הציפיה שבן הזוג יכיר וידע בדיוק מה אנחנו אוהבות ואיך..

לאחרונה אני שומעת לא מעט נשים שמתלוננות על כך שהם בזוגיות במשך שנים, ובן הזוג שלהן עדין לא מכיר אותן ואת מה שעושה להן טוב במיטה..
לשאלתי.. האם אי פעם ישבת.. או שכבת.. והסברת או הראית לו איפה בדיוק לגעת ואיך כדי שידע מה עושה לך טוב..?
הן עונות.. מה פתאום..? אחרי כל כך הרבה שנים.. הוא כבר צריך לדעת לבד.. לא..?
אז זהו.. שלא!!
המיניות הנשית חמקמקה ומשתנה. מקור העונג אצל האישה שונה מאחת לאחת.. וגם אצל כל אחת ואחת יש לו נטיה להשתנות מידי פעם.. וכך, מה שהוא שעשה לנו טוב תקופה.. פתאום משתנה.. ולפתע אנחנו נהנות מסנטימטר ליד מה שתמיד היה.. או בצד השני..
ניסיונו של הגבר עם נשים אחרות אינו מהווה ביטחון לכך שידע מה לעשות עם זו הנוכחית, אם היא לא תגיד לו מה בדיוק עושה לה טוב ונעים..
ובטחונו העצמי לא ישתפר עם היא תעיר לו שזה מהיר מידי בלי לפרגן כשהמהירות איטית.. או אם תעיר לו שזה לאט מידי, בלי לפרגן כשהוא מגביר..
הבעיה לא מסתיימת בכך שהאישה לא אומרת לגבר היכן נעים לה.. בעיה נוספת שצצה לה היא האכזבה של האישה מכך שהגבר שלה אינו מסוגל להבין אותה לבד..
שום גבר אינו יכול להבין במיטה את בת זוגתו לבד, גם אם הוא מיומן ביותר.. מן הראוי שתסביר לו בדיוק איפה ואיך לגעת, ומה בדיוק מענג אותה.
נקודת המבט של האישה שתפקידו של הגבר להכיר אותה, ואם הוא לא יודע, זה הופך אותו לפחות מושלם בעיניה, דבר שיוצר אצלה תסכול ואכזבה מבן זוגה – איננה נכונה.
כשזה מתרחש בסדר, הכל טוב ויפה.. אבל ישנן פעמים ואני יכולה להעיד בזאת על עצמי, שהעונג משתנה בהתאם למצב הרוח שלי. לכן אין פה חוקיות..
וכגודל הציפיה.. כך גודל האכזבה מכך כשהציפיה לא מתמלאת. הפנטזיה לא מתמלאת בדיוק כפי שאנחנו רוצות. מתפקידנו לעזור לה.. ולקחת שליטה על ההנאה שלנו.. דרך לימוד הפרטנר שלנו את מה שבדיוק גורם לנו להנאה מינית באותו הרגע.
בן זוגנו יודע עלינו מה אנחנו אוהבות לאכול.. לשתות.. מן הראוי שידע גם מה עושה לנו טוב ואז לא נהיה במצב של ציפיה ואכזבה מכך שלא השגנו את המטרה..