בננות - בלוגים / / מפיטר גרינווי למתי שמואלוף
אביה בן דוד
  • אביה בן דוד

    אביה בן דוד, כותבת. פרסמה את ספר השירה ''אהבה, שטנה וסמים קלים'', את הנובלה ''עט, עפרון ורעל'' ואת ספר השירה ''לפתח חטאת רובץ'' (בהוצאת ''סיטרא אחרא). עובדת כעורכת 'את', מעריב

מפיטר גרינווי למתי שמואלוף

 


אכתוב על אחד הסרטים האהובים עלי כך שאם מישהו ירצה להיות נבזי הוא יוכל להשמיץ גם אותו. כאמור אחד מהסרטים האהובים עלי הוא "המזוודות של טולוז לופר" פיטר גרינווי מתאר בתפאורה תקופתית סוג אספנות של פרגמנטים. חלקם פריטים מוזיאליים, חלקם ערכים אנציקלופדיים, מילים וחפצים שלא תמיד יכולים להיכנס לתוך מזוודה. דברים כמו ילדים ומים עם דג זקן. פיטר גרינווי מנצל את המדיום הקולנועי ומציג את האפשרויות שנשארות כמעט תמיד לא בשימוש. אותה דמות המשוחקת על ידי שחקנים שונים, שבירת רצפי זמן, הצגת הערבוב בין לפני ומאחורי הקלעים, משחקי תאורה המזכירים תיאטרון מבחינת יצירת דרמה בהמחשה במקום בריאליזם ועוד. גרינווי מצליח לעקוף מכשולים  בניגוד לבמאים אחרים המרחיבים את השפה של הקולנוע כמו גונדרי-ג'ונס-קאופמן ששבירת רצפי הזמן אצלו כרוכה כמעט תמיד במידת הערצה עצמית ושכפול הדמויות מגיע מתוך מונולוגים ארוכים על גבול הנרקסיסטם ( כמו באדפטיישן) במקום הוא מנצל את האפשרות החזותית כאמצעי דרכו ניתן להחזיק סיפור בלי להשתמש בתכסיסי נרטיב כדי לשמור על הצופה. אפשר לא להבין, או לא לעקוב ולהמשיך להסתכל. הציטוטים הקולנועיים והשימוש הנרחב באמנות חזותית אינם שיקוף חווית אובדן קואורדינאטות או תחושת חידלון (כמו אצל אוליבר סטון או טוד סולונדס)אלא חלק מהתבוננות רחב. גם כאשר מוצג פאתוס בציטוטים מאמנות (נושא אהוב על גרינווי- ראו את סרטו על משמר הלילה של רמברנט ) האשליה נוכחת במידה שמעוררת סקרנות ולא הזדהות. בניגוד לסרטים אחרים כאשר מסתיימת חווית הצפייה אין תחושת עייפות של אחרי מסע ארוך או סשן פסיכודרמה אימתני. במובן זה הסרט מצליח לעורר תחושות קיימות ולא לכפות דעה. גם כאשר שיבוש מציאות מתרחש, נאמר שיבוש שפה, אין תחושת איום כמו בסרטי לינץ' אלא סקרנות מעומעמת. הפחד לא נכפה. המעלה השנייה היא כאמור ההיקף. היכולת לעסוק בהיסטוריה, באמנות, בקניבליזם, בשפה ובכל דבר מבלי לעורר את התחושות הנלוות או אדישות דרך גודש מעוררת התפעלות. דבר נוסף חשוב בסרט הוא האירופאיות המופלגת שלו. בחלק השני מתוארת אחת מהדמויות מציור של אינגר. מין גלגול של המקור מצוין שאינגר צייר אותה כאישה מבוגרת ואז כאישה צעירה בסדר כרונולוגי הפוך, מצוינת גם ההשערה שהיה לו עניין רומנטי בה, ושכתב לידידיו על יופייה ועל האכזריות שבה. בסרט היא מנהלת עם בעלה, שהוא התגלמות קור המזג האכזרי של המדע, חיי התעללות במשרת שחורה ומשרת\נער שעשועים בעל זהות מגדרית מעורפלת. האירופאיות היא מסגרת רחבה, בה לאצילים כמו ליבשת זכויות יתר הכוללות א האלימות והאמנות. הדמויות האחרות משתתפות במסגרת והחוקים של אירופה המתפוררת המומחשת בצילומי אדריכלות דתית בהריסות שגם הן בעלות יופי וסיאוב בלתי חדירים. הצייר האמריקאי העכשווי
 Kehinde Wiley  צוטט אומר "הדבר החשוב ביותר בעבודה שלי הוא שההיסטוריה של ציור מערבי היא ההיסטוריה של האדם המערבי הלבן בעמדות שליטה". על המורכבות הרבה של הנושא וחוסר הסבלנות ששליפת קלף הגזענות לעיתים מייצר, גם אצלי אני מודה, יש חשיבות ללזכור לפעמים את העובדה השקופה כמעט שאמנות היא אמנות אירופאית, הנשענת על ערכים אסטטיים וטכנולוגיה אירופאית, במקרים רבים מתוך דיבור בשפה האירופאית שהיא שפה זרה לרובנו, ושההיסטוריה הזו מסוימת, חלק ממנה נוגע בניצול והריסה של האחר. ולמה להשאיר להם גם להמשיך ולהחזיק את כל הביטוי בידיהם כדי להביע את רגשות האשם מהניצול. קולות אחרים זו סוג של פונקציה מבורכת בעיני בעיקר במקום וזמנים שהקונצנזוס רומס את כולנו ברגליים גסות. הפוליטיקה מעניינת הרבה פחות לצערי. המגלומניות שכרמלי הדגים ודאי מקוממת לא מעט מאיתנו, גם איני יודעת אם השוואת מתי שמואלוף לנהג אוטובוס נובעת מבורות גזענית לא מודעת, או מרצון ליצור פרובוקציה זולה. כך או כך אותי זה לא הצחיק. ביזוי האחר הוא ספורט משעמם בעיני, בייחוד מבלי להשתמש בתכנים שאינם עלבונות כרי דשא או לספק איזשהו תוצר יצירתי בעל אמירה או תוכן שיגרמו להעלים עין מהגסות ולייחס אותה לאקסצנטריות. במובן זה ציטוט על ידי עיתונאי הוא כלי טוב יותר מלכתוב בעצמך להג ערמומי שמעיד על כוונה תחילה כמו על דלות אישיותית וליקוי.  

 

37 תגובות

  1. באמת פצחת באריה מופלאה ביחס למי שלא
    יודעת לקרוא תווים.נגלה לך סוד כמוס:יש בעולם דברים כאלה שקוראים להם טונים,רבעי טונים,מרווחים,מקצב,נושא וואריאציות.
    כאן אין שום קשר בין הנושא לבין הואריאציה – קודם הוואריאציה ואחר כך הנושא.לא כל מי ששר באמבטיה הוא זמר אופרה ולא כל כתב אופנה הוא מבקר תרבות,למרות היומרה והיעדר הרלוואנטיות (של התרבות,לא היומרה)

  2. אביה תתעוררי, גם את אדם גס ואכזרי שמצטיין בספורט הרמיסות. אל תהיי צדקנית.

  3. רבעי טונים אין באופרה אך ניחא. לא כל כתבן זוטא יודע משהו על משהו

  4. יש רבעים ושמיניות. יש חלקי שש עשרה. יש פרטיטורה. יש מפתח סול ומפתח פה, יש דינאמיקה יש סימני פיסוק ורוחות רפאים יש הצל של העין שמרפרפת על הטקסט אבי מת אני מוצארט

  5. הלכה הזרזירה (בן דויד) אצל העורב (שמואלוף).

  6. סבי ז"ל ההקים את אגד' והיה אחראי על אגד חבילות, הוא היא אשכנזי, כנ"ל דודי הנהג, אבי עבד כסבל בזמן לימודיו, בעלי גם הוא לא בוחל בעבודות כפיים, אחי תלמיד כולל.

    השיוך של בנאדם לפי מקום עבודתו, הוא מאוס ודוחה, ומעורר שאלות, דוחף את הציבור הערבי לשרת אותנו, ואנו אשכנזים, מזרחים ( כי גם הם מחפשים את הדרגה של כרמלי , זה סוחף)ושות לובשים כסיות ומהגגים על ספרות.

    דרך אגב, כל האנשים שציינתי כאן, בעלי רמת משכל גבוהה, סבי היה אוטדידקט, הביטוי" נהג אוטבוס" שחזר שם מספר פעמים עורר בי חלחלה נוראית.

    חג- שמח

  7. פרננדו פסואה

    ואני עבדתי במזכירות

  8. ארז (גולדברגר) בן אבו

    אפשר לפגוש אותך?
    אני כותב שירה חצי מרוקאי

  9. סטרווינסקי למוצארט ולזוטא

    רבעי טונים יש במוסיקה ערבית שהיא חשובה ורלוונטית. אך אין רבעי טונים במוסיקה קלאסית או באופרה.בתיווי מערבי יש מרווחים של טון ושל חצי טון . כך בנויים הסולמות וכתיבת התוים. אין רבעי טונים. רבע טון הוא מושג שבא מתיווי של מוסיקה שאינה מערבית ומשתמשת בסולמות שונים כמו במקאם הערבי למשל . הכתבה מעניינת וגרינווי היה גם צייר וגם ביים לאופרה.

  10. אנחנו יכולים להתגדר בכל מיני הגדרות ולהתיפיף ככל שנרצה.
    דבר אחד לא נוכל להכחיש: אנחנו ישראלים בעלי תודעה עברית, וזה עיקר זהותנו.
    כל השאר הוא תוספות במיץ תפוזים או במיץ עגבניות, הכל לפי הטעם.

    • הנני נפעם מתגובות האינטלקטואלים למאמר, במקום להגיב בחומרה על חוצפו של כרמלי למתי שמואלוב שאם היה כותב עלי דברים מהסוג הנ"ל הייתי
      "מחכה לו מתחת לבית"
      (מנהג ישראלי עם תודעה עיברית שהיה מקובל, פס מהעולם וחבל.)
      רוב התגובות עוסקות בתיקון עניין רבע הטונים שאינו קיים במוסיקה הקלאסית אירופאית…אז עלי לחדש…קיים גם קיים רק שהאוזן השומעת אירופאית מידי כדי לקלוט את המנעדים

      • לרבנו נחמן בן מימון

        אולי אתה תסביר לנו מה בין שמואלוף
        לגרינווי,בין מחט לתחת,בין אופנת לבוש
        לספרות,בין פוסט קולוניאליזם לעוז יעוז?

        ואולי אתה תצליח איפה שנכשלנו – להביא
        את הכותבת למצב כתיבת שורה כהלכתה,
        משפט לוגי, רצף חיבורי,זיווג מין במינו,מה הסורסית הזו? שמואלוף ,מוכתר בתואר שני,יכול לכתוב משפט כהלכתו! גם עודד הנודד מצליח
        במאמץ מסויים.

        משה גרינברג

        • אולי תעשה גוגל (זה מנוע חיפוש אינטרנטי) תחת השם אביה בן דוד (זאת שיש לך משהו מאוד אישי נגדה) ותגלה שהיא פעילה בזירת התרבות שנים רבות(כנראה אתה מרוכז יותר מידי במוספי נשים)ואם לא היית כל כך מריר (זאת תכונה שיוצרים מסויימים חושבים שהיא חלק מהקונספט האמנותי)יכולת לראות בכתיבה הנ"ל ובכלל עד כמה משכילים היום הם כתבי האפנה (קצת סטייל לא יזיק לך)

        • התנשאותך האינטלקטואלית מעידה על רוח רעה הנושבת בין אוזניך, קשה לי לזהות רצון אמיתי לתובנה אלא תוכחה בלבד, אין לי מושג מי אתה שאומר "נכשלנו" כאילו מדובר במורה דרך שדורות תלמידיו כשלו ואם כך הדבר אנא תתעורר משה, זהו בית שלישי, געגועיך לבית שני ניכרים, אתה מחפש משפט לוגי במציאות של חוסר הגיון, רצף חיבורי בארץ בה נישבר עיקרון הרצף, זיווג מין במינו בהווה המטשטש את המיגדרים וטוב שכך..וסורסית זאת מילה לא בעברית ואינני מכירה…אתה כניראה שייך לקומץ שעדין עסוק בכיצד זה אמור להיות כתוב ולא מה באמת כתוב…קומץ ארכאי ולא רלוונטי לתקופתינו…אברך אותך בברכת שלום ישראלית קולוניאליסטית… יללה בי …

          • העידן הפוסט מודרני פוטר אותנו ממשפט
            לוגי במאמר!

            אני מציע לעבור ישר לפחחחחח קחחחחח
            בעעעעעע גרררררינאואאעיייי שככככמו
            אאאלופריפלופ!

            אתחלות מצוינות נפוצות בבלוג הזה.

            ובטשטוש המגזרים בין דוגמנות לספרות

            ננוחם

            יאללללה בייייייייי

            (אינטלקטואל מתנשא)

          • אהרון אמיר פעם סיפר שמבקרים בקרו את תירגומו לאיים בזרם כשהעז במשפט אחד לשלב מילים מקראיות עם מילים משניות, אוי לבושה זעקו המבקרים.
            השפה במאמר היא רק התווים, האסוציצייה (אמאלה איזו מילה)של הכותב, הרגש שפועם במילים, הקול שנשמע בין השורות, הכאב, הצעקה הם בעלי המשקל הסגולי הגבוהה יותר… דומה הדבר לנגינת ג'אז מודרני, כאשר את השפה, התבניות, מפרש המנגן ומשתמש בה להבעת ליבו הזועק חמס על העבר ממנו באה השראתו ומחפש עתיד בתיקשורת בינו ובין העולם המשתנה סביבו.

            מה מחט לתחת ומה פוסט מודרניזם קשורים לזה??

            קח לדוגמה את שפתך הגבוהה והמלומדת אחי האינטלקטואל המתנשא וראה מה מטריד אותך לומר לעולם?!

            "בטישטוש המגזרים בין דוגמנות לספרות ננוחם …"

            עברית יפה…

            " בקשקוש המגדרים האינטקלטואלים והשמרנים המתעקשים להפריד בין אופנה לאומנות בין אמנות לאדריכלות, בין ספרות לעיתונות, בין עיתונות לשירה נילחם "

            אולי עברית פחות יפה אבל יותר עדכנית.

    • גיורא
      לא מקובל עלי בכלל, ואני סמכות סובייקטיבית עלומה כמוך. אתה מפרסם מאמר בשם אומרו במתן הסכמה לקרוי"ליכלוך". אתה אף פעם לא מתייחס לתוכן למהות. אין לך כישורים לכך מלבד לייצר ציניות מתנשאת! נראה לי שאתה עסוק בלחיצה על נקודות שוליות של שפה וניקוד , סוג של לשלשת/שלשלת נשפכת. סוג של גרפומניה דגדוגית שאין לה כל תרומה או משמעות במציאות היומיומית. אפשר לעשות ביקורת ורצוי, אך בהתיחסות למהות לתוכן. מעשיך רדודים ופלצנים. גם על עבודתך הארוכה בת 3000+ שורות, הנה ימים באים (המתחרה בוויטמן לכאורה רק באורכה, באורכה בלבד). כי מה לך ולתקופה שכתבת חוץ מלשלשת המילים?

    • גיורא
      לא מקובל עלי בכלל, ואני סמכות סובייקטיבית עלומה כמוך. אתה מפרסם מאמר בשם אומרו במתן הסכמה לקרוי"ליכלוך". אתה אף פעם לא מתייחס לתוכן למהות. אין לך כישורים לכך מלבד לייצר ציניות מתנשאת! נראה לי שאתה עסוק בלחיצה על נקודות שוליות של שפה וניקוד , סוג של לשלשת/שלשלת נשפכת. סוג של גרפומניה דגדוגית שאין לה כל תרומה או משמעות במציאות היומיומית. אפשר לעשות ביקורת ורצוי, אך בהתיחסות למהות לתוכן. מעשיך רדודים ופלצנים. גם על עבודתך הארוכה בת 3000+ שורות, הנה ימים באים (המתחרה בוויטמן לכאורה רק באורכה, באורכה בלבד). כי מה לך ולתקופה שכתבת חוץ מלשלשת המילים?

      • לא קוראים לי גיורא

        אבל עכשיו הבנתי.

        לא הידע האקלקטי והמלוקט,לא הניסוח
        הלשוני האי טבעי,לא היעדר הכישרון
        והיכולת לעצב משהו זורם,לא היכולת
        לנסח בבהירות טיעון כלשהו,לא היעדר יכולת התיאור, היעדר התובנות,ההאחדה
        הלוגית של מחט ותחת,גרינווי ושמואלוף,
        ולא חשוב שאחד מבקר והשני קולנוען,
        לא התחביר ה'גרמני' בשפה העברית,
        זו לא המחשבה הלא בהירה,המעורפלת,
        לא לא שלא יודעים איפה ואיך להתחיל טיעון ואיך ואיפה לגמור,זה הפוסמודרניזם המבטא בעצם את התנגדותו העמוקה לפוסט קולוניאליזם של המתנחל
        עודד כרמלי באיזה חור בתל אביב,תמורת שכר דירה קפיטליסטי מופקע.
        שהרי התנחלות זו היא המסמן של המסומן,
        התנחלותו של עוז יעוז בשטח כבוש בדימונה
        והוא,יעוז,עוד מעז עוז לצמח כרס של ארכיטקט!

        תתעוררו,ילדים,תתעוררי,ילדה,את כבר בת שלושים וחמש,לא?

        (שמי גוליית ולא אחרת)

        • אם יש לך את תחושת הביטחון שמילים כמו "לוגי" "פוסט מודרניסטי" ו"אקלקטי" מוסיפים ארומה לידענותך המלומדת אתה טועה.
          העברית שלך טובה ועוקצנית אך היא לא אומרת דבר או חצי דבר מעניין או מלומד, ניכרת בה שיטנה ושינאה ואולי קינאה לכותבים אחרים, ניכר בה רוע מהסוג הרע, ניכרת בה בורות תהומית באינטליגנציה של הרגש…אתה יוצא פלצן גוליית, מריר וחסר חשיבות

          • קימום הבית השלישי

            שלאחר ביאת המשיח יפשר סתומות.

            עד אז אנו נידונים לטיעון לוגי,למשפט בנוי,להיגיון פנימי,לרצף,למאבק בתובנות סוררות ובלתי רלוואנטיות לעניין.

            כשיבוא תשבי,יחרשו שור וחמור,מבקר ספרות וכתב אופנה יחדיו.

            בינתיים,המשיח היחיד שבא זה מוני יקים
            המשוחזר מצנזורע כוזרופלישתית.

            וככה זה נראה.אתם לא רחוקים ממנו מי יודע מה.

          • מכל דבריך לא מצאתי טיעון לוגי לא משפט בנוי לא הגיון פנימי ולא רצף, ואף לא מאבק ב"תובנות סוררות"
            נותרת "בלתי רלוונטי"
            נאחז בקרנות מזבחך חרד למה?

            משיח לא יבוא וגם לא יטלפן, ואיננו נידונים לשום דבר מעבר לשמרנות ותקיעות תרבותית שאתה מייצג אותן.

            הננו מחוייבים לפריצת גדרות וגבולות שחיטת פרות קדושות וחתירה לאמת אחרת שגם אם אתה לא אוהב אין לך ברירה אלא להפנים את אי הרלוונטיות של דברך…

          • אני רק רוצה להבין מה הקשר בין גרינווי לבין שמואלוף ועודד.
            אנא הוציאו אותי מתקיעותי התרבותית
            אל הבית השלישי.

            האם המסלול מורכב מתצוגות אופנה
            אין סופיות?

            ממתי דוגמנית פורצת את גבולות המסלול
            ודורכת על הראש של קהל הקניינים?

            או שהיא מרשה לעצמה להתנהג כך כי זה בלוג ספרותי שבו אף אחד לא רלוואנטי
            מראש?

            ואולי הבעיה היא צנזורע כוזרו אשכנזית
            כפי שלימדנו רבנו מוני יקום פורקן מפריס המשוחררת ?

            שחררו אותי מתקיעותי ואי הבנתי,בבקשה!

      • לשירה,
        גם אני שאלתי את עצמי מה לי ולתקופה שעליה כתבתי ב"הנה ימים באים". לאחר שנים אחדות של כתיבת היצירה הבנתי שעצם הצורך לכתוב אתה היה סיבה מספקת לכתוב.
        אבל לך, כמובן, מותר לא להבין ואפילו לא לדעת לספור: מספר השורות הוא כ-2,000 בלבד.
        אינך יחידה. בתקשורת הישראלית לא מצא איש עניין ביצירה ואני שמח על כך.
        חוסר ההתיחסות מפרנס היטב את יצר ההתנשאות שלי ואת הזלזול בחברה הישראלית.
        מה לעשות, נדונותי לחיות בדור של עלובי נפש!

        • גיורא
          אתה עצמך אומר: "הבנתי שעצם הצורך לכתוב אתה היה סיבה מספקת לכתוב". זוהי בדיוק ההגדרה הקלינית לגרפומניה, הצורך לכתוב בלבד. ושוב , אפילו בתשובתך אלי אתה מקנטר וזועם.
          לדעתי כדאי לך להפסיק לחפש קהל או רייטינג. תרגם שירה בזה אתה לא רע !!
          תפסיק עם ההתממות שלך. הרבה נזק גרמת לאחרים- ובידעתך מיתוך קנאה.

          • לשירה,
            אולי תקראי קודם את "הנה ימים באים" ותחווי דעה לאחר סיום הקריאה?!
            אולי מאחורי הצורך לכתוב אותה מסתתרים מניעים היסטוריים עמוקים יותר מכפי שאת סבורה?
            אולי צורת היצירה מעידה על כך שלא חיפשתי קהל או רייטינג?
            ולמה את סבורה שאני צריך להיתמם? אנשים תמימים אינם צריכים להיתמם, הם כאלה מטבע בריאתם!
            קנאה? במי? במה? בך?
            כמו כן אני שונא כשאומרים לי מה לעשות. כאשר אני רוצה לתרגם, אינני זקוק לרשותך. כאשר אינני רוצה לתרגם, גם אז אינני זקוק לרשותך.
            ובמצב הספרות כיום, אין בררה אלא לגרום נזק. מי שאינו גורם נזק לחלק מן הספרות הנכתבת כיום, הוא פושע מועד.

          • לפני שאת מבקרת ספרים שלא קראת,למדי לאיית כשאת כותבת ביקורת

  11. איזו קופת שרצים פתחת פה, איזה קן צרעות!

  12. איזו קופת שרצים פתחת פה, איזה קן צרעות!

  13. איטבח אל יהוד

    נחזיר את ירושליים נחזיר את השטחים נחזיר את יפו חיפה ועכו, נחזיר את תל אביב

    רוצה ללכת למסיבה עם ערביות ברעלות, לעשן בנרגילה ולומר אינשאללה מוחמד עוד יגיע

    רוצה להיות עוד יותר עשיר משאני עכשיו, רוצה עם כל הבחרות לשכב, רוצה שיחרטו את שמי על השמיים בזהב – אני צ'יקו רועי ארד

    אין ממני גדול נעלה ומיוחד

    יש לי חברים בתקשורת יש לי חברים בשוק ההון יש לי חברים בפוליטיקה ובכל מה שמדיף ניחוח סירחון
    אני ציקו רועי ארד אז בואו לנשק
    לי את היד!

    אטבח אל יהוד, יחזרו הטרוריסטים לרמלה לוד! אטבח אל יהוד, הלוואי גם בתל אביב כל יהודי ימות. מרחבה הבאים לעזה לרצוח. טבחו באנשי השייטת בכל הכוח!
    אני אתכם אחי הערבים, לבי שלכם הטובחים האהובים.

    אטבח אל יהוד אבטח אל יהוד
    מי אמר שבישראל הכל כבר אבוד?

השאר תגובה ל יריב ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביה בן דוד