אור יום חדש – בננות – בלוגים אתרים
4/12/14
טובע
ידי טבעו בדגדוגיו,
בלעתי את כולו
והוא
פרע צלעותיי,
הצליף בלשונו פטמותיי,
כישף אוזניי, זעקתי
לעזרה והוא בא
לעזרתי,
כולו טובע.
גולש
גולש בין סדינים,
רחשים עולים מתוכו,
לחשים –
האוויר ספוג אדי זיעתו המלוחה,
הנשפכת לים.
גולש
בין גליו.
שוכחים זה את זה
תשוקתי מזדחלת לעברו,
מטפסת בבשלותו,
צחוקיו –
פורעים את החושך.
כובש את חזהו,
פולש בלשוני גומות בית-שחיו,
בולע את שמו
והוא בולע את שמי –
שוכחים זה את זה.
את מיהו ומהו
אהבתי את שמו,
את מיהו ומהו.
נכבשתי בכנותו,
במילים – הנובעות מנפשו,
בשרירים, בשכמות, בצוואר,
מדגדג בהונות.
הוא –
עשה אהבה בלשונו
ואני –
התפלשתי בפיו,
בלעתי נשימותיו ורוקו.
הוא –
הפשיר גופי
ועיסה רקמות
ואני –
טבלתי באדי נשמתו,
דמעתי
לתוך צחוק.
אוננתי איתו
הוא בא ערום, רחב, שחום,
חיוך כובש – נינוח,
מתפתל בין הסדינים,
מתנפל.
נגחתי והוא נגח חזרה
ונגס בלשוני,
פלש
בין שפתותיי.
הוא הקשיח אותי,
הקשחתי אותו,
הוא נשך בעורפי,
ואונן.
אוננתי איתו,
חייכתי.
נקודה
אהבתי את גופו
הגועש, השועט, הבועט,
המחפש מוצא,
נקודה –
לאחוז בה…
אני נקודה.
צידו צידי
אט-אט פוסע לצידו,
אט-אט פוסע לצידי,
פוצע את צידו,
פוצע את צידי.
אני צידו והוא צידי
המדמם.