רינה סולומון
  • רינה סולומון

חשש

חשש   מאופק זיכרונות סגרירי הגיע סימן קריאה זר באבחת כנפי ענן רוחף מסנוור ממרחק.   פרא אציל רב חכמה עוטה שכמיית מילים מפיח בהן רוח תקווה קורם אור וגידי דמיון.   הן מתרוממות אל נקודת איזון בהווה נתקעות ללא שינוי בין הכוחות המקרבים לכוחות הנמנעים.   דרוכות חשש מגורל דלוח חסר פשר שיפיל אותן – יודעות חן מהשורה בלולות ...

קרא עוד »

החושך בא

  החושך בא הַחֹשֶׁךְ בָּא שׁוֹעֵט בְּקֶצֶף סָמִיךְ בַּיָּם הָעַתִּיק שֶׁבֵּינִי וּבֵינְךָ. הָאֵר אוֹתוֹ בְּשִׁלְטֵי מִלִּים מְרַצְּדוֹת עַל מָסָךְ כְּגֶחָלִים לוֹחֲשׁוֹת מְהַבְהֲבוֹת בַּאֲלֻמּוֹת קוֹרְאוֹת תִּגָּר עַל מֶרְחָק אוֹבֵד בְּעוֹלָם שָׁבִיר. הַיָּם מָלֵא חֹשֶׁךְ וּכְסוּתוֹ כִּסּוּפִים. פְּנֵי הַלְּבָנָה חֲשׂוּפִים.

קרא עוד »

אלי

אלי   אלי תן חסדך למילים התועות במחשבותיי ופדה אותן מאובדנן – בנה להן בתי שיר אכסניה כשרה למנוחת עולם ומילות הקסם "אברא כדברא" לא יינגפו בקוצים ברקנים ואבנים והשיר יהיה כידיים חובקות המשיבות רוח לנשמת האורח הבא באין רואה לאסוף דגן תירוש ויצהר.

קרא עוד »

איך

איך   איך להוציא אותו מהכוח אל הפועל בלי לחבק מילים לפצח את הדברים הגורמים לו צמרמורת בלי לנסח אותם באופן ספרותי בלי לשמור מרווח מן הממשות המרווחת שלו ולהגיע בשקט אל כתם הלב המסתתר.

קרא עוד »

הוא כבר לא מעשן

הוא כבר לא מעשן   הוא כבר לא מעשן באינטימיות שחוקה אבל המחנק מוצלל בחדר האחורי של ליבו מפושט ולא קשור למוקד בהיר או כהה רוחש כאדוות מאחורי סבך דברים ששוליהם מטושטשים. הסכנה קיימת עם כיבוי האורות בדברים השבורים החדים.

קרא עוד »

פחד גבהים

פחד גבהים   עוצמת עיניים ואוטמת אוזניים. מרחפת ברסיסי אומץ מעל הרים מושלגים מגלויות נוף. מוצאת עצמי מפלחת ערמות שלג עננים רך אבל הרגליים רועדות ככפיסים דקים. אני נופלת. מגששת אחר נקודת אחיזה בפחד הגבהים שלי – תרחיש מוכר שקוף ושבע ימים. געגועי לאדמה פוקעים בתפילה המטוס נחת.

קרא עוד »

קריאת דרור

קריאת דרור   איבדתי את עצמי כמו טיפת מים שמתמזגת עם הים ומאבדת זהותה.   טיילתי בעולמות רחוקים יותר מהרחוקים שבכוכבים באופק שנמתח מקצה לקצה דואה באין רואה באמת שהתגעשה בי הרחק מעצמי  ומציר הזמן.   בהסתננות מחזורית מצאתי את עצמי מדפדפת בחיים של אחרים הנשקפים  בתהומות נפשי כבמראה המתבוננת בי.  

קרא עוד »

ריקוד

ריקוד   ליטפת אותי בידיים פקוחות רואות  את גופי מתכתב עם גופך בלי הערות שוליים.   שקועה בין דפי נשימותיך חיכיתי בסבלנות לקולך וכשלחשת לי רפוי שפתיים פרפרים בקעו רפרפו בריקוד סתרים בקורי צוף.  

קרא עוד »

מריבה

מריבה   אגרופי מילים  היכו בחדרים חבוטים וסחופי רוחות והותירו צל מתארך.   חצים הפכו נזר לראשם דוקרים נשמות מדממות.   אחר-כך שתיקה.   חשב שלא יוכל עוד ללטף בכפור אצבעותיו פנים שאינן שוקעות אל עדנה ומתקדשות בה.   מחשבותיה דהרו בחום. היא התייסרה כפנינה שיפעתה התעממה והתעטפה בשתיקה בצעיף עלבונה.   כוכב קרס אל מים שחורים. מי ידע צפונות ...

קרא עוד »

מחשבות

מחשבות   השמש ברקיע – זוהר שמי אלים ומולי נשימות מילים רותמות מבט לרוח שלא מגיעה ללשון   ואני בכל המילים מתהווה במחשבות שאינן עומדות בקצב מתעופפות צונחות ונופלות.

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרינה סולומון