המשורר

אֲנִי עוֹמֵד בָּרְחוֹב מַקְרִיא מִשִּׁירַי

פּוֹנֶה אֶל הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים

קְחוּ

אֲנִי נוֹתֵן מִלִּים

זַעַם

לֵילוֹת לְלֹא שֵׁנָה

אֶת כְּבוֹדִי

אֵלֶּה הַחוֹלְפִים עַל פָּנַי

לְכָל הַיּוֹתֵר מַבִּיטִים בְּבוּז

מְמַלְמְלִים

"בָּעִיר הַזֹּאת חַיִּים אֲנָשִׁים מוּזָרִים"

אֲנִי מֵרִים אֶת קוֹלִי

מַקְצִין אֶת תְּנוּעוֹת יָדַי

הַקְשִׁיבוּ לִי

אֲנִי מְחַלֵּק

נְתָחִים

אֵיבָרִים פְּנִימִיִּים

נוֹטְפֵי דָּם

בְּשַׂר פִּגּוּלִים

אִשָּׁה חָלְפָה עַל פָּנַי

מְאִיצָה בְּיַלְדָּהּ

לְבַל יֵחָשֵׂף לִזְוָעוֹת

כַּוָּנוֹת

אֲנִי כָּל הָרַע

פְּנֵי הַטֵּרוּף

הַסַּכָּנָה

שְׁאֵרִית

מְשׁוֹרֵר

שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ

רָעָה חוֹלָה

פֶּרְסוֹנָה נוֹן גְּרַאטֶה

מַמְלִיךְ עַצְמִי

הַשִּׁכּוֹר בַּבְּגָדִים הַבְּלוּיִים

הַמִּשְׂתָּרֵךְ בָּרְחוֹבוֹת

שׁוֹתֶה לַמָּוֶת

מַסְנִיף

מַזְרִיק

מְלַקֵּק

מְחַבֵּק אַשְׁפַּתּוֹת

גּוֹרֵף בִּיבִים

נִרְדָּם בָּרְחוֹבוֹת

מֵקִיא עַל עַצְמוֹ

מִתְעוֹרֵר בְּבֵית זָרִים

מִזְדַּיֵּן בַּתַּחַת

רַחֲמוּ עָלַי

שׁוֹטֵה הַכְּפָר אָנֹכִי

זִרְקוּ עָלַי מַטְבְּעוֹת

חַבְּקוּ אוֹתִי חַבְּקוּ

כַּלּוּ בִּי זַעַמְכֶם

הָטִיחוּ בִּי אֲשָׁמוֹת

אֲנִי אַקְרִיא מִשִּׁירַי

בְּיֶתֶר שְׂאֵת

עַל הַזּוֹנוֹת

הַגֵּיהִנּוֹם

קַלּוּת הַדַּעַת

הַתְּשׁוּקָה לְחֵטְא

סֶקְס אַלִּים

אִבּוּד הַכָּרָה

אוֹנָנוּת

מָוֶת

הַלְקָאָה עַצְמִית

אֲבַדּוֹן

אִירַק עֲלֵיכֶם אֶת נִבְכֵי נִשְׁמָתִי

הַצַּעַר

הַתְּהִלָּה

כֵּן

אֲנִי

מֻשְׁחָת וּמַשְׁחִית

עָפָר וָאֵפֶר

אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה

בּוֹהֶמָה שֶׁל כְּלָבִים

הַמִּתְפַּלְּשִׁים בִּמְצִיאוּת מְדֻמָּה

מוֹכְרִים חֲלוֹם בַּלָּהָה

מִקְסַם שָׁוְא

רוֹמַנְטִיקָה מְשֻׁמֶּשֶׁת

וּלְוַאי וְלֹא יָדַעְתִּי כְּתֹב