הנמל סופר
נדמה לי שרשימת התפוצה שלי לא מקבלת את פוסטיי, וכנראה לא קיבלה מעולם.
אשאיר את זה כמה דקות בתקווה שיתקבל אצלי, כאחרון המנויים של עצמי, מייל עם הודעה על הפוסט הניסיוני. מה שלא קרה מעולם (רק חודשיים) אולי יקרה ממש עכשיו.
(כעבור כשעה)
במקום מחיקה:
חזרתי עכשיו מריצה בים. על החוף הקטן שליד העיר העתיקה, החוף הכי דרומי מצפון לנמל יפו, עצרתי לקצת נשימה וים ולעליות בטן. שכבתי על הגב ושמתי לב לקווים על החול מסביבי. קמתי לראות שאני עומד בתוך כתובת ענקית, שכמו עומדת בניגוד לאיזה רכז קטנות מרירה בה התנוגשתי בימים האחרונים. והימים ימים שלפני צעד המהווה אולי התחלה של הגשמה של דבר שנחשב אולי לשאיפה מתוחכמת במקומות מסוימים, דוקטורט בפריז, אחרי תקופה מתישה ותובענית, אולי מידי, עם תוספות סעיפים, פיתולים ופיתולי פיתולים שונים, ובתוכם הכתובת, או בעצם אני בתוכה, הכתובת בחול שעוד הצליחה לומר:
אלירן
חיים שלי אתה
אני (לב) אותך
מקווה שתעשה
אותי אימא
ככה עמדתי והסתכלתי על החול מסביב: פשוט, יציב, יפה
(עוד מטוס חצה את החוף של תל אביב גבוה מעל הכתובת המִטשטשת)
סורי יחזקאל, עובדים על זה, בחיי. גם על רשימות התפוצה, וגם על המיילים. זה יסתדר, אני מבטיחה.
אין בעיה יעל. יש סבלנות ואני סומך עלייך שזה יקרה.
יחזקאל,
מקווה שתעשה
אותי אימא.