בננות - בלוגים / / קרטוגרפיה
אביה בן דוד
  • אביה בן דוד

    אביה בן דוד, כותבת. פרסמה את ספר השירה ''אהבה, שטנה וסמים קלים'', את הנובלה ''עט, עפרון ורעל'' ואת ספר השירה ''לפתח חטאת רובץ'' (בהוצאת ''סיטרא אחרא). עובדת כעורכת 'את', מעריב

קרטוגרפיה

 

 

 

 

קרטוגרפיה.

אזהרה ( כתוב בשפה ארכאית למחצה, דיבורים על אנתולוגיות מעוררים את זה בי )

מבלי לומר מילה על האנתולוגיה החדשה לשירה שיצאה רציתי להגיד כמה על עצם הפעולה. הצורך בלמפות את הקיים הוא אנושי ובסיסי, יעיל כמסיר חרדות, משחרר עכבות ומהווה כטריק מסיבות לא רע בעת היותך מדקלם את הידוע לך ומרשים את חבריך. מדוע יש לפרוס את כל המצאי על העולם התרבותי כעת. אני מפנה שאלה זו בפתיחות לפני יהודה, כמפיק ועורך, בתור ידידה ובפורום פתוח. כמעט כמו להגיד "אני אוהבת אותך , אבל…"  להוציא אנתולוגיה הכוללת משוררים שהינך ודאי מתעב, האם אתה חושב שניתן לעשות צדק כך עם התוואי (? ) ומדוע הצורך בפרויקט מגלומני מעיין זה. להוציא אנתולוגיה ספרותית, בדומה להוצאת כל גוף ידע אשר אמור להיות מקיף, דורש עבודה קפדנית ונקיטת עמדה ( בין היתר ) שכן לא ניתן כאמור לכלול את כל הידע הקיים, כל שכן שמדובר בידע המתעדכן. הניסיון ליצור גופי ידע הותקף בפורמט הישן שלו בשל טענות מוצדקות ( לפעמים ) על הכתבת עובדות הנעשית כפעולה כוחנית מתוך כוונה ליצור היסטוריה. ( עיינו ערך ספרי לימוד והיסטוריה וקראו אדוארד סעיד). אותו ניסיון זכה לעדנה מחודשת תוך שימוש ברשתות חברתיות, כך שכל אחד ( כביכול ) תורם לגוף ידע ויוצר ערכים בעלי עניין ללא הגמוניה של נמוך וגבוה ( מבלי להכנס שוב לויכוח מודרניזם- פוסט מודרניזם ושירה ). מכאן השאלה החוזרת אלי ונותרת לא פתורה – מדוע. האם מדובר בניסיון לגשר ולהביא לפריחה המיוחלת בשירה, האם מדובר בניסיון ליצור מפה שתכלול אותך (אינני רומזת שלא היית כלול במפה מעיין זו רק שליצור אותה מקבע את המעמד), האם מדובר במעשה פרטי שנועד ליצור מין סדר בתוך האסכולות השונות של השירה הפועלות כיום בארץ. כך או כך תלונתי ( וודאי נתקלת כבר בהרבה כאלו ) היא כפולה. אחת היא כלילת טקסטים ללא הסכמת המחבר. מבלי להיכנס לויכוח אם הטקסט הופך לאובייקט ברגע שעוזב את מחברו, ולכן הופך למותר לכל אדם, אני נוטה לחשוב שמבחינה הומאנית,  אדם זכאי להחלטה שלא לפרסם שיר מסוים באכסניה מסוימת, מכל סיבה שלא תהיה. והשנייה היא שלדעתי יצירת אנתולוגיה מקיפה ללא השתתפות של גורמים נוספים, בהנחה שהמטרות היו טובות – כלומר להתייחס למצב הנוכחי של השירה המקומית, חוטאת למבחרים השונים. באותה דרך, לדבר מפי משוררים דרך שימוש בטקסט שלהם הוא פעולה אלימה למדי אותה היה ראוי לשקול, ולהוציא לפועל ביתר קפידה. מעשה כזה היה מעמת אותך עם עצם המנטאליות של רבים שיצאת נגדם בתחילת דרכך: הם מחליטים מתוקף עצמם מי נכלל, מי בחוץ, ולאן כל אחד שייך. אם בעבר נעשו נסיונות משותפים של גורמים שונים שלא הצליחו ליצור אנתולוגיה כזאת, זוהי לצערי, מפה מדויקת יותר.

 תגובתו של ויזן


ראשית כל, הצורך באנתולוגיה הוא דבר ברור ומובן (במיוחד על רקע העדרה של

הביקורת וגל הפלורליזם ההרסני ששוטף אותנו מכל עבר), למפות את הכוחות

הפועלים ברגע נתון ו/או בתקופה מסוימת כדי להציג תמונת מצב עדכנית של

הפעילות השירית העכשווית.

 

שטות גמורה לטעון שאנתולוגיה מקבעת מעמד. טקסטים הם המקבעים מעמד. וכך אין ספור אנתולוגיות מן העבר עמוסות בשמות שחלף זמנם כיוון ששיריהם היוחלשים ותפלים.

 

השתתפות באנתולוגיה היא אינה ערובה לשירה טובה, או לחשיבותו של המשורר.

 

שנית, רבים מן המשוררים שהוכנסו לאנתולוגיה  (לרבות כותבת הרשימה עליה

אני מגיב ברגעים אלו ממש) אינם קולעים לטעמי הספרותי. אז מה?

 

אינני יכול להתעלם מן הנוכחות של יוצר מסוים במרחב ובזמן המסוים הזה. לו

ערכתי אנתולוגיה שתקלע לטעמי, ודאי לא היו נכללים בה יותר מחמישה כותבים.

 

 

באשר לטענות על ניכוס, על פרויקט מגלומני, רצח עם והלבנת הון – אציין כפי

שכבר ציינתי בגב האנתולוגיה עצמה, כי רשימת המשתתפים נסמכת באופן כמעט

מושלם, על רשימה קודמת שנוסחה בידי יערה שחורי, מתי שמואלוף, רועי צ"יקי

ארד, עודד כרמלי, שלמה קראוס, רוני הירש וכן גם יהודה ויזן… כך שמיותר

לטעון שרשימת המשתתפים אינה יסודית או חלילה מפלה על רקע זה או אחר –

ובכלל מפת השירה אכן, ברורה למדי.

 

 

באשר לטענה כי מספר טקסטים פורסמו שלא באישורם של המשוררים.

 

ובכן, דעתי באשר לקיומו, או נכון יותר אי קיומו של מחבר – ידועה.

 

האנתולוגיה "חדשה" היא פרויקט שגובל באלטרואיזם, שלא לומר בעבודה פקידותית בעיקר.

 

מבחינתי, כאשר אני נוקט באובייקטיביות ברורה כלפי משתתפי האנתולוגיה,

מתוך הבנה שכל הצגה אחרת של תמונת המצב תהא שקרית , ובתוך כך, מוצא עצמי מקליד ומנקד שירים איומים ונוראיים, של משוררים איומים ונוראיים אף יותר!  – המעט שאני יכול לדרוש מן הכותבים הוא לנהוג בי באותה האובייקטיביות.

צר לי, אך טענה דוגמת: "אני מסכימה עם רשימת המשתתפים, ומכירה בצורך

לפרסם אנתולוגיה, אולם אינני מוכנה לקחת בה חלק רק כיוון שיהודה ויזן הוא

העורך" – טענה זאת, לא רק  שנתפסת על-ידי כילדותית, היא גם חוטאת באופן

מובהק לכל אספק של אובייקטיביות – ובהחלט לא ראויה להתייחסות.

 

 

לקראת סיום אתייחס לשתי נקודות נוספות:

 

 

 

תחילה, מן הראוי לציין שכבר לפני שנתיים כמעט הזמינה הוצאת "קשב" לשירה

את כל כתבי העת הצעירים לפגישה במטרה ליצור אנתולוגיה – הפרויקט קרס,

לאחר מכן, התאגדות עצמאית של אותם כתבי-עת קרסה אף היא. ושוב קמה.ושוב קרסה. כך גם משא ומתן עם הוצאת "כתר" וכן עם "הקיבוץ המאוחד". עם "פרדס" עם "עכשיו" ועם עוד כמה גורמים שפשוט לא הצליחו לגשר על חילוקי הדעות האין סופיים. אולי הקלישאה, שספינה ולה שני קברניטים שוקעת – נכונה למקרה הזה.  

  

כך או כך, אני מציע לכולם לחדול מן העיסוק הקדחתני ברחשי המשוררים, לי

בכל אופן לא ידוע מי אמר מה ועל מי (אגב, אני בטוח שהרבה נאמר)

באנתולוגיה המפורסמת של "עקד", זה לא מעניין, זה לא משנה, הכול חולף ורק

הטקסט נישאר.

 

 

ובאשר לטקסט עצמו , דווקא קריאה באנתולוגיה הראתה לצערי – כי לדור השירי הנוכחי יש עוד דרך ארוכה ולמידה מרובה .

 

 

 

בברכה

 

יהודה ויזן

 

 

 

 

 

 

26 תגובות

  1. על איזו אנתולוגיה מדובר?

  2. האנתולוגיה שיהודה ויזן הוציא עכשיו על שירה צעירה

  3. חבל שיש את כל הסכסוכים האלה זה מיותר בעיני

  4. ליבי אהרן

    את צודקת, לעולם השירה מגיע "קרטוגרף" טוב יותר

  5. אפשר פרטים על האנתולוגיה הקרטוגרפית? מעניין אם יקנו אותה יותר מסך כל כותביה.

  6. ראשית, זה שוזין עושה אנתולוגיה זה מבורך. לדעתי, כמה שיש יותר רעש סביב שירה כך השירה והמשוררים יוצאים נשכרים.
    שנית, אם האנתולוגיה הזו נערכה בקפידה, ומצליחה ליצור תמונת חיים שוקקת של מה שקורה בשירה, אז היא תשרוד, ואם לא היא תתפוגג.

    • יהודה ויזן גרפומן שמנסה לספח לעצמו זכויות של עורך סמי גבריאל מוקד, שכמה שגבריאל מוקד שנוי במחלוקת, לדוגמא עניין המשפט שלו על גניבת כסף מבית הסופר, הוא עדיין עשה משהו ראוי, וזה להוציא לאור משוררים גדולים ולגלות אותם. יהודה ויזן הוא אינו גבריאל מוקד וחוץ מזה שהוא באמת כותב רע וגרוע, הוא בחר פה אנשים שהוא יצא נגדם. זה כבר מורה על הדרך העקומה שלו ושכל רצונו זה אייטם בעיתון. זה גם מורה על הפנים ההפכפכיות שלו ועל ה"דרך" שלו עליה הוא כל הזמן מדבר. קיצור, קישקוש !

  7. מי המשוררים המופיעים באנתולוגיה?
    יתכן שאני מופיע מבלי שיודעתי???

  8. דווקא להוצאת אנתולוגיה יש תפקיד חשוב. אחד התפקידים למשל הוא לאפשר את מבט רוחב על דור מסויים של משוררים כעבור הרבה שנים. מכיוון שהאנתולוגיה הנוכחית פורסמה על נייר עיתון, היא לא תחזיק (פיזית) יותר מחודש ולכן לא תוכל לשמש כרפרנס בעתיד. לשאלת היצירות שפורסמו ללא אישור: הטקסט לא לגמרי הופך לאובייקט וליוצר עדיין יש עליו זכויות יוצרים. ויזן פירסם טקסטים של אנשים שבמפורש אמרו לו שאינם מעוניינים להתפרסם באנתולוגיה אותה הוא עורך לבדו, ובפורמט המדובר. אחד האנשים האלו היה אני. לפרסם משהו למרות שאמרו לך (וזאת לא בקשה, הזכויות הן של היוצר) לא לפרסמו זאת חוצפה ומעבר לזה. התנהלות כזאת אינה חדשה במחוזותיו של ויזן. מעבר לכך זהו מעשה ממש של אלימות, אמנם לא פיסית אך אלימות. לשיטתו של ויזן: ביקשתי אישור. לא קיבלתי, לא נורא אפרסם בכל זאת.

    • לאחר קריאה בדבריו של ויזן אני רוצה לחזור בי מדברי הקודמים. לא ידעתי שיהודה כזה אלטרואיסט. כל הכבוד ליהודה שבשם האלטרואיזם (ההירואי שלו יש לציין) ביטל את דעתם של משוררים (כי לדעתו היא ילדותית. לא ילדותי לדעתו הוא מדור סטירה הלועג לאדם שזוגתו נפטרה באמתלה של ביקורת שירה סאטירית דמיקולו).

  9. בתגובה לתגובה של ויזן – ראשית, הצורך באנתולוגיה אינו מובן מאליו, חבל שדווקא מחלק הזה המרתק של הדיון התחמקת. ושנית- אני מסכים עם אביה שאנתולוגיה היא נקיטת עמדה כמו ספרות היסטורית ולכן היא כן מעשה כוחני ( איך היית מרגיש אם היתה יוצאת אנתולוגיה שהיו עורכים אנשי הליקון או מטעם ולא היית כלול בה- גם אם מתוך נימוק ששירתך לא חשובה מספיק ?) הדברים שאתה ממשיך לקבוע כעובדות כמו ההשוואה בין האנתולוגיה הזו לזו של עקד מראים על מגלומניה בהחלט .

  10. ליבי אהרן

    את מי ברשימה היית מפרסם חוץ מציפי ואיפה הו איפה עודד כרמלי ?

  11. האיש שויזן שם ללעג פתאום מופיע באנתולוגיה ?

    הלא יקיר הוא אויב לא ? ככה אמר ויזן!

    • על שירתו הכוזבת של יהודה ויזן:

      http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=96&itemID=3712

    • גרה בשנקין, שותה בקפה תמר

      השאלה למה ויזן הגרפומן מפרסם את יקיר בן משה היא פשוטה: הוא לא שאל אותו. או אף אחד אחר לצורך העניין. זאת גניבה של טקסטים.

      וזה בדיוק מסוג הדברים המבדילים את המשוררים המרתקים ששיריהם נגנבו לצורך האנתולוגיה לבין ויזן-ילד-קטן-גרפומן: מי באמת ישווה בינו לבין קובי ביטון? מי באמת ישווה בינו לבין רוני הירש המרתקת? מי באמת ישווה בינו לבין עודד כרמלי? ברור למה עודד כרמלי וציפי שטשוילי נטשו את ה"ספינה" שהם עצמם בנו, והשאירו בה את נער הסיפון

  12. סוסיתא 2000

    איפה המשוררים האמיתיים???
    אני בטוח שחלק מהמשוררים לחצו על ויזן להיכנס לאנתולוגיה (חברים? כסף?) אחרת אני לא מבין מה הם עושים בקבוצת הכותבים הזאת. לטעון שאלה משוררים משפיעים מעורר בי גיחוך מפוהק.
    מה היו הקריטריונים של העורך להיכנס לאנתולוגיה?

  13. אכן . פלורליזם הוא נגע מסוכן. ההיסטוריה עוד תראה מי חזק ומי חלש . מי שתהיה ידו על העליונה . יחי העידן הישן , יחי יהודה ויזן

    • האנתולוגיה הזאת פלורליסטית מדי
      אין שום קשר רעיוני, פואטי, סגנוני או אמירתי ביניהם.

    • קולומ בוס

      ויזן פוליטרוק קטן וחסר כישרון אינו ישר מספיק או מבין עניין לעריכת מפה מייצגת נכון לעכשיו .

  14. אויש אתם מגזימים.

  15. ויזן הקטן, תנוח.

  16. אני רוצה להסתייג מההתבטאויות של רוב המגיבים פה שבוחרים במתקפה אישית שלא קשורה לעניין. לדעתי יש מספיק פגמים ושאלות סביב העניין עצמו כך שלא צריך להגרר למריבות של ילדים בגן.

    • המאמר של אביה שהיא כותבת מעולה בעיניי לא חזק פה כמו שהיא כותבת כאן

      http://stagemag.co.il/Articles/937

      אבל עם זאת צריך להגיד שהיא יודעת לנסח מאמר וזה לא ארכאי כפי שאת חושבת.

      קנית לך מעריצה אביה וזו אני

  17. חגית גרוסמן

    אביה, אני קוראת לך להמשיך לכתוב מסות מבריקות. כמו שרק את יודעת. השמיעי קולך.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביה בן דוד