חמש קטנות

 

1

ערב שבת, המשפחה ביחד, אח מתקשר ממרחקים, ממדינה לטינית מסוימת, הטלפון עובר מיד ליד, מגיע אליך בין הענבים לשזיפים. מה שלומך? הכול מצוין. משהו חדש? לא, הכול בסדר. תגיד משהו קרה? לפני שבועיים, אבל עכשיו הכול בסדר. מסתבר שעבר שוד, שני חמושים באקדחים, באו אליו ואל חברה מקומית כשהלכו על החוף, דרשו את הארנק. היו לו בארנק תמונות חשובות מאוד, הוא התנגד, החברה צעקה, אחד השודדים היכה בו עם הקת בראש כמה פעמים, הוא לא ויתר. הם דרכו את הנשק, הרביצו, בסוף רוקנו את הארנק מולו, אמר שרעדו להם הידיים, לא רגילים כנראה שלא הולך חלק, בסוף לקחו רק את הכסף וברחו. במרחק מסוים המתינו להם אנשים, אולי עשרה. מה הנזק? מאה שישים דולר. לא הכסף, מה הנזק הפיזי? הראש נפתח בכמה מקומות, אבל בינתיים נסגר, יש עוד בלוטות פה ושם. מה דעתך לחזור? לא נראה לי, אולי רק לחופשה קצרה, טוב אני חייב לחזור לעבודה. השם ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם.

 

 

2

למה אתה בוכה? מה קרה?

נפלה לי הצפרדע על הרגל

על הרגל הזאת?

לא, על זאת

על זאת?

כן

בוא אני ארים אותך, זה יירגע

(פרץ דמעות שוטף ונעצר באמצע הפנים)

אולי נשים שלוק על הרגל?

טוב, תבקש שלוק מסבתא

לא, אתה תבקש

סבתא, אפשר לקבל שלוק בשביל לשים על הרגל של גוזל?

רגע (מביאה), הנה

בוא נשים לך

כאן זה יותר מדי קרח

זה כאן?

כאן
כאן?
כן

(כעבור דקה)

עכשיו זה עבר

יופי

עכשיו אולי לאכול את השלוק?

בסדר

תפתח לי

 

 

3

אכן יצחק לאור התייחס היום ב"תרבות וספרות" לטקסט שלי "משא האדם החום" (המוצב כאן כפוסט כידוע כבר). לא הספקתי לקרוא ממש, מרפרוף נדמה לי שהוא נותן מחמאות טכניות, אך נראה שלא מפרש נכון את היחס למשא. יחזקאל רחמים לא מסרב לשאת את משא האדם החום, אלא מחייב ודורש את האפשרות של בחירה אמיתית, זה שונה לגמרי. אבל צריך לקרוא בעיון, ויהיה חלק נוסף לביקורת גם בשבוע הבא. נחייה, נראה, נחליט.

 

 

4

שתי חוברות של "עמדה", מספר 16 ו-17, ראו אור היום עם שני סיפורים שלי "מים" ו"שוד בשדות החצילים" שפותחים את שתי החוברות בהתאמה. החוברות בידיי, עכשיו אני מאמין שיש פרסום. סיפור אחד מוקדש לאחי אלי-נתיב, נתתי לו חוברת וזה משמח. להבנתי החוברות יופצו בשבוע הבא.

5
הפזמון מהפוסט הקודם "רינה רוצה" נכתב מזמן והיה גם מי שהלחין (תומר), אבל החלפתי מגורים וטלפונים והקשר אבד. לא מזמן צפיתי ברגעי ההדחה של אליסה שפרגה מכוכב נולד, שהרשימה אותי. משהו שם במבנה העומק מייצר מבעים חזקים. נזכרתי ב"רינה רוצה" וחשבתי שהיה נפלא לו השיר היה איכשהו מגיע אליה, או למישהו שחפץ ביקרה, לבחינה של חיבור אפשרי. אני נזכר שצביקה פיק אמר שהוא רוצה לכתוב לה, טוב גם "צביקה רוצה".