זה הכדור שלי!

האיקסים הצטברו במהירות מעל לוח השנה והשלמת המשימה נראתה רחוקה מאוד (על סיום במועד אין מה לדבר, הוא מזמן כוסה באיקסים). הטלפון הנייד הראה אחת-עשרה עשרים-ושלוש.

ליד מיטתי הופיעה גוזלה.

פקחתי עיניים, היא התביישה לרגע.

בוקר טוב, אמרתי.

בוקר טוב.

מה שלומךְ מותק?

בסדר.

קום, היא תפסה לי ביד, קום, בוא לסלון.

רגע מותק.

קום, קום עכשיו, בוא לשחק בכדור בסלון.

גוזל הופיע מאחוריה והתחיל לצחוק. 

בואי נטפס, הוא קרא.  

הוא טיפס על העץ והיא מהר אחריו, דרכו לי על הבטן על החזה אפילו על הראש. כפות הרגליים הקטנות האלה! הם קפצו, צחקו, בוקר טוב, בוקר טוב.

בוא לסלון, אמרה גוזלה פתאום.

הסתכלתי על הלוח שהוסיף עוד איקס לטובתו. קמתי מייד מהמיטה, לבשתי חולצת טריקו ראשונה שמצאתי והלכתי לשחק במסירוֹת.

אני, אני אתפוס, אמרה גוזלה.

זה הכדור שלי! קרא גוזל.

זה לא הכדור שלךָ, התעקשה גוזלה, זה הכדור שלי!

20.8.2007