי לאחיינית שלך וספרי איך הגיבה – אני לא יודעת לאיזה גיל הסיפורים מתאימים ודווקא מסקרן אותי מאוד אם הם ידברו אליה.
          (הבת שלי בת שלושה חודשים, אני עוד לא מבינה בגילים… :)).

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל