אביה בן דוד
  • אביה בן דוד

    אביה בן דוד, כותבת. פרסמה את ספר השירה ''אהבה, שטנה וסמים קלים'', את הנובלה ''עט, עפרון ורעל'' ואת ספר השירה ''לפתח חטאת רובץ'' (בהוצאת ''סיטרא אחרא). עובדת כעורכת 'את', מעריב

פרידה


פרידות הן עניין מלוכלך. כמו שכימיקלים מציפים בהתאהבויות וגורמים לך להיות קלת דעת (בלשון המעטה)  כך גם גמילה מכימיקלים משאירה עם תסמינים קשים החל מחוסר שינה וכלה בהתנהגות מאנית קלה. ולמי מכן שיש ספק שמדובר בכימיקלים צריך רק לנסות ולשים לב לתסמינים בפעם הבאה. לא שאני נגד. תמיד הייתי בעד נרקוזה מבוקרת. שירה היא הקרברוס של התנהגויות לא ראויות, הסופר אגו של הראש המאיים להתפקע. אך אין מי שישמור על כלבים תלת ראשיים וכך צריך לחכות עד שאפשר להתייחס לכל מה שנכתב בתקופה. כמו בכל גמילה צריך להזיע את זה החוצה ולהכנס למשטר של כדורי שינה עד שהאפקט יעבור. כאמור גמילה היא גמילה ולא משנה אם את יודעת שזוגיות היא תסמין חברתי, שממילא זה בדרך כלל לא עובד. לראות את המוסד המונוגמי קורס מעצמו מבלי שיהיה צורך אפילו לנגח בו עם קרני הפמיניזם או השמאל. אהבה לא תעלם כל כך בקלות לעומת זאת. מול חוסר האפשרות, הצורך והרצון לנסות ולתחזק תא משפחתי קונבנציונלי אני יכולה לעבור את אותם תסמינים כמו כולן ולהמליץ להתייחס לכל העניין כאל גמילה. משהו לא נעים בעליל שיש להתייחס אליו ברצינות אך לא להתייחס לכל הדחפים הנלווים להצמד לסובייקט או להשתעבד למחשבות של "הוא בוגד אבל אני אוהבת אותו" ולהבין שזה שאת עשויה לרצות לירות לעצמך בראש זה רק הגיוני. זה הגיוני גם ככה. לשמוע זהר ארגוב ( מכורים מבינים אהבה במידה הקולעת ביותר ) לראות טלוויזיה.  לקרוא ורטר וורגיליוס ולקפוץ מראש צוקים מנטאליים ראש קודם. אם לא ישתנו התוכניות כך אעשה אני.  ובעודי משפשפת את האשפתות עם כתר ראשי לנסות ולנצל את המומנטום ולהביא משם עדויות.

5 תגובות

  1. אולי נשמע בנאלי אבל הזמן כן עושה את שלו…

  2. אוהבת את איך שזה כתוב. גמילה מוצלחת שירה במילא יש-העדויות

  3. ברור שפרדה זה עסק יקר רגשית, מבזבז ים אנרגיות , מבזבז את הרזרבות, מבזבז כל חלקה טובה…
    אבל מי רוצה להכנס למשהו שידע את סופו מראש?
    ואני מאמינה שלא כל סוף ידוע מראש.
    מה שיפה , שכתבת כל כך יפה, ומרגש, נוגע.
    החיים בידייך
    להתראות טובה

  4. נסיך המוות

    אני אוהב את ההתמכרות לדיכאון, ואין זה מעניין מי הספק.

© כל הזכויות שמורות לאביה בן דוד