לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה - שירים וסיפורים
  • לי עברון-וקנין

*

ואולי פתאום אפגוש אותך
ברחוב
והזרועות יתרוממו לחיבוק
ככנפיים נפרשות
לעוף

18 תגובות

  1. מירי פליישר

    אח איזו תמונה נהדרת הייתי שמה פה.גם ככה התמונה נפרשת עם החיוך שנשקף מהפורטרט שלך בצד.עם כנפיים מספיק חזקות אפשר לעוף גבוה – ביחד.

    • לי עברון-ועקנין

      אוי, מירי, עשית לי חשק ליצירה משותפת אתך… זה היה יכול להיות נהדר. גם זה "לעוף ביחד"!

  2. כל כך חסר לי פה פרצופון מחייך של ישרא…
    זה יפה. פשוט כל כך ויפה.

  3. חסר לי ה" ב"נפרשות"

    • (שכחתי לכתוב) דימוי יפה.

      • לי עברון-ועקנין

        תודה שירה, ובקשר ל"הנפרשות", כמו שכתבה מירי למטה, זה לא מסתדר לי עם המוזיקה.

    • מירי פליישר

      לי לא חסר בגלל המוזיקה

      • מירי פליישר

        לי
        יש לי סדרה של פסלים נשים עם כנפיים אבל אני חוששת שהן עצובות ,בודדות,מוחות,ופגועות ,שייכות לנושא"אמא שלי היתה מלאך"ושלך שיר שמח ואופטימי.את הרי ממונה על להעיף אותנו למחוזות המרוצים -יותר -מהחיים.
        מעניין כמה מילים כשלא נותנים להן דימוי ויזואלי יכולות להמריא
        וכמה דימויים ויזואליים ללא מילים ממריאים אף הם למחוזות חופש הפרוש

        אגב השמת ליבך לכך שבהמלצתי על פוסט של רונית בפוסט שלי-הפוסט המומלץ ביותר רונית המליצה על פוסט שלך?
        פוסט לפוסט יביע אומר

  4. טוב, אותי זה לוקח למקום אחר לגמרי, בהקשר לספר שסיימתי, שבו יש סיפור אהבה בין שני גיבורים ולאחד מהם יש כנפיים. זה ממש מתאים (אם נוציא את הקטע של הרחוב).

  5. ולקחתי לך אותו לכמה רגעים להראות לרותם.

  6. בובי, זה מאוד מאוד יפה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל