שורות כותבות חיים חדש – בננות – בלוגים אתרים

גילוי נאות../איריס לוי חלק 1 שמה הוא חן וכשמה הייתה חיננית ויפת מראה ולא הייתה זקוקה לאיפור. ילדותה הייתה מאושרת הוריה שהיו אמידים לא החסירו ממנה ורק טיפחו והשקיעו בכל דרך שניתנה. אבל חן הייתה צנועה ולא חומרנית  והקדישה חלק ניכר מזמנה ללימודים. שבגרה לא פעם שאלה את עצמה למה אין לה אחים או אחיות. היא סיימה את לימודיה בהצלחה ...

בצל התרועה  \איריס לוי נרכין  את הראש פעימה תצרוב את הדמעות ולקול  תרועות החצוצרות צבעים ימלאו את השמים. 8.5.19 –עצמאות 71

כָּתַבְתִּי כָּךְ לְעֶרֶב יוֹם הַשּׁוֹאָה קוֹל בַּדְּמָמָה \ אִירִיס לֵוִי בָּרְגָעִים שֶׁל דָּמְמָה בהישמע קוֹל הַצְּפִירָה זָעַקְתָּ הַנִּסְפִּים נִשְׁמַעְתָּ, תִּזְלֹג הַדִּמְעָה אֶל נֵרוֹת הַנְּשָׁמָה, הַשֶּׁמֶשׁ מִסְתַּתֶּרֶת שֶׁמַּיִם בָּאָפֹר וְאוֹתָם לֹא נִשְׁכַּח. 1.5.19

שקיעה כטיפות קטנות בין המפלים התנענו בסחרור דמותי השתקפה בדמותך לרגע שאחזנו נשימתנו כששקענו לתוך הכחול .

בחלומי אני רואה אותך  רוצה לגעת לחוש  אותך , רוצה להישאר כאן בחלום לא רוצה שיעלם והדמעה תשטוף אותו בצריבה רוצה להתעורר שאתה מחויך לצידי. 17.4.19

  איתות מידי פעם נמנמה והמריאה עם קו המחשבות למקומות אחרים ששם חשה בטוב. מאחר ואיש לא היה מלבדה בבית כל מה שנותר לה לעשות היה להמשיך להישאר מתחת לשמיכת הפוך שהטלפון צמוד אליה, מאחר ושוחחה כבר עם אמה בטלפון מספר פעמיים במשך הבוקר שאמרה לה לנוח לאחר שסיפרה לה על תחושותיה . גופה נתן את אותותיו תחושת צמרמורת כאב ...

מאוהבת באהבה /איריס לוי /20.2.19 מאוהבת בך קשות קשות זה המשפט שחזרתי עליו מידי יום כמה פעמים ביום בכל רגע נתון. ליפה  שאי אפשר היה להסיר ממנה את המבט הכובש שממיס את הלב כגלידה ביום חם. עיניים גדולות כזיתים שחורים או למי שאוהב תמר מתוק . החיוך המתוק והסרט על הראש סיממה אותי בזמן שהחזקתי אותה בשתי ידיי ומרחתי לה ...

יש..        . יש התחלה והתחלה לסוף יש פתיח ועוד  ופרק נוסף. פה חיים  נולדים ומעבר לקשת דממה . שם למעלה ענן לבן  שט לו ואחד אפור שעומד, עלה נושר לאביב מחודש רוח קרירה לים סוער נפש תמימה מבקשת תקווה. 6.10.17  

וכך הזמן .. זמן לעתים הוא רגע שמעלה דמעה וגם חיוך שמוסיף חן וקמט לפנים . ולא בעת חורף סוער קדימה , ולא בקיץ לוהט אחורה יכולים לשוב מחוגיו בחזרה . גם אם נחפש בנשמתנו פנימה נגלה זמן הוא נעלם יקר. 15.4.12-נכתב

ערב סגול אפור ירח נוגע באדום , פוסעת משאירה צעדים של מחשבותיה שנספגו על החול הקר . שיערה מתבדר לצלילי ​ הבריזה . שחר מעיר קרני שמש, האופק רחוק קרוב אליה צועדת לתוך קצף הגלים שמרעידים אצבעותיה , ובתוך ההמון רק היא עם עצמה.