הכרטסת
  • nekuda

    שמי נקודא זינגר . נולדתי בשנת 1960 בעיר שלגים נובוסיבירסק, בסיביר הרחוקה. למרות זאת שמי הפרטי אינו שם רוסי או יפני, אלא ארמי-תנ"כי, שמופיע בספרי עזרא ונחמיה. למדתי תורת התיאטרון ותולדותיו במכון לתיאטרון, מוסיקה וקולנוע בלנינגרד, והיא סנקט-פטרבורג היום, ועבדתי בתיאטרון אופרה בעיר הולדתי כמעצב במה. בדרך לישראל ביליתי כשלוש שנים בריגה, בירת לטביה, וכיהנתי כ"אומן לטבי עממי". בשנת 1988 סוף-סוף התישבתי בירושלים.

הזמנה לתערוכה ולמפגש

    גלריה קיימא שמחה להזמינכם למפגש  עם האמן נקודא זינגר במסגרת התערוכה "מזבלת המיתוסים", המפגש יתקיים ביום שני, ה-1 למרץ, בשעה 20:00 נקודא זינגר יתייחס למקורות ההשראה שלו: המזבלה והמיתוסים, ידון בניאו-אקלקטיקה (לרגל 20 שנה לפרסום מניפסט התנועה), ויקרא פרקים מספרו "כרטיסים בקופה".   הגלריה נמצאת ביפו, רח' בן-דוסא, 26    

קרא עוד »

לגימת דרור II

  לגימת דרור I "גבירותיי ורבותיי!" סאשה ברדיצ'בסקי זוקף אצבע כסימן קריא. "אני רואה את המישור הארקטי הזה כרחבת ריקודים אחת ענקית, המיועדת דווקא לגיבורי העם כמונו". "בריות!" צוהל אהרנוביץ', ומרוב התרגשות מיד מאבד את משקפיו, "ריקודים!" הוא מחבק את ורגר המגושם ונלחץ אל חזהו בפרצוף הנלהב של כלבלב עיוור. "ריקודים! ריקודים! ריקודים!" השמועה רווחה כרוח קדים. "אז מה?" מפקד ...

קרא עוד »

לגימת דרור

  "תשמעו", אמר מפקד הגדוד קוריצקי, שנכנס לקרון המשא ברגע בו הטוראי קליאצ"קין ביצע את הצגתו הקצרצרה בפני חבריו לנשק המטומטמים מבטלה. קוריצקי היה מגולח למשי, משקפיו הבריקו כמו הגביש הפלי, שבו יכולנו להבחין היטב מרחק-יה של רומן שוטף, ולו רק בתרגום שלונסקי. (הדור הקודם של בני ארצי עוד זוכר את השורות הנצחיות האלה מהגרסה העברית של "יבגני אוניגין" ז""ל) ...

קרא עוד »

לחיי נצח!

  שלושה סיפורי יומולדת האמן זינגר צייר לראשונה את ולדימיר איליץ' בחודש אפריל, בהיותו בכיתה ג'.   כל המדינה התכוננה אז ליום הולדתו המאה של המנוח. המורה, אנטונינה פדוסייבנה, הורתה לכל התלמידים והתלמידות להביא לעצרת החגיגית, ב22- באפריל, מתנה כלשהי לסבא לנין. מתנה שתהיה מעשה ידיהם, מכל הלב. כולם הוציאו את נפשם על אותה עבודה שבלב, ואף גייסו למשימה זו ...

קרא עוד »

סיפור בסגנון רומנטי

את הדיוקן הזה של מוצרט אני לא אשכח לעולם. סבא מיכאיל יבסייביץ" הביא את הליטוגרפיה הגדולה הזאת "מאשכנז בעב נסתרת". ומגיע לו, בזכות אופיו הגמחוני, סיפור בסגנון רומנטי אותנטי. הדיוקן התנהג בצורה מוזרה ביותר. מרפוטה האומנת פחדה ממנו פחד מוות. "לגברת הזאת עין רעה", אמרה בלי להפנות פניה אל התמונה. "היא עושה לי פרצופים". סבא מיכאיל יבסייביץ" רק שלא התפלל ...

קרא עוד »

אלבום משפחתי ישן VII

 בתצלום מצד שמאל: יניה, מיכאיל יבסייביץ" והכלבה יוהנה טוּזיך. עוד לא הספקתי לספר שאבא של יניה היה עורך דין. בתחילת שנת 1917 בדיוק הוא נתמן לתפקיד הפרקליט של הצי הבלטי. בסוף אותה שנה המצב, כידוע, השתנה במקצת. "נו, נרשמת כבר למפלגה הבולשביקית?" שאלה אותו ערב אחד אמו סופיה פיליפובנה. "אמא, איך יכולת לחשוב עלי דבר כזה?!" "בשביל משפחתך, מישנ"קה, היית ...

קרא עוד »

אלבום משפחתי ישן VI

יש לי רושם שהתמונה הזאת צולמה עוד לפני שיניה נולד. בה מורגשת השפעה גלויה  של האוריינטליזם היהודי התקופתי בנוסח "אוםט אונד וסט". עולה בדעתי שסבתא מינה מיכאילובנה יכלה לשמש דוגמנית אם לא לאפרים מוזס ליליאן אז לפחות לבוריס ש""ץ או לאבל פן, ובכלל לכל אלה שהפכו את היוגנדשטיל ליודנשטיל. כנראה, היא מנסה כאן את עצמה בתפקיד אחת האמהות הבדויות שלנו. ...

קרא עוד »

אלבום משפחתי ישן V

  כשאני רואה את התצלום בצד ימין של הדף אני תמיד מתפלא: כמה מעט השתנה העולם בחמישים שנה של שלטון העם. כאן יניה צולם בשנת המהפכה, אינני יכול לדעת לפני או אחרי אוקטובר הגורלי. אבל כעבור חמישים שנה, כשהלכתי לראשונה לבית ספר, לבשתי כמעט אותו מעיל, חבשתי כמעט אותו כובע, נעלתי כמעט אותן קאלושן. הדור החדש אולי לא יבין אותי, ...

קרא עוד »

אלבום משפחתי ישן IV

  כשאני מסתכל על התמונה הזאת אני חושב שפתרתי את בעיית השועל הבודד. האם זה לא הוא שעומד על השולחן ודורך על הספר עם תיבת נוח בפנים? ומהצד השני, יש לי בעיה לא פשוטה עם כל הסיפור הזה, כי הרי לא נזכרים בשיר הזה זוגות כמו בסיפור המבול: 'שניים-שניים', אלא זאב עם זאבון, סוס עם סוסון וכן הלאה… במחשבה שנייה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ל