בננות - בלוגים / / לקראת בילינגוואליזציה וירטואלית –Vers bilingualisation virtuelle
הנמל
  • יחזקאל רחמים

    סופר

לקראת בילינגוואליזציה וירטואלית –Vers bilingualisation virtuelle

או במילים אחרות: מי אמר שחייבים לכתוב רק בעברית, או בשפה טובה ושלמה שמכבדת את בעליה ואת עצמה? בתחילת ההתקשרות עם יעל ישראל, עם הצעתה המבורכת לקבל בלוג בפורמט "בננות", היא הסבירה שאוכל לקחת את הבלוג לכל כיוון שאבחר: יצירות ספרות, רשימות אישיות, טקסטים אקדמיים, סלט של הכול… אשר ליצירות הספרותיות לא היה לי ספק שאעלה כמה מהדברים שפרסמתי לבלוג; ואכן הדבר חסך ממני מאמץ מוכר של שליחת חומרים לחברים, קרובים ומתעניינים שביקשו לקרוא דברים שאולי התפרסמו רחוק מהעין. מאז פתיחת הבלוג נדמה לי שנוספה עוד קבוצה של קוראים שאת רובם איני מכיר אבל הם ניכרים במספר ה"כניסות" (את מקצתם אני מתחיל להכיר). אני שמח על קהל הקוראים (או לפחות "הנכנסים") בעיקר משום שאיני רואה עצמי כאדם שהיומרה העיקרית שלו בחיים היא להאכיל מגירות. בעיקרון העדפתי לפרסם כאן יצירות שכבר פורסמו, אבל אל בין היצירות נכנס לפחות שיר אחד שפשוט העליתי לבלוג. יותר מפעם תהיתי ביני לבין עצמי מה בין פוסט, כלומר פרסום אישי בבלוג, ל"פרסום" של ממש? אישית, אני לא רואה פוסט כפרסום. איני בטוח שיש לי המנדט להכריז "פרסום הוא כל דבר שאני מגדיר כפרסום" אבל אני בכל זאת מכריז; אולי קצת כמו היווני ההוא מהסרט "שירלי ולנטיין", שמסביר לשירלי בצורה בהירה: "a boat is a boat, and a fok (fuck) is a fok". מה שכן, אי אפשר להימנע מהידיעה שעל פי הסרט ולא פעם גם בחיים עצמם מתברר שלפעמים בכל זאת a boat is a fok.

            אשר לרשימות אישיות אחדות, לא פעם היה לי הרושם שהייתי פזיז; לעצמי אני מספר שזה חלק מהלימוד שלי את המדיום. הייתי מנקה חלק מהדברים, אבל היום לא נראית לי ההתקדמות הזאת תוך סיכול אבנים לאחור; גם ככה לפעמים הסוסים יגעים. מתוך התגובות לקחתי אחת ברצינות. על פוסט אחד כתבה הדס שהתאמצה מאוד לקרוא את מה שכתבתי. מה שתפס אותי בתגובה על המאמץ שנדרש לקריאה היה שלא היה שם מאמץ לכתוב. אני לא מצהיר בזכות כתיבה מאומצת, אבל בקלות הייתי יכול לעבור ולנקות קצת כדי שהדס לא תצטרך להתאמץ במקום שהמאמץ לא באמת נחוץ.

בקיצור, אני מתמודד עם המדיום, לומד אותו, גם נהנה על-פי-רוב מסוג הקשר החדש עם קוראים. כדרך הטבע אני עושה את הדברים תוך נגיעות בז"אנרים שבהם אני כותב. עד כאן צפוי ויפה ונחמד. לאלה החלטתי להוסיף כתיבה "ניסיונית", כתיבה בצרפתית; לא מדובר ככל הנראה בכתיבה יצירתית, או בהיגוג הרה גורל שלא יסכין בשום פנים ואופן לקשיותה של העברית, אלא בהרחבת המשחק שלי עם שפה שאני מנסה ללמוד; קרי הסיבות לכך הן אינטרסנטיות ואגואיסטיות במוצהר. אני חייב לציין שהצרפתית שלי, למרות שהיא מתחילה להיאסף פיסות פיסות בחודשים האחרונים, היא בסך הכול גרועה. אז ככה:

1.                          מדי פעם אעלה ככל הנראה איזה פוסט בצרפתית. הכותרות לפוסטים הללו יהיו בצרפתית כדי לא להטריח מי שאינו מעוניין.

2.                          הקהל המתוכנן מורכב משניים-שלושה ידידים שאני מזמין לקרוא (ולהתעמר בי על שגיאותיי הצפויות). ייתכן שעשויה להיות כאן מידה של התבזות, אבל האם ההחנקה העצמית בהתנדבות אינה התבזות גדולה יותר?

3.                          אם יש למישהו התנגדות לעניין אשמח לדעת על כך.  

4.                          איני יודע אם וכמה זמן הדבר יימשך ואין לי מושג לאן יגיעו הדברים. 

 

 

וכמה שנאמר, יאללה לעסק:

 

Tout ce qui est écrit ici au-dessus en Hébreu veut seulement dire que j"ai l"intention de commencer à écrire de temps en temps dans ce blog aussi en français (mon pauvre français). Mon but principal et espoir, au moins pour le moment, est arriver à m"améliorer en quelques éléments de la langue que j"essaye d"apprendre. Je ne sais pas bien sur comment cette petite entreprise va continuer, et si quelqu"un vraiment va s"intéresser. De tout façon, je ne peux promettre qu"une seule chose: je vais faire ici beaucoup des erreurs de toute sorte possible (en fait, je crois que j"ai déjà commencé). 

 

3 תגובות

  1. יחזקאל, אני שמחה מאד שאתה מעז, בשבילי לקרוא בצרפתית הקלה שלך זה תרגיל ניפלא, תמשיך בכיף

  2. מאד משעשע הניסיון שלך לכתוב צרפתית. הדבר היחידי שמשעשע יותר הוא הניסיון שלי להבין מה אתה כותב…
    ומה אתה יודע. הצלחתי להבין לפחות 70% מהכתוב וזה הרבה בשביל מי שהפעם האחרונה שניסה ללמוד צרפתית היתה בשנת 1990…
    שפה ישנה (vieux) אבל עדין חיה.

  3. חחחחחחחח לימודי צרפתית. שלי היו במכון הצרפתי בשנות השבעים. איך הי כיף ללמוד שם צרפתית. אפילו את קאמי (או כמו שהצרפתים קוראים לו, קאמו) הצלחתי לקרוא אז. את "הזר". אבל מה אני זוכרת מאז? לא הרבה.

    אבל ברוכה הבאה הצרפתית שלך, שפה יפה ויקרה.

© כל הזכויות שמורות ליחזקאל רחמים