הַמִּלִּים אֵינָן מִתְלַכְּדוֹת עוֹד לִכְדֵי שִׁיר
נִשְׁמָטוֹת מִיָּדַי וְאֵין בִּיכָלְתִּי לְתָאֵר אֶת אַהֲבָתִי
אַף כִּי רוֹצֶה אֲנִי לִכְתֹּב לְךָ אֶת הַנֵּצַח
לָקַחַת אוֹתְךָ דֶּרֶךְ כָּל הָרְקִיעִים
לִפְתֹּחַ בְּפָנֶיךָ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם
לְלַמֵּד אוֹתְךָ אֶת שְׂפַת הַמַּלְאָכִים
לְקַבֵּל אִתְּךָ כְּנָפַיִם
לִדְאוֹת דֶּרֶךְ כָּל חֲלוֹמוֹת הָעוֹלָם
הָאֵלִים כֻּלָּם יֵרְדוּ אֵלֵינוּ
וְאוֹרָם יַאֲפִיל עַל הַשְּׁתִיקָה
אַך מָה אִכְפַּת לָהֶם לְאֵלוּ
הֵן רַק הָרַע מַעֲצִים וּפוֹרֵחַ
מֵצֵל עַל חַלּוֹנִי
רַק הַחֹשֶךְ מְמַהֵר לְהַגִּיעַ
מְרַצֵּף אֶת חַדְרִי
רַק הַלַּיְלָה דַּלְתוֹתָיו פּוֹתֵחַ
מְאַמֵּץ אוֹתִי לְחֵיקוֹ
רַק רוּחוֹת רָעוֹת מַעֲנִיקוֹת לִי נֵצַח
וְאֵין אֵין בִּיכָלְתִּי לְתָאֵר אֶת אַהֲבָתִי
כואב שאין מי שייענה, ויקח את כל הטוב הזה
היחס שלי לעורכי המוספים הספרותיים בעיתונים המרכזיים הוא היחס לצואת הכלב ברחוב כשהם נדבקים לסוליה אין לי כעס לכלב שקשור לרצועה שולה גלבוע הולכת לעזוב את המוסף הספרותי ילדים תאמרו יפה שלום לחרא שעוזב אותנו שלום חרה שנדבק לסוליה
כולנו קשורים לרצועה כזאת או אחרת הרצל. רק שיש כאלה שחושבים שהם אלו המוציאים את בעליהם לטיול.
לכתוב לך את הנצח יפה מאוד בעיני, בכלל כל השיר מקסים, ועצוב..
שיר מקסים.
למה הפסקת לפרסם? אני מנויה לבלוג שלך ומחכה למשלוח הבא.