בננות - בלוגים / / שני לילות
אביה בן דוד
  • אביה בן דוד

    אביה בן דוד, כותבת. פרסמה את ספר השירה ''אהבה, שטנה וסמים קלים'', את הנובלה ''עט, עפרון ורעל'' ואת ספר השירה ''לפתח חטאת רובץ'' (בהוצאת ''סיטרא אחרא). עובדת כעורכת 'את', מעריב

שני לילות

 

שני לילות

אתה לא יודע מתי צועקים לך שתבוא. בטלויזיה רומא נופלת לידי יוליוס קיסר. אני מאשימה אותך. ומקנא בכל מי שהולך בחופשיות על פני כדור הארץ.  עכשיו ואז. ראשיהם מטלטלים. ועכשיו האכזבה; דמך מותר.

לילה יפה בחוץ. אולי אתקשר להעיר רק על כך. ודאי תנסה לחשוב שיש לי עוד מה להגיד. לא אוכל לציין ולנתק כי אחר כך תתקשר. רק רציתי להגיד, לילה טוב, אינך בשבילי היה משורטט כואב בכל שנייה, מילה אחר מילה מימך.  לראות ציורים בספר זה לא אותו דבר כמו להיות איתם באותו חלל.

אני פשוטה. כל חפצי מהרחוב, חלק ניתנו במתנה. כך אני שוכבת עליהם. לא הספקתי להגיע בזמן  אפילו לחתונתי שלי. מאז אני מוצצת לחלאות. יונקת מרווקים. מרוצה מדרך זו של לילה. "הלילה יפה", אמרתי רק לעצמי בתמורה קטנה לעיכוב, לחצי שעה זו. לא אתקשר לנסות ולציין רק עובדה אחת ולנסות ולסיים שם. אין לי  צורך באהבה, מספיק לי שיר שאני אוהבת.

אחרי לחכות אני מזכירה לעצמי, הנה סוף הלילה שנעשה עכור. הנני קן צרעות, וסוף הלילה יתפתל, יצא מגדרו ויחכה לאיש. כל האורות מנותקים, אחרונת השעות הקטנות. 

מה שניסיתי להגיד על כאב בפעם הקודמת, באופן כללי הוא שכאב מפשיט אותך. שמטבעו לגרום למין הסתנפות במקרה הטוב וריטוש במקרה הטוב פחות.  שמטבעו לגרום להכות בעצמך, אחרים, בקירות או כל דבר אחר ולחשוף אותם. התהליך המנטאלי דומה לזה הרפואי, לחפור בבשר עד שמגיעים לנקודה ואז לעשות איתה משהו. אם אפשר, כל זה היפותטי מאוד ונרמס תחת פשטות הניסוח. אך ניסיתי להקביל בין המעמד של הסבל כדבר קדוש, מתוך פעולת פירוק לתחושה הפיסית נפשית תוך מבט על אם הפעולה נעשית מתוך החצנה כמו ברבדים דתיים (הדוגמא של הנצרות כדת שלמדה להחצין סבל במידה שמבטלת סבל כביכול, אם מתעלמים מהפרדוקס או המציאות הנוכחת) או כפעולה מופנמת שכרוחה לרוב ביצירת חיץ. מעיין נקודה מסוימת של ניקוז או מוקד תשדורת (תלוי איך מסתכלים על זה) אך טבעו של כאב לזוז ולפעמים לבחור מספר נקודות או להטעות כשדר. התוצאה של גרימת הרס העוקבת את השדר נותרת כך או כך. (האם הייתי ברורה יותר הפעם?)

השעה מאוחרת שוב.

בנוסף מגיע מזל טוב לליאת לוי החיננית, שותפתי לשלל הרפתקאות .     

 

8 תגובות

  1. לא אומרים שתי לילות? לילה זה בת!

  2. כן , לילה אחד ולא אחת . אך מעבר לכך זו סוגייה פעוטה יחסית לטקסט פואטי מרשים

  3. אני רוצה את מה שאת לוקחת . אני רוצה את המתכון !!!

  4. איך זה שאינכם נכנסים לבלוג של רונית מטלון?
    סופרת מופלאה לדעתי!
    http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=4880&blogID=209

  5. כואב כשהם נוגעים

  6. מרגש וברור . אוהבת מאוד .

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביה בן דוד