אלוהים רקם את ההסטוריה   את המציאות הוא משורר   מעשה אמנות   תו אחר תו מנגן עלי מקלדת אנושית   את הרמוניית השמחה והעצב   סימפוניית דרך ומסע   אורטוריית יונים ודם   ואנחנו תוים מתחלפים   בתנ"ך הבא   אלהים כותב אותנו ********************************************* פעם   פגשתי אותה מתחתנת   בלבן לא לה   כמו להסתיר ילד פיראטי   ...

מה קורה כשצריך משקפיים ? פרק מתוך החצר של פופיק, שפותר לבטים.. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לכל הילדים שאומרים לי , שהם אוהבים מאד את השיר הפתיחה (שאני שרה:) להזכירכם – התכנית משודרת יום-יום בערוץ 2 , ב-13:45. מומלץ!!

בדירת אסון לא אפנתית הכרויה בבטון כחול בשכונת צלמוות שלא הכירה קיץ אתה מקופל בקובית קרח טובעת בכוס בירה שאמא השאירה ויטרינה נוטה לשבור את הראש תחת אהיל מזדקר מול חורבות החרסינה עדיי פנינים של פלסטיק חונקים גרונות ניחרים תוך צקצוק לשונות בדירת אסון צפר השעון הדודה הזהירה במצח קפוץ וידיה דוקרות בפרוות נמיה גויה כורבלת בשמיכה מתובלת עסיס לילה ...

אישה באלכסון יום אחד תאבדי ברחובות את גופך ושתי רגלייך ואולי הן בכלל ארבע אישה באלכסון, את בוכה והדמעות זולגות בכיוון השעון כמו גשם מכוון על האיש הלא נכון והפסנתר מנגן מנגינות לאחור את משחזרת ילדות שאינה שלך ואולי היא בזבוז זכרון   (מתוך הספר "אשה באלכסון", הוצאת "כרמל")