הנמל סופר
למען האמת רציתי לצלם כמה תמונות כדי להעלות בפוסט הזה, אבל אני מעט דחוק בזמן. אבל אולי מוטב בלי תמונות (שלי), כיוון שמדובר בתערוכת צילומים יפה מאוד של הצלם יגאל פליקס. פליקס, 29, בוגר בצלאל; קורות החיים, בהם עיינתי במהלך ביקורי בתערוכה, סיפרו שהאיש נמצא בשלב של תחילת הפריחה בחוץ וההתקשטות בהישגים. הצילומים סיפרו שהאיש בהחלט ראויי למקום שלו, ובמקרה הספציפי הזה גם לתערוכת היחיד הזו בפריז (החלה במרץ ותימשך עד ה-7 ביוני).
רבים מהצילומים מספרים סיפורים על ידי תפיסה חכמה של אוסף מקרי ולא מקרי של פרטים (פה ושם ניכר בימוי אומנותי,לא מעיק דווקא, במיוחד של מתנשקים למיניהם). ליד חלק מהצילומים התעכבתי, מתוך שהצילומים ביקשו, בעניין רב כדי לתת לפרטים לקפוץ (נעלי ספורט על אדן החלון, צוללנים בחוף אסור לצלילה בפקודה…). אוסף התמונות – שבכל אחת מהן המתח בין רוחב המבט לתפיסת הפרטים מהווה משל מתאים גם לעשייה הספרותית – מצטרף לתמונת פסיפס מעניינת של ישראל על פי עינו המיוחדת של פליקס (התכוונתי לקרוא לפוסט "סיפור העין", אבל אז נדמה היה שמדובר בספרות). לאחרונה פגשתי חלק מהצילומים במוסף מיוחד שהוציא העיתון "לה מונד" לכבוד 60 שנה לישראל (אגב, כותרת הגיליון: "ישראל – חלום בלתי מושג").
הגלריה, שנקראת בפשטות (מצד האוזן של דובר עברית) גם בכיתוב הצרפתית בשם העברי HAGALLERIA, נמצאת ברובע השתיים עשרה. זוהי גלריה נעימה בת שתי קומות שמרבית הקירות הפנימיים בה מרוצפים באבן שמזכירה קצת ירושלים או צפת. הגלריה נפתחה לפני חודשים ספורים ומנוהלת על ידי מוריאל ודניאל סבח (Sabbah), זוג צרפתי יהודי, שעל פי הבנתי (ומעט ידע פנימי מהארץ דווקא; לא שאלתי אותם על כוונותיהם לעתיד) מרחרחים אחר אמנים ישראלים (צעירים?) בעלי איכות.
הנה לינק לאתר הגלריה, למי שמעוניין לראות את הצילומים (מומלץ), ואולי גם למי שמעוניין לנסות את מזלו אצל בעלי הגלריה (גם מומלץ).
תודה, מביא אויר ממרחקים. אני חושבת שמי שכתב את המאמר ב"לה מונד" הוא לא אחר מאשר ידידי מיכאל פרייאנטה — ישראלי שחי בפריס. לא אהבתי את הכותרת אבל דוקא כאלה "עושות כותרות".
צילומים יפים מאוד. מעניין איך למרות כל הצילומים שראיתי ואראה , כשיש משהו מיוחד באמן צילום זה ניכר ואכן יש לו שפה משלו. משהו מינורי וחומל. תודה
תביא עוד כאלה מפריס :))))))
צילומים מעניינים.
נקודות מבט נחמדות.
תודה על הלינק.
היי יחזקאל
יש משהו בציור הזה שהופך את הבטן, כאילו שמשהו לא הגיוני שם, אל תשאל אותי מה, ולכן זה כל כך חזק.
(אולי מחר אבין יותר)
מסתן המשך לחיה חיים של אחרים
ונדמה לי שזה טוב,
ונידמה לי
אני חיה בכפולות אני חיה בחזקות
ונדמה לי
להתראות טובה
הי יחזקאל, באמצע יוני אהיה בפריז, בפעם ה… כבר לא סופרת, אשמח לקבל כמה עצות מעניינות, ואגב באיזה רחוב נימצאת הגלריה?
תודה על התגובות, אכן צילומים מיוחדים. לאורה, כתובת הגלריה נמצאת ללא ספק באתר של הגלריה הקישור למעלה בפוסט. שבוע טוב