אמירה הס
  • אמירה הס

    האמת שהביוגרפיה שלי זה לא מה שהביוגרפיה שלי אומרת.  יש ביוגרפיה נשמתית שהיא בעבורה מיצגת את חיי. אבל: עליתי ארצה מבגדד ב-1951 עם הורי ואחי הצעיר ראובן. סיימתי בי"ס סליגסברג במגמה הלבורנטית.  צבא. נשואין. גרושים. שתי בנות 3 נכדים.  קורסים רבים ושונים ביניהם שנה או שנתיים באוניברסיטה למדתי ערבית. הופעתי בכמה הצגות בתאטרון הקהילתי בקיראון ובתאטרון החאן במונולוגים ודיאלוגים. בקיר און הייתי האמא של ורדהלה של חנוך לוין. ובחאן בלונש מחשמלית ושמה תשוקה ואחת המשוגעות משאיו.  מאוד אוהבת לשחק בתפקידי משוגעת. בילדותי הייתי בפינת הילד אצל נעמי צורי ואסתר סופר. ושרנו "דוד ירח בשמים לא עצם את העינים. כל הלילה לא ישן במקטרת מעשן.  אולי בגלל זה אחר כך יצא לי הספר וירח נוטף שגעון.  מי יודע? היו לי שתי תערוכות ציור. אחת בגלריה עמליה ארבל ואחת בירושלים בגלריה אנתיאה. היו שבחים על יצירתי בעכבר העיר.   האמת שאני מרגישה מפוספסת.  נגיעות על קצה המזלג בכמה שטחים ולא מצאתי למה אני בדיוק מתאימה או למה אני שואפת.  בזבוז שלם של חיים בלי עבודה של ממש ובלי משכורות. אף כי תקופה די ארוכה עבדתי בלשכת העתונות הממשלתית ולפני כן לפני נשואי הראשונים על חוזה של משרד החוץ במחלקה לשתוף בינלאומי.  מאז שכחתי מה זאת עבודה כי השירה גרפה אותי מהמציאות והלאה. הוצאתי 6 ספרי שירה. באקראי אספתי מאלפי שירי קבוצות שירים ופרסמתי. אני אדם מפוזר שלא יודע איך לנהוג במציאות הממשית. ואיך לכוונן עצמי שאובן בנהירות רבה יותר.  השירים שורפים אותי. לא מרפים ממני.  לפעמים קשה לי לעמוד במעמסה. לפעמים כמעט בקריסה נפשית. לפעמים בקריסות פיזיות.   עולמי צר צר מאוד אף כי פעם היה מאד רחב ושאף לדעת.   עם הזמן אני הולכת ומצטמצמת בתוך עצמי.  זה הגיל כנראה. וזה מציק.  הולכת ונעלמת אל תוך עצמי.  אני מרגישה שאני מפסידה את יפיים וחכמתם של האנשים.

שיר מתוך בכי שאין לו עיניים להבכות

ברחובי החלום. אמירה הס ִּבְרחֹוֵבי ַה ֲחלֹום עֹוד ֵמ ִאיר ַהָּפָנס ֶאת ָהֵאׁש ַהְּפִניִמית ַהִּנְפַקַחת ּוְזַמִּנים ֶׁשִּבִּכיִתי ִבֵלב ּנֹוָאׁש ִּפְרְּפרּו ִּבְתִחָּנה ְמַׁשַּוַעת ִּכי ַנְפִׁשי ֶׁשָהְיָתה ֱאלִֹהים ְמֻׁשָּפד ִנְגְלָתה ְלָפַני ְמֻגַּלַחת מָֹחּה ֶנֱעַרף ְוֻגְלָּגְלָּתּה ִנְכְּבָׁשה ְו ָסְרָקה ֶאת מֹו ָת ּה ֶנ ֱאַנ ַחת עֹוד ָׁשקּוף ַהָּפָנס ֶׁשֵּמִאיר ְוָיִאיר ֶאת ַעְפרֹות ַעְצבּוִתי ַהּגֹוַנַחת עֹוד ִנֶּצֶבת ְּכַעּמּוד ָעָנן ָהַאַחת ְמַרְפֶרֶפת ְּבעֹוַלם ַהְּתִעָּיה ...

קרא עוד »

שיר: זו אני דמעות אדומות

זו אני דמעות אדומות כטל בקר של פנינה מדממת עלי חוף ימים עקרה ממרץ וכח כי נעקר ממני רז העניין שהיה בנפשי לא אצא לחפשי מחיי כי עבד לקיום הייתי מסתהרר וערירי מזרימה נורמלית מהלך תוגות עד גבה גלי שותק ולעיקר הדברים נטלו ממני מי השפיר של ימי ואני מוטל בחורב ימים תחת עץ הדעת

קרא עוד »

שיבה

. שיבה. חזרתי לבלוג. תודה שירלי. שלום לכל החברים. ברוכים תהיו. באתי מארצות האופל, אל ארצות החיים. תודה לך אלהי. ברוך אתנ אדני אלהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו. ברוך אתה אדני אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

קרא עוד »

נסיון לחזור לעצמי

חדשיים שלושה שלא הייתי.  יותר. חודשים.  הכל אשליות.  יום אחד הבן אדם קם ואומרים לו שיש לו מחלה. שהמחלה שהכי פחד ממנה פקדה אותו.  והוא לא מכיר את עצמו לא יודע את עצמו.כ המחלה גורפת אותו למקום אחר. שם הוא לבד. שם הוא מיוטל ככלב הבורח מפני עצמו.  אין לו כוח רצון או חשק לקיים קשרים עם אנשים. הוא קשור ...

קרא עוד »

הצעה.

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-style-parent:""; line-height:115%; font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif"; mso-fareast-"Times New Roman";} האמת שאיני יודעת אם אני שייכת לשמאל או לימין . או לפלג מסוים או לאידיאולוגיה מסויימת . המניעים שלי נובעים משאיפה לצדק הרמוניה אהבה.  השאיפה שלי לא לתת לאנשים שהשנאה בלבם מניעה אותם להרס ולחורבן להובילנו לאבדון. להכניס בתוכנו את שנאתם, את הפראנויות שלהם. את האינטרסים ...

קרא עוד »

שיר בעקבות הצפרים של לוסי גבריאלה וחני,

  ראיתי ברק. אין ברק בעינים שחכמת האנוש כבתה בן וצעקתי: ברק לא תוליך אותי שולל אחרי הדם אני הבז לתחבולותיך אומר לך אל תביא עלינו כל הזמן מלחמה לא תפיס את דעתי בהסתמכך על רגליהם של חילות היבשה אל תפיל מהם את הרגליים להאחז בם כקביים כבר יבשו הדמעות מהחמס הזה שיוצאת אש מן השוד הזה של החמלה  

קרא עוד »

וסלחו לי באמת

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin-top:0in; mso-para-margin-right:0in; mso-para-margin-bottom:10.0pt; mso-para-margin-left:0in; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-theme-font:minor-fareast; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin;} וסלחו לי שאני בורחת סלחו לי באמת ובתמים אבקש סליחה שאיני עונה לטלפונים שאינני קיימת רק מתקיימת סלחו ...

קרא עוד »

רק שומעת צלצולים באזני

משהו צריך לנוע בים המוות הזה איזו תנועה איזו רחישה רק שומעת צלצולים באזני  ברגע מתוח לעייפה איזו רוח שורקת בתוכי אני נושא הצלבים הלכתי בדרך אין רצון בין רצון לרצון נמוגותי בתוך רצוניהם ואפשר דמעות לא תכילנה אוקינוס הטביעה הזה בו נשקתי לפני המתים  ולא יצא נרקיס נורא הוד ולא יצא מלבד אוושה במרחקים – דבר אני מתנתק כליל ...

קרא עוד »

שבוע החשק

פתאם בא לי לראש חלק מהשיר חוזה לך ברח של ביאליק ואם כוחי תם לריק לא פשעי חטאתכם היא ושאו העוון לא מצא לו תחתיו סדן פטישי קרדומי בא בעץ רקבון אין דבר אשלים עם גורלי את כלי אקשור לחגורתי וכשכיר יום בלי שכר  פועלי אשובה לי בלאט כשבאתי. אולי מה דעתכם אולי אפשר לנסות לפרש את זה בתור משהו ...

קרא עוד »

המשך פרויקט הזיקנה

  מה חש אבי  כשהוא נזקק לתמיכתנו?  ____________________________ עכשו אני מעיזה לגעת ברחוק היה נדמה שהיינו צמוד צמוד אבל צמוד צמוד לנפילתו הייתי הולכת כל כך רחוק ומבריחה מתוכי את כאב האהבה עכשו ימי חשבון נפש וגשם דולף על הירוק הצמא הזה שבגנים הירוק כאן צמאו מלנכולי עמוס מכוות חום וחריכה ב. תמיד הירוק האחר נדמה מנוחם יותר מדשאות ניכר ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמירה הס