סיפור קצר

כינים

הצעירה בחצאית הפסים פסעה בצעדים מדודים לעבר חדר מספר 10. לעצמה היא חשבה שהמיזוג מופעל בעוצמה הרבה יותר מדי גבוהה, אבל גם היא היתה מודעת לכך שלבשה מעט מדי לביקור כזה. בכניסה לחדר היססה. לרגע ממושך נשענה על המשקוף. לבסוף אספה נשימה עמוקה ואת עצמה ונכנסה אל תוך החדר פנימה. אח ואחות שעברו במסדרון התבוננו בצעירה בתמיהה מסוימת והמשיכו בדרכם ...

קרא עוד »

ציפו… קטן – דברי הבהרה

      לפני ימים אחדים פרסמתי בבלוג את הסיפור "ציפו… קטן" שכבר עבר מאז גלגולים כמעט לא יאמנו. כעת אני חש, לראשונה ככותב, בצורך לעשות מעשה בלתי ספרותי בעליל ולהוסיף על הסיפור מספר מילות הבהרה.   אנשים שמכירים אותי מהחיים הלא-וירטואליים עשו את הקישור הפשוט והלא ביקורתי ברזולוציה של אחד לאחד, כלומר, קריאה לפיה המספר והגיבור הינם התגלמות בלתי ...

קרא עוד »

צִיפּוֹ… קטן

  הגבר הבוער נעמד מול השער הנעול. הוא לא היה מגולח. בתוכו השתוללה סופת ברקים. להירגע, להירגע, עכשיו להירגע. הוא ניגש לצלוח את הענן הכבד שרבץ מעליו כבר יותר משנתיים. הוא הסתכל על המקשים שלצד השער וניסה להתמקד. זה, יש לו את הדרך שלו, את הדרכים שלו, לחשוב, לחיות, להיות. אם צריך לשלם מחירים הוא ישלם, כל מחיר הוא ישלם! ...

קרא עוד »

אל תפחד מההליכה האיטית, רק מן הדריכה במקום

775 מילים. זה הייבול של השעה וחצי האחרונות. לא כתיבה, אלא שכתוב. מתוך הרומן החדש שלי ב”ה. שוב בתל אביב, שוב בבית קפה שפתוח 24 שעות. בית קפה היסטורי מבחינתי, באותו שולחן שבו עשיתי פעם בלילות דברים שימשיכו ללוות אותי כל החיים. עכשיו שלוש ורבע בבוקר. כבר כמה ימים שאני נלחם עם עצמי על הכניסה מחדש לעבודה, או בלשון הפחות ...

קרא עוד »

"תחרות המשפט הקצר" – 15 המשפטים המועמדים. מי המנצח שעליו יוכרז מחר?

   לפני כחודש הכריזה מערכת "הנמל" על ["תחרות המשפט הקצר"http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=4997&blogID=97], בה הוזמנו הכותבים לחבר משפטים בני עשרים ושתיים אותיות שונות (כל אות פעם אחת). למערכת הגיעו חמישה עשר המשפטים המופיעים מטה (נכתבו בידי עשרה כותבות וכותבים). מחר, יום ו'  (ה-6 ביוני) יוכרז שם הזוכה בתחרות בהתאם להערכות ועדת השיפוט הפתוחה, כלומר קוראי הפוסט והמגיבים. עד כה שניים מהמשפטים זכו לעיון ולציון מיוחדים בדיונים בפוסט ...

קרא עוד »

"אני חיה חיים של אחרים"

אם יש תגובות על פוסטים אז למה לא פוסטים על תגובות? אתמול סיפרתי על ההתרסקות שלי בכדורגל בפארק ברסי. ניסיתי משהו קצת יומרני מתברר, צריך לחזור עוד יותר לכושר לפני שמנסים בעיטת מספרת על אדמה קשה. אבל זה בסדר, הפצעים מגלידים, אין מה לדאוג. טובה כתבה לי תגובה על כך שהבלוג מטרתו היא לחלוק את המשמעות של חיי היום יום, וחתמה במשפט "אני ...

קרא עוד »

שוד בשדות החצילים

    לאלי-נתיב, אחי, אהוב לבי   מזל-טוב, נולד לך אח חדש! דברים כאלה קורים. מזל-טוב, נולד לך אחיין חדש, או אחיינית חדשה, גם זה מתקבל על הדעת. נולדה לך בת, או בן, בטח שיכול להיות, וגם מאוד מרגש, אבל נולד לך דוד חדש? דוד חדש ככה פתאום, באמצע החיים, בלי שום הודעה מראש? זה לא קצת מוזר?! אז אפשר ...

קרא עוד »

העיר והשיר: המרחב הספרותי בעיר העברית הראשונה

[הטקסט המובא להלן הינו חלק ראשון של עבודה סמינריונית שכתבתי במסגרת לימודי המ.א. בסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. אין כאן טקסט "מבושל" דיו לשם פרסום, אף שיש בו, כך נדמה לי, הרבה "בשר". אני מפרסם כאן בבלוגי את הפתיחה של העבודה כמענה לבקשה אישית וכאמירת תודה לאדם מסוים. אני מקווה שיגיע הזמן בו אוכל לעיין בעבודה מחדש עם כלים יותר חזקים ומבט ...

קרא עוד »

הנה היא באה

נשברתי. בפעם הראשונה מזה כחודשיים ראיתי את מגדל אייפל בשלמותו. עד היום זה היה רק פיסות והצצות והגחות מכל מיני פינות. היום במטרו קו 6 לקראת תחנת passy הוא פתאום נגלה. צרפתייה צחקנית מבוגרת הצביעה על החלון הנכון לעבר זוג תיירים שהחליף איתה קודם כמה מילים מגומגמות ומבטים מחויכים, ובדיוק הביט בכיוון השני. התקרבתי לדלת להסתכל. חצי שעה לפני זה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ליחזקאל רחמים