בננות - בלוגים / רונן בלומברג / this lonely life – חלק ב – שיר
אלכימיה מילולית
  • רונן בלומברג

    יליד 1977 ראשון לציון, בוגר בית הספר של החיים. ב-2009 הוציא לאור את ספר שיריו "שירים שבורים" בעריכת עמוס לויתן. ב-2011 הוציא לאור את ספר סיפוריו "הדחויים" בעריכת יובל גלעד, שניהם ב"הוצאת גוונים". ב-2013 הוציא לאור את ספר שיריו השני "המשוגע בעליית הגג" בעריכת יובל גלעד בהוצאת עיתון 77. ב2016 הוציא לאור את ספרו הרביעי "שירי כוכב קורס" הוצאת עיתון 77 ובעריכת יובל גלעד. עוסק בכתיבה יוצרת וביבליותרפיה, כותב שירה ופרוזה. מתנסה בכתיבת תסריטים בתור תחביב, מפרסם מיצירותיו באתר עמותת "אנוש".

this lonely life – חלק ב – שיר

This lonely life – חלק ב'

 

אילו רק יכולתי עכשיו

הייתי מתחבא כילד קטן מתחת לסינר של סבתי ז"ל

או משחק רמי עם אימי או שח עם אבי – משחק אחר משחק

אילו רק הייתי יכול לתקן משהו בחיי

לעולם לא הייתי עוזב את בית הוריי

היום אני יודע ששום דבר טוב לא מצפה לי בשום מקום

מחוץ למשפחתי

אין אף אחד שאוהב אותי כמו אבא ואימא

אין אף אחד שאהב אותי יותר מהם

אין לי אף אחד בעולם חוץ מהוריי ומשפחתי

חבל רק שכול הזמן יש ריבים ומתחים במשפחתי

חבל שיצאתי לגורלי להיות בדד בעולם

התא המשפחתי מתפרק מזדקן ומתפורר

ואימי מנסה לעודד אותי לתמוך בי

להכין אותי טיפין טיפין לעמוד על רגליי בכוחותיי

להיות עצמאי ככול שניתן להיות חזק ובטוח בעצמי ככול שאפשר

כי אחרי שהם לא יהיו פה – אני אהיה בודד באמת

אחרי שהוריי יזדקנו ויעברו לעולם שכולו טוב

לא יהיה מי שידאג לי יותר ולא יהיה מי שיהיה אכפת לו בכלל ממני

לא יהיו יותר סופי שבוע אצל ההורים

לא ארוחות מבושלות ולא פינוקים קטנים

לא סדינים נקיים לא בגדים מכובסים

אני אצטרך אז לדאוג לי לכול

לא יהיה מי שיתמוך כלכלית

לא יהיו שיחות עידוד ותמיכה

לא תהיה אהבה יותר בעולמי

לא ליטוף לא נשיקה לא אוזן קשבת

רק שותפים מהתחת וצוות קשוח שאין לו שום סנטימנטים

אני מנסה לחשוב על איך זה יהיה בלי אבא ואימא

וכבר בא לי לבכות

הוריי רצו להכין אותי כמה שיותר טוב כדי שאחיה חיים עצמאיים

ואילו אני כול מה שאני רוצה עכשיו – אחרי שטעמתי את החיים בחוץ

הוא להיעלם ולהתמוסס בתוך אהבתם המגוננת ולא לצאת

לחזור לחדרי בבית הוריי ולא לצאת

להחזיר איכשהו את הגלגל אחורנית ולפצות על השנים האבודות

ושינייד אוקונור שרה לי את "this lonely life" ונפשי וליבי בוכים בפנים

אימי אבי וסבתי היקרים

לנצח אהיה אסיר תודה לכם

על כול מה שהענקתם לי על כול מה שאתם נותנים לי

כמה טיפות יקרות מפז של אהבה שלווה אושר ושפיות

בתוך אוקיינוס של רוע שנאה ניכור וטירוף

בגלגול אחר ביקום אחר אולי אולי –

נחיה כולנו יחד שנים רבות – אני אבי אימי וסבתי

בצורה כזו או אחרת – ורק נשמותינו ידעו ויזכרו כי

אנו קשורים זה לזה באהבה גדולה ונצחית

אשר סופה לנצח את הקשיים ולהתקיים לעד…

 

2011–03–06 יום ראשון 22:08

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לרונן בלומברג