הנמל סופר
בשל הצטרפותן יחדיו של סיבות אחדות ושל מחשבות אחדות יש בדעתי לצאת ל"חופשה וירטואלית". כלומר, בזמן הקרוב (אני מניח) לא אעלה פוסטים חדשים. אין לי מושג בכמה זמן מדובר. המדד המהותי מבחינתי הוא אחר, לא זמן. אין זה אומר כמובן שלא אקרא דברים של אחרים. בינתיים, אפשר להשיג אותי דרך הקישור הרגיל ליצירת קשר אישי.
הנה שורת קישורים לגוף המרכזי-להבנתי של הפוסטים שהעליתי (70 בסך הכול).
מסה/משא
סיפורים
שירים
מלחמות הדיו – המבוא וחלקים מתוך עבודת התיזה שלי למ"א (סוציולוגיה, אונ" ת"א, 2007)
סלון הספר בפריז
מוזר, אבל תחזור אחרי מילוי הבטריות.
אתה מתוק, ואני אתגעגע. חופשה פוריה. אבל, אנא, אל תתמהמה. (ויש לפחות עוד פוסט אחד מצוין שלא הכנסת לגוף המרכזי של סיפוריך).
נסיעה טובה יחזקאל.
אתה אדם רציני. זהו
ההיי יחזקאל
עלה והצלח…
מאמינה שחשבת… סומכת על הרוח שאתה משדר
להתראות טובה
בכל אופן מקווה שתחזור בקרוב.
יש לי כמה פערים להשלים.
אגב, מכירה את ההרגשה.
פותחת סוגרת פותחת
אני דורשת מבלש התרבות, אלי אשד, לעזור לנו לדעת מדוע יחזקאל רחמים משהה את פעילותו.
קראתי את ספרך "פיגומים" ובעיניי הוא פנינה ספרותית. הגעתי אל הספר לאחר שקראתי את "מים" ו"שוד בשדות החצילים" ב"עמדה" וסיקרן אותי לקרוא עוד.
השפה מאד הזכירה לי את הסלנג של אשדוד עיר הולדתי, סלנג השאוב מהשפה הערבית, השונה מאד מהסלנג הצפונבוני.
הסיפור "מים" עוסק בחוסר הכי בסיסי אפילו יותר בסיסי מלחם אפרופו "כיכר הלחם" כי בתקופה בה מסופר הסיפור מיים היו מאד זולים אולי אפילו המצרך הזול ביותר. הסיפור "האשכנזי שלנו" מזכיר לכולנו שקיימת איזושהי גזענות גם נגד אשכנזים הבאה לידי ביטוי בקרב חברה שכולה מזרחית. הסיפור "חינוך מיני על פיגומים" מזכיר את השיר "יש לך פה עניין עם פועלי בניין". למרות העבודה הקשה בבניין של בחור צעיר טרם צבא אין בסיפור זה מרירות להפך המספר מנסה למצוא את החיוב בעבודה זו כמו למשל נקודת תצפית על בחורות וכמובן החינוך המיני הראשון.
תיאורי האהבה בספר הם מהעדינים ביותר שקראתי, כיאה לאהבות ראשונות. הסיפור "הבחורה האחרונה בת"א" המתייחס לשוק הפנויים פנויות האכזרי משעשע מאד. הסיפור "האוזן" שואב השראה מ"חוטם" לגוגול אלא שאוזן היא מקור לרכילות. והאגדה שהמצאת "דג הזהב" מעניינת שאין כדוגמתה.
את העותק שרכשתי קראה בהמלצתי כבר חברה ויקראו גם חברה נוספת בעלי וגיסי. אכן ספר חסכוני!