ארכיון כותב: רונן בלומברג

טכנופוליס – שיר

טכנופוליס   בקופת החולים העמידו עמדת מחשב משוכללת עם מסך מגע ועכבר וחריץ לתדפיסים של מספרי תור ומסמכים ומרשמים בהעברת כרטיס מגנטי ובטלפון עונה לך מחשב תקליט של מרכזת נותן שירות לפי פרטים מזהים במספרים   הכול קר ומנומס אטום ומכובס ללא מגע אנושי בכול משרדי הממשלה הבנקים והדואר ביטוח לאומי ומשרד הפנים חברות מסחריות ותאגידים   "DON'T CALL US, ...

קרא עוד »

פשוט לא ידענו – שיר

לא ידענו יותר טוב   אין ברירה אלא להיאנח ולהשלים עם העובדות כי לא ידענו יותר טוב ובסוף רימינו את עצמנו במשך עשורים רדפנו אחרי אשליות וחזיונות שווא בראנו מיתולוגיות בחלומותינו בהקיץ והאמנו לכול השקרים והשטויות בטלוויזיה וברשת לא ידענו מה קורה סביבנו לקחנו הכול כמובן מאליו ולא הערכנו כלום עד שנותרנו עם כלום   תמיד האשמנו אחרים וברחנו מכול ...

קרא עוד »

בזמן שכתבת – שיר

בזמן שכתבת   בזמן שכתבת את השיר הזה זוגות מאוהבים עשו אהבה נשים בהריון ילדו תינוקות מישהו ראה סרט מעניין אחר העביר את הזמן מול הטלוויזיה והיה גם מי שגלש באינטרנט וגם מי שאכל ושתה היה מי שרקד לצלילי מוזיקה והיה גם מי שקרא ספר בשקט   בזמן שכתבת את השיר הזה היה מי שנילחם ונהרג היה מי שביצע פשע ...

קרא עוד »

תפוחי אדמה – שיר

תפוחי אדמה   אחרי ספירת מלאי וחשבון נפש רק "זה" נותר לנו בחיים שגרה אפורה סידורים (המכולת וקופת חולים) הזיכרונות והמילים החוזרים על עצמם וזמן בטל ועובר   זהו קיום תפל שיושב עלינו כמו שק תפוחי אדמה ושימורי פסוליה ביצה קשה ולחם שחור עם גבינה לבנה כול יום כול השבוע   "חברים" יש בפייסבוק כחול על שפת הים אבא ואימא ...

קרא עוד »

אחד עשרה בספטמבר – שיר

אחד עשרה בספטמבר   כבר עברו 16 שנה מאז ה 11 בספטמבר 2001 איך העולם השתנה איך אנחנו השתנינו הזדקנו והעולם התכער אור השמש דהה וכהה בתוך עננים קודרים של אופל דם רב נישפך מאז אסון רודף מלחמה – רודפת שפיכות דמים רודפת – טרור רודף זוועות – רודף אסון וכולי בשרשרת מה קרה לנו? מה קרה לעולם? העתיד נדמה ...

קרא עוד »

האחות הטובה – סיפור קצר

"האחות הטובה"   סיפור קצר מאת רונן בלומברג.   אחת לחודש הייתה סיגלית מבקרת את אחיה המאושפז במחלקה הפסיכיאטרית הפתוחה. היא הייתה מביאה לו ארבעה פקטים של סיגריות מהסוג הזול מצית ובקבוק גדול של קוקה קולה דיאט. כל יתר המאושפזים היו מקנאים ביובל אחיה ותמיד היו אומרים לו "הלוואי עלינו אחות כמו שלך מבינה ותומכת". היא הייתה באה בדרך כלל ...

קרא עוד »

פעם היה להם אכפת – סיפור קצר לכבוד שבוע הספר העברי

פעם היה להם אכפת…   סיפור קצר מאת רונן בלומברג   אבנר ישב בסלון על הכורסא שלו עם כאב שיניים עמום לבוש בבגדים הישנים שלו – חולצה ומכנסי טרנינג ישנים. הוא היה לא מגולח ושיערו המקריח היה לא מסודר – הוא עישן ושתה בזהירות כוס תה לבדו בסלון החשוך למחצה. השעה הייתה חצות וחצי יום שישי. הוא היה לבדו בסלון ...

קרא עוד »

תקוע עם עצמי – שיר

תקוע עם עצמי   אני לבד אין לי אף אחד שישמור לי על הגב אם אפול אין מי שיעזור לי לקום אין לי פרוטקציה או קשרים אני לא מכיר אף אחד ואף אחד לא מכיר אותי   עשר עשרים שלושים ארבעים שנה עברו הקסם והאשליות התפוגגו ואני נשארתי תקוע עם עצמי ללא חלומות ללא תקוות ללא אמונה בעצמי עם אותם ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרונן בלומברג