בננות - בלוגים / / מספר אחת ( ושיר אבלות )
אביה בן דוד
  • אביה בן דוד

    אביה בן דוד, כותבת. פרסמה את ספר השירה ''אהבה, שטנה וסמים קלים'', את הנובלה ''עט, עפרון ורעל'' ואת ספר השירה ''לפתח חטאת רובץ'' (בהוצאת ''סיטרא אחרא). עובדת כעורכת 'את', מעריב

מספר אחת ( ושיר אבלות )

בעקבות הפופולאריות היורדת של הבלוג שלי חשבתי בתחילה לעורר פרובוקציות זולות. אולי לספר על איך זה לשכב עם ערבים (כל מי שראתה סרטי פורנו בכיכוב ערבים ודאי גיבשה כבר דעה אישית מאוד על מושגי הכיבוש). חשבתי אולי יש לעורר מהומות זוטות ולהעמיד פנים שאני תומכת בדברים שאיני תומכת בהם כמו ניצול ילדים, קפיטליזם קיצוני וכן הלאה כדי לכל הפחות לעורר דיון ואם אפשר, כאמור להעלות את מעמדי. אך לבסוף הבנתי שמה שכולנו רוצים בסופו של דבר זה תשומת לב (כפי שהערתי בבלוג הקודם … ) ולכן אתייחס לדברים שאתן , אחיותיי היפות כתבתן.

כאשר התחלתי לכתוב כאן ראשית הרמתי את הראש והסתכלתי סביב כדי לראות מה האחרות כתבו לפני שאוסיף משלי. חלק אהבתי וחלק פחות. חלק היה פתפות לא נעים שגרם לי קצת להבין מה מביא לאלימות נגד נשים (תסלחו לי אני עדיין בפרובוקציה) וחלק מהבלוגים היו מרגשים באמת. אז אם איני פופולארית די הצורך לפחות אהיה לא תקינה פוליטית .

ראשית הערה לאלטמן קידר. מה שכתבת על תומר ליכטש היה אנכרוניסטי מעט. ההשוואה להופמן או לויקראם סת חוטאת לפורמט. ההשוואה לשירי הייקו הולמת יותר, לגרסה הישראלית שלה. צ"יקי במעט, אולי מעט יותר שירי הסמס של קיקי פופ (איפה את שצריכים אותך?). האלימות המילולית הקלה ("מכתמים משעשעים") הייתה מעט מיותרת בעיני בין אם אני אוהבת את הספר או לא. כמו כן יצאו כבר לשוק מכשירי קריאה שנועדו למטרת להורדת טקסטים ולדמות חווית קריאה הדומה לספרים. וזאת עוד בלי להזכיר את הטקסטים המכווננים שקיימים ברשת שהוזכרו כבר בבמה זו ממש. ( פרויקט גוטנברג וכהנה) .ובכלל , למרות שהנושא נכתש לאבקה דקה בשנה האחרונה, ההפרדה בין גבוהה ונמוך בשירה היא מיושנת. אנשים ממשיכים לכתוב קצת שירה, לקרוא קצת שירה . ולדבר על זה . השאלה מה היא שירה טובה דומה לשאלה מהי מוסיקה טובה . כולנו כנראה זקוקים לנושאים לשיחה .

יש לי חשד שהעתיד הוא דווקא מין טלפתיה, שהיא רחוקה פחות ממה שאנו חושבים. ראיתי תוכנית ראליטי בה שתי נערות אמריקאיות מתבגרות העבירו שיחה מדהימה על מערכת היחסים של האחת תוך שימוש בעיקר בהברות. דיאלוג המורכב כמעט רק ממילות קישור. אולי השפה נעלמת. אולי טוב שכך. מנטליות ה"תשאירו את זה למקצוענים" שקידר קצת נשא את דיגלה לא תציל את השפה. היא תתרסק כמו יום רביעי ותחזיר את ההלם למקום בפנים אליו הוא שייך.

 

באסוציאציה חופשית כמעט חנות פואמה עומדת להסגר בקרוב. כמה חודשים של פרפור אך עכשיו מעל במה חגיגית זו אוכל להגיד שהצלחנו להוכיח את הסברה  שמשירה לא מרוויחים כסף. כאילו שלא מספיקה הידיעה הפשוטה שאביה של פיסארניק נאלץ לממן את הוצאת ספריה, בעצם גם את קירקגור הוריו מימנו. אישית אני נאלצת לפנות לפתרונות קלים פחות לפרנס את אמנותי. חנות לספרי שירה לא מילאה את החלל הכלכלי ששארי הבשר הותירו. אני אשרוד. מדאיגה אולי מעט יותר היא העובדה שהדיבור על שירה לא מגובה בכוח כלכלי או עניין ציבורי שיהווה בסיס לכל ארמונות המלל שדאגו לפרנס לעצמם דגלים וממלכות ואף להכריז מלחמה אחד על השני. התכוונתי להמשיך ולהתייחס לטקסטים אחרים שנכתבו, אולי להציע דירוג משלי רק כדי להמלט מהטבלה הסטטיסטית. אולי אמשיך בקרוב. עיני החדה קוראת כמעט הכל. עיני השנייה המהירה מייחסת דברים לדברים. אך ידי קצת התעייפו ותקתוקי שעה מאוחרת השיגו את הרצון לקחת את פיסת החיים האישית הזו ולהפוך אותה לעולם בתוך עולם. יש הגיון בהמשכים. סליחה. אוהבת.  

 

19 תגובות

  1. אוי, חבל על פואמה. היא נסגרה כבר?

    אהבתי "פתפות"…

  2. אוהבת אוהבת, אבל מתנשאת עם סיסמאות.

  3. נהניתי מאוד מהטכסט מזמין עוד.
    מחכה למנה שלי .אם הבלוג שלי נמצא בתחום שלך.
    בהצלחה
    מירי

  4. "חשבתי אולי לעורר מהומות זוטות ולהעמיד פנים שאני תומכת בדברים שאיני תומכת בהם כמו ניצול ילדים, קפיטליזם קיצוני וכן הלאה כדי לכל הפחות לעורר דיון ואם אפשר, כאמור להעלות את מעמדי"

    גדול. כמה צחקתי.

  5. הי אביה,
    לא הבנתי מה זה גבוה ונמוך אבל הצטערתי לשמוע על סגירת פואמה. מה קרה?

    • אביה בן דוד

      אין עדיין תאריך סגירה, כנראה כעוד חודש. הסיבות הן חוסר עניין לציבור והפסדים כלכליים בעיקר. לפחות ניסינו…

      • מיכל ברגמן

        כמה חבל על החנות. תנחומי. וברכות חמות ליוצרת הצעירה גו"יה.

      • אביה, זה ניסיון די הירואי אבל חבל שייקטע כל כך באיבו. אולי עוד ערבים כמו זה שערכתם לאילן ברקוביץ" יוסיפו תודעה ועניין.

  6. מעריכה את פועלך למען השירה ואשמח לא להיות חלק משום דרוג.

    אני נגד דרוגים של ילדים ומבוגרים בכלל .

    גם אני שונאת ילדים, רוצחת זקנים ועוד.

  7. אביה, הבעיה העיקרית של פואמה היא מיקומו המסתורי. פעמים רבות רציתי לבוא לשם אך אינני יודעת היכן הבוטיק ממוקם. אל תוותרי עדיין. התשובה והפתרון יהיו בעריכת ערבי שירה נוספים וכך יתוודע הציבור למיקומו של הבוטיק.

    • צר לי על סגירת "פואמה". ראיתי את החנות המיוחדת כמה פעמים בדיזנגוף סנטר, אבל לא פשוט עד כדי בלתי אפשרי לפתוח בימינו חנות לספרי שירה בלבד.

  8. אביה הלכתי אחורנית, עכשיו אני קוראת את הפוסט הזה, מבינה לליבך, את מנסה להבין מה קורה?
    לגלות לך סוד המלחמה הזאת היא לכל החיים, אם את רוצה להשתבח את יכולה למצא חן בעיני אנשים או להשתבח לפי טעמך, והאנשים יבינו אותך בקצב שלהם.
    את קפקא לא הבינו ביום הראשון שהוציא ספור.
    בכל אופן אני שמחה להגיב אליך כי את מעלה בעיה אמיתית.
    להתראות טובה

  9. אילן ברקוביץ'

    אביה היקרה! הנה המשורר בשטח נתפס במערומיו. ידעתי על הקשיים אבל לא ידעתי שהחנות עומדת להיסגר. ודווקא היום מתפרסם טור שלי ש"פואמה" זוכה בו למקום של כבוד… :(. כל כך הוקסמתי מהחנות שלכן.

    איך אפשר לעזור שהמצב ישתנה? ברור שכסף הוא לא המטרה של "פואמה" אבל שהוא נדרש לה כדי לשרוד. אולי אפשר להשיג מקורות מימון כאלו ואחרים כדי להחיותה? אני חושב שלעירית ת"א, למשל, צריך להיות אינטרס ש"פואמה" תמשיך להתקיים.

    אני מקווה שלפחות במשהו המדור שלי שימח אתכן היום. אם את רוצה, את יכולה להגיב על הטור במכתב לעיתון "הארץ" שיספר על נסיבות הסגירה וכו". זה אולי יעמיד את דבריי היום באופן קצת מגוחך, אבל לא אכפת לי כי מה שחשוב באמת הוא להעביר לקוראים את המצב כפי שהוא.

    בברכה רבה ובהצלחה, אילן ברקוביץ".

    • אביה בן דוד

      בזכות כתבתך היום הגיעו הרבה אנשים לחנות וניקנו ספרי שירה. ניסינו לפנות לעריית תל אביב ולגורמים אחרים אבל אף אחד לא רוצה/יכול לעזור. אני מודה לך על האייטם היפה והמרגש (שזכה לתגובות רבות) ואשר בעקבותיו ננסה בשבועות הקרובים לתת ל"פואמה" סיכוי נוסף.
      אתה איש מקסים!!!

      • אילן ברקוביץ'

        שמחתי מאוד לשמוע אביה. בעניין הסיוע הכלכלי, צריך להפעיל כוחות, לבקש אולי מכתבי המלצה מבעלי עמדה חשובים בתחום היצירה הספרותית ולנסות לפנות לגורמים הממונים בעיריה, בקרנות וכו". רון חולדאי, למשל, הוא איש תרבות. אין לי ספק שתמצאו אצלו אוזן קשובה. נסי למשל דרך אמיר אור; רפי ויכרט ודומיהם, אנשים שהשירה העברית ממש יקרה ללבם, שאולי יסייעו בנושא. אנחנו לא נאיביים, וזה מצריך עבודה קשה, אבל בשביל זה אנחנו כאן, לא?!

        איתך, אילן.

  10. אביה, עם כל הצער בסגירת פואמה המבורכת מאוד מאוד, היה ברור שהחנות תיכשל ולא, לא בגלל שהיא מוכרת שירה. יש ביקוש לשירה בעיר הזאת, גם מחוץ לה. החנות נכשלה לא בגלל הקונספט אלא בגלל המיקום. דיזנגוף סנטר זה לא מקום למכור שירה. הסנטר זה מקום לשופינג, מקום בשביל בני נוער משועממים שיטיילו בו, בין מסעדות בתי קפה ושווקי אוכל, אבל שירה לא. עוד דבר – החנות נראתה לא מזמינה – אי אפשר היה להיכנס לחנות, לא היה מקום לטייל בין המדפים (גם אם המועטים, בקיצור נעשו טעויות בעיצוב החנות. דבר שלישי, בחודשיים האחרונים ניסיתי להגיע לחנות בכל מיני שעות והיא הייתה לצערי סגורה.
    אחרון, בטח זה הון תועפות לתחזק חנות בסנטר.

    יש כ"כ הרבה מקומות אחרים בעיר שיותר מתאימים לחנות מבורכת כמו חנות לספרי שירה – נווה צדק, פלורנטין, אלנבי, אולי אפילו מתחם החשמל – בסנטר גזר הדין של החנות היה מוות עתידי בטוח.

  11. נועם בן דוד שלי די אל תעשה עוד בעיות

© כל הזכויות שמורות לאביה בן דוד