זוֹכֵר אַתָּה אוּלַי יַלְדָּה קְטַנָּה?
זוֹכֵר אַתָּה אָחוֹת קְטַנָּה
חֲבֵרָה טוֹבָה
זוֹכֵר אוּלַי, אָחִי, אוֹתִי?
זוֹכֵר אוּלַי אוֹתִי וְאוֹתְךָ
בִּמְרִיבָה קְטַנָּה
בְּמַאֲבָק הִתְגּוֹשְשוּת עַל מִטַּת הַיַּלְדוּת שֶלָּנוּ
בְּמִסְפָּרַיִם שֶל רַגְלַיִם אֲנִי מַחְזִיקָה אוֹתְךָ
שֶלֹּא תִּפֹּל לִי מִן הַמִטָּה
וְאוּלַי הַזִּכָּרוֹן הָפוּךְ
אַתָּה מַחְזִיק אוֹתִי
מִתְאַבֶּקֶת עִמְּךָ כְּמוֹ אָח
אָחוֹת כָּזֹאת עִם שֵעָר קָצוּץ
אָחוֹת כָּזֹאת שֶרָצִיתָ שֶכֻּלָּם יֵדְעוּ שֶהִיא אֲחוֹתְךָ
חֲרוּצָה כָּזֹאת וְלֹא שוֹבָבָה בִּמיֻחָד
בַּיְשָנִית נֶחְבֶּאת אֶל הַכֵּלִים
שְקֵטָה
וְהָעִקָּר מַקְשִיבָה
זוֹכֵר אוּלַי,אָחִי הַבְּכוֹר
כֵּיצָד סִפְּרוּ לִי שֶאַתָּה מִתְגַּלְגֵּל בַּשִיחִים עִם הַבָּנוֹת שֶל כִּתָּה ב'
זוֹכֵר, אָחִי הַבְּכוֹר, שֶבָּאוּ אֵלַי כְּדֵי לְבַשֵּר לִי
עַל כָּל מִינֵי הַרְפָּתְקָאוֹת שֶלְּךָ
עַל תְּאוּנוֹת קְטָנוֹת
עַל פְּצִיעוֹת בָּדֶּרֶךְ
זוֹכֵר אָחִי, שֶאֲנִי הָאָחוֹת הַקְטַנָּה
תָּמִיד חִכִּיתִי לְךָ
אָחִי שֶלִּי
כְּבָר שָנִים אֵינְךָ מַגִּיעַ
כְּמוֹ עַקְשָנוּת אֲיֻמָּה
נִשְאָר בֶּן עֶשְרִים
תָּקוּעַ בֵּין שִינֵי הַזְּמָן כְּבֶן עֲרֻבָּה
וַאֲנִי אֲבוּדָה
זוכר אולי ?
רך, כמה, מדמיע.
הבונד החזק בין אחות קטנה לאח,
והשאלות שהיא שואלת ..
רונית, לא יכולתי לכתוב שנים רבות שירים עם חדות כל כך ברורה וגם רכות כזאת, הצורך לכתוב כנראה חזק ממני.
מעניין גם כיצד אני משחקת בהיפוכי הסיטואציה הזאת.
תודה על תגובתך
שושנה
שושי, הכאב מטפס על הקירות, שמחה בשבילך ששוב את כותבת, ועונה לדחף הזה.
שיר חשוף, פשוט, כואב.
אסתי, תודה על המשוב.
שושנה
אורה, כמה מוזר , אני מרוצה משיר שיצרתי על כאב.מרוצה מהיכולת לכתוב על ההתהפכות על ההיפוך, על הכל בשפה הילדותית.
שושנה