רינה סולומון חדש – בננות – בלוגים אתרים
חשש
מאופק זיכרונות סגרירי
הגיע סימן קריאה זר
באבחת כנפי ענן רוחף
מסנוור ממרחק.
פרא אציל רב חכמה
עוטה שכמיית מילים
מפיח בהן רוח תקווה
קורם אור וגידי דמיון.
הן מתרוממות אל נקודת איזון
בהווה נתקעות ללא שינוי
בין הכוחות המקרבים
לכוחות הנמנעים.
דרוכות חשש מגורל דלוח
חסר פשר שיפיל אותן –
יודעות חן מהשורה
בלולות בתוך עצמן
מחמיצות יכולת הבקעה
אל ריק מרחבי השכחה
שם לא יאמרו עליהן
"קדושות" "קדשות" בדמעות חמימות
לא יישאו עליהן הספדים מצמררים
הן תהיינה תכריכי חלומות קמולים
לעולם ולעולמי עולמים
נטולות כוח כבידה.
חייהן ומותן היו לשווא.