בננות - בלוגים / / והפעם נדבר על נהיגה
בראש של נערה מיוחדת
  • שני ורוחמה וייס-גולדמן

    שני ורוחמה וייס-גולדמן. שני בת 17 ורוחמה בת 49. אנחנו אם ובת. רוחמה – פרופ' לתלמוד ומשוררת, שני – תלמידת תיכון בחינוך המיוחד; אוהבת לאפות, אוהבת מוזיקה, אוהבת לרקוד ולבלות עם חברים. הבלוג 'בראש של נערה מיוחדת' שייך כל כולו לשני והיא כותבת אותו על מנת לספר לכם איך זה להיות נערה מיוחדת, איך אפשר להתחבר עם נערים ונערות מיוחדים ואם הם זקוקים לעזרה – איך אפשר לעזור להם. כל המילים בבלוג הן של שני. אני, אמא שלה, רק מקלידה ומעט עורכת. ואנחנו מקוות שתיהנו ממנו, תגיבו ותחלקו אתנו מעט ממה שקורה 'בראש שלכם'

והפעם נדבר על נהיגה

יש אנשים שאוהבים לנהוג ויש אנשים שלא אוהבים לנהוג. למשל אני אוהבת לנהוג.

אני לא נוהגת אבל אני מרגישה שאני אוהבת לנהוג.
נהגתי במכוניות מרוץ בקרטינג וזה היה ממש כיף, ועשיתי את זה גם טוב.

האם אני יכולה לנהוג?
בשביל לנהוג צריך ללמוד נהיגה ולקבל רישיון. בגלל שאני נערה מיוחדת אני לא בטוחה שמותר לי לנהוג. שאלתי את אבא שלי והוא אומר שזה לא סתם משחק, נהיגה זה בשביל לעבור בין מקומות. אבא לא יודע אם מותר לי לנהוג, אבל הוא אומר שהוא חושב שאסור.
שאלתי את אמא שלי והיא חושבת שזה לא רעיון טוב. שלא כדאי. היא חושבת שזה לא מתאים לצרכים המיוחדים שלי. היא אומרת למשל: שזה לא כמו בקארטינג. שבכביש כל המכוניות יכולות לצפור, ונגיד סתם שילד במדרכה ומשחק נגיד בכדור והוא פתאום רץ לכביש ואפשר בטעות לדרוס אותו.

ומה אני חושבת?
אני אומרת לאמא ומסבירה לה כמה פעמים שאני נזהרת מאוד. וגם, בשביל מה יש מורה לנהיגה? הוא יוכל ללמד אותי איך להחנות, את התמרורים, את חוקי התנועה, וגם כמה מהירות אפשר לנסוע. ומלמדים גם להזהר מאנשים שסתם חוצים לא במעבר חצייה.
אז אני חושבת שאני יכולה לשרוד את זה. ואני חושבת שכדאי לנסות וכמו שאני מסבירה לאמא שלי אלף פעם, שאני מאמינה שאני אצליח לעבור את המבחן ואני לא אעשה תאונה. ולכן אני חושבת שכדאי לנסות.

אז כתבתי מכתב לשר התחבורה
וגם למשרד התחבורה, וזה מה שכתבתי
שלום
שמי שני, אני בת שש עשרה וחצי, ואני עם צרכים מיוחדים. הצרכים המיוחדים שלי הם שאני כותבת לאט ולפעמים עם שגיאות ואז צריך להגיד לי. אני גם קוראת לאט. לפעמים אני מבינה דברים יותר לאט מאנשים אחרים, ולפעמים לא. אני לומדת בבית ספר לנערים ונערות עם צרכים מיוחדים וקוראים לבית ספר: אלונים – חטיבה ותיכון
האם אנשים כמוני יכולים לקבל רשיון נהיגה?
תודה רבה
שני וייס-גולדמן

אני עדיין מחכה לתשובה.
אשמח אם תכתבו לי מה דעתכם

את הפוסט הזה כתבתי עם אמא שלי בשבת בלובי של מלון אמבסדור, כשיצאנו לחגוג את סוף החופש (חבל שהוא נגמר). צילמנו סלפי והנה הואסלפי

4 תגובות

  1. שני,
    את נערה אמיצה ופורצת דרך. השאיפה שלך לנהוג נשמעת לי כמו רצון לפרוץ גבולות ולהצליח במקומות שאנשים ונשים לא ניסו בעבר. אני מאחל לך להצליח בבדיקה ולהמשיך לבדוק את גבולות היכולת שלך ושל המערכות מולן את מתמודדת.
    בהצלחה! ניר

  2. שני יקרה מאוד. אני ממש מבינה את האהבה שלך לנהיגה. יש לי רישיון נהיגה כבר 20 שנה ועדיין בכל פעם שאני מסתכלת על עצמי מצד אני מרגישה שאני אישה עצמאית וחזקה. וחות מזה שזה באמת כייף לנהוג. אבל. אני יכולה לספר לך שאני עברתי שתי תאונות ממש ממש מצערות, שהותירו בי המון סימנים גם פיזיים וגם נפשיים ואני בעיקר רוצה לספר לך שזה קרה לי כשבאף אחד מהמקרים אני לא הייתי אשמה. אז מה שאני רוצה להגיד לך זה שאנחנו יכולות לנהוג נהדר אבל אנחנו לא לבד על הכביש. מליוני נהגים ונהגות מסביב והם לא תמיד זהירים ולא תמיד אחראים. וזה אולי לא קשור למיוחדות שלך אני רק נותנת לך את הנתון הזה כדי שתחשבי על זה שיש כאלה אחרים שישפיעו על הנהיגה שלך ותקחי את זה בחשבון. בכל מקרה אני מעריצה אותך על זה שאת מבקשת לפרוץ את המסגרות ולשבור את תקרת הזכוכית שמעליך. אני לומדת ממך . כל הזמן !

  3. יעל ליפשיץ

    L5p8

    • יעל ליפשיץ

      שני יקרה
      נהנית לקרוא את דברייך.
      את מעלה תמיד דברים מעשיים שמעניינים אנשים רבים.
      לגבי הנהיגה- מציעה לברר קודם כל מה אומר החוק.
      האם את יכולה ללמוד לנהוג. מעבר לכך,צריך לזכור כי לנהיגה יש השלכות רבות, לכן גם אם יתאפשר לך ללמוד ,מציעה לך תמיד לזכור כי נהיגה חייבת להיות זהירה. חשוב מאד מאד להיות מודעים לכך שגם אם אנחנו נוהגים בסדר,נהגים אחרים עלולים לסכן אותנו.
      בכל מקרה,את נערה אמיצה הבודקת ולומדת דברים חדשים,מאחלת שתצליחי לברר את הנושא עד תומו ובכך גם תסייעי לאחרים.
      המשיכי לכתוב.
      יעל

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשני ורוחמה וייס-גולדמן