הרחוב בו הזמן אינו קיים
ברחוב בו אפילו הרוח שותקת
והאויר ריק מרוקנרול
שנינו ישבנו, אני והשקט
לא רוצים לצעוק, לא רוצים לגדול
ברחוב בו נרדם גם הכביש עם בוא לילה
ושמש נשברת בחלון האחורי
ואין כבר שכנים , הם קפצו מלמעלה
בשקט, שלא תתעוררי
ברחוב שאינו במפה
ועל שלטים אינו נרשם
ומי שגר בו אומר
שכלל איננו גם
הרחוב בו הזמן לא בורח לעולם
הרחוב בו הזמן אינו קיים
כמו שביל אלמוני קפוא ועודנו
צמות מכסיפות, עורפים מתקפלים
כמו שביל אלמוני שישנו ואיננו
אנחנו ברחנו אנחנו גדלים
וכעת יש לשאול: אבא זמן, מה הבאת?
והוא יחייך שיערה לבנה
הנה, עונת הקיץ כבר מתה
עלינו לשמוח בראש השנה