בננות - בלוגים / / מעברים
אביה בן דוד
  • אביה בן דוד

    אביה בן דוד, כותבת. פרסמה את ספר השירה ''אהבה, שטנה וסמים קלים'', את הנובלה ''עט, עפרון ורעל'' ואת ספר השירה ''לפתח חטאת רובץ'' (בהוצאת ''סיטרא אחרא). עובדת כעורכת 'את', מעריב

מעברים

אני רוצה להשקיע זמן עכשיו וליצור סכר לנשמתי. בימים האחרונים אני מרגישה מטפטפת והלומה. שקדנית פחות על מילים עד שאלה מתפרקות ביני ובין המקלדת, מקצועי הנבחר לבינתיים וכאילו ויש חיות קטנות מתחת לכל מקש. מין כמו צפרדעים קטנות ומרעישות המכיילות אותי הרחק מכל ביוגרפיה. ומה אני יודעת על עצמי – רק שדרות חיות קטנות בתוך הלפ טופ שלי והן מכות בחזרה כאשר אני מנסה לקרוא בימים האחרונים. זה הימים האלו שאפשר לקרוא ברכילות ורק לקליטת המילה "אוחזת" לדמיין יד וזרוע, כוויות חום וקור. אינני חושבת שרומנטיקה תציל אותי חזרה להתקשר שוב, הולמת יותר למה שאמור להיות – מה שאמור להיות אינו חידה וחידה. אני חושבת שכולם בהזדמנות כזו או אחרת נזלו על משהו. ואז יש את הרפש שנוזל והקשר המיוחד בינך ובין מה שהצלחת ללכלך. הרבה נשרך מתחת לרפש. כמו ציטוטים של שיקספיר מחוץ להקשרם. אני לומדת –רוצה – מתקדמת לעבר להכפיש צלוליד או לפחות קלטות בטא וזכרונות פנימיים – לקולנוע. שם אני שוב אחרת. בלתי נראית יותר. אינני עוד משקל אצבעותי ויש בכך נחמה.  

תגובה אחת

  1. היי אביה
    שמת לב גם כשאת לא… את כותבת בכל כך הרבה אמפטיה למה שקורה… זה מגדיל את המקום שנקרא:

    מעברים
    בכל מקרה נשמע שאת קרובה אל עצמך.
    להתראות טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביה בן דוד