בננות - בלוגים / רונן בלומברג / כול הפרחים שלי נובלים עכשיו – שיר
אלכימיה מילולית
  • רונן בלומברג

    יליד 1977 ראשון לציון, בוגר בית הספר של החיים. ב-2009 הוציא לאור את ספר שיריו "שירים שבורים" בעריכת עמוס לויתן. ב-2011 הוציא לאור את ספר סיפוריו "הדחויים" בעריכת יובל גלעד, שניהם ב"הוצאת גוונים". ב-2013 הוציא לאור את ספר שיריו השני "המשוגע בעליית הגג" בעריכת יובל גלעד בהוצאת עיתון 77. ב2016 הוציא לאור את ספרו הרביעי "שירי כוכב קורס" הוצאת עיתון 77 ובעריכת יובל גלעד. עוסק בכתיבה יוצרת וביבליותרפיה, כותב שירה ופרוזה. מתנסה בכתיבת תסריטים בתור תחביב, מפרסם מיצירותיו באתר עמותת "אנוש".

כול הפרחים שלי נובלים עכשיו – שיר

*

 

כול הפרחים שלי נובלים כעת

ארבעים שנה היו לשווא

כששתלתי אותם באדמה רעילה

 

וכעת רומסים אותי

ואני נישאר עירום וערייה

מוכה ונבעט ככלב עזוב

ארבעים שנה של אשליות ואגדות

שמכרו לי החיים

מתבדות כעת

אל מול האמת בעוד הזמן הולך ואוזל

 

"אנא אפנה" אני שואל את אבי

ואבי עייף וזקן ונאנח ושותק

"אימי רחמי עליי" אני זועק לאימי

אך אימי עייפה וזקנה ישנה ואין להעיר אותה

 

קירות הבית מתקלפים

הבית הולך ונמס ושוקע בתוך ערפל סמיך

אני הולך ומוצא את עצמי

בבית גדול ואחר

בית קר ומנוכר

מלא באנשים רשעים

מלאי מומים ועלובי חיים ונפש

 

אני מבקש לצאת החוצה ולחזור אל הוריי

אך שומר עוצר בעדי

"מעכשיו מקומך הוא פה"

הוא מכריז על גזירת הגורל

אני מתמוטט לרצפה ומתחיל לבכות

שני ידיים מרימות אותי כבובה

וקושרות למיטה

 

ואז בא החושך והאפלה

ואני מקיץ מהמציאות אל החלום

יושב שוב לשולחן אוכל

אי שם בסוף שנות ה-80

וסביבי כול משפחתי

"מדוע עזבתם אותי?" אני שואל אותם

והם מתעלמים ממני וממשיכים לאכול

ומדברים ביניהם בשפה סתומה:

"כשיגיע המפונק העצלן הזה לגיל 18 –

ניבעט אותו החוצה כמו כלב! –

אז ניראה מה הוא שווה בעולם האמיתי!…"

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לרונן בלומברג