בננות - בלוגים / רונן בלומברג / הכי רחוק שאפשר – שיר
אלכימיה מילולית
  • רונן בלומברג

    יליד 1977 ראשון לציון, בוגר בית הספר של החיים. ב-2009 הוציא לאור את ספר שיריו "שירים שבורים" בעריכת עמוס לויתן. ב-2011 הוציא לאור את ספר סיפוריו "הדחויים" בעריכת יובל גלעד, שניהם ב"הוצאת גוונים". ב-2013 הוציא לאור את ספר שיריו השני "המשוגע בעליית הגג" בעריכת יובל גלעד בהוצאת עיתון 77. ב2016 הוציא לאור את ספרו הרביעי "שירי כוכב קורס" הוצאת עיתון 77 ובעריכת יובל גלעד. עוסק בכתיבה יוצרת וביבליותרפיה, כותב שירה ופרוזה. מתנסה בכתיבת תסריטים בתור תחביב, מפרסם מיצירותיו באתר עמותת "אנוש".

הכי רחוק שאפשר – שיר

הכי רחוק שאפשר

 

ופתאום רציתי

לברוח מפה

הכי רחוק שאפשר

הכי רחוק מדירה רקובה וקרה

ומחלאות אדם מחייכות

ומשקרים ונאצות

ומכעס כבוש ומובס

ומאין-כבוד של רמיסה

 

והרמתי טלפונים

התלוננתי והתייעצתי

ביקשתי והתחננתי

שלחתי הודעות טקסט

כתבתי מכתבים ואימיילים

והבטחתי לעצמי

והבטחתי בפני העולם

שאני עוזב ויהי מה!

כבר-לא-אכפת-לי-לאן

וכבר אמרו לי

שאין מקומות פנויים

והזהירו אותי

שגם כשיהיה מקום פנוי

הוא לא יהיה יותר טוב מפה

 

וכולם אמרו לעצמם

שזה יעבור לי ושזה סתם

ושאני לא באמת מתכוון לכך

כמו שהיה בפעמים קודמות

 

וידיד הנפש היחיד שלי בעולם

כבר הפציר בי והתחנן

שלא אלך ואעזוב אותו פה לבדו

והוסיף שאם אעזוב

לא יהיה לי עם מי לדבר

שיחות כמו שלנו

 

ואימי הזקנה והמסכנה

שאלה מדוע אם כבר אני רוצה לעזוב

אז למה שלא אעבור לדירה לבדי?

וששם אהיה אדון לגורלי

 

ועכשיו אני פה נח לבינתיים

בעיר המקלט של תחנת הביניים

כמו פליט או מסתנן

המנסה לשווא לברוח בעולם

ולאן פניי איני יודע

רק לברוח הכי רחוק שאפשר

מחיי ההרוסים

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לרונן בלומברג