בננות - בלוגים / / מלחמת האופל
אביה בן דוד
  • אביה בן דוד

    אביה בן דוד, כותבת. פרסמה את ספר השירה ''אהבה, שטנה וסמים קלים'', את הנובלה ''עט, עפרון ורעל'' ואת ספר השירה ''לפתח חטאת רובץ'' (בהוצאת ''סיטרא אחרא). עובדת כעורכת 'את', מעריב

מלחמת האופל

 

אתמול ראיתי שוב את "מלחמת האופל 2" או שובה של מלחמת האופל. מנסה לטבל את "ראיתי כמעט כל סרט ערפדים שיצא אי פעם" ב"פעמיים" סיפור המסגרת המופרך מעט כמובן הוא שני אחים (איש זאב וערפד) שמפלגים ביניהם. כמה אלפי שנים קדימה הערפד חוזר על מנת להציל את אחיו שהיה כלוא (מזה מאות שנים כאמור) בתוך מערה.הסיפור מקביל לסיפור אהבה בין ערפדה (ערפדית?(  נאה לאיש זאב המנסים לעצור את שני האחים מלחזור ולעשות כרצונם באנושות היקרה (המיוצגת לרוב בז"אנר זה כחסרת מודעות עצמית, עסוקה בזוטות או עסקנות פעוטה, קורבנית וכן הלאה) בעודי מחפשת את הנעל השנייה על מנת לצאת ולקנות קרטיב הכה בי לפתע המשמעות של סיפור, כל סיפור ללא קיום מימד זמן.יש נארטיב המקביל לזמן – פרוטגוניסט, אנטגוניסט, תפנית עלילתית, התחלה אמצע וסוף, מספר שיאים. העלילה ממשיכה להתרחש על ציר זמן אך גמישותו של זה קיצונית יותר מאשר בקולנוע רגיל, כלומר ריאליסטי יותר. גם בזה האחרון מימד הזמן גמיש. איש נכנס למטוס ויוצא ביעדו בשוט הבא. אף אחד לא מחכה. אם הקולנוע הריאליסטי יותר מבקש לרוב להשמיט את הרגעים המתים בחיינו, ז"אנר הפנטזיה שם את המאבקים הבסיסיים מעל המאבק הבסיסי בזמן ובכך כמעט תמיד מחדד את עצם המאבק במוות. אמות המוסר נדרשות למרות הידיעה של המוות.גם לאחר שמימד הזמן יורד ברור שהמאבק האנוכי לשחרר את האח (שבא לשיא ברגע מפגש נוסטלגי, דביק כמעט) הוא בחירה פסולה.למרות העדר המוות נדרש מהדמויות השונות לגלות אחריות כלפי סדר העולם הפגיע והלא מודע כביכול (כמו גילום האנושות). האיזון בין הדברים הקטנים (כמו למצוא את הנעל השנייה בבלגן בבית) לבין הסיפורים "החשובים יותר" (כמו סיפורי אהבה) חייב להישמר.גם כאשר במודרניזם קראו תיגר על אלו (הו בקט היקר) הפוסט מודרניזם החזיר אותם. דיכוטומיה של רגעים קטנים הכפופים לרגעים גדולים. הרגעים הגדולים מנותקים מאיתנו כביכול, אלו הם סיפורים הכפופים פחות למוות ולזמן.

או כמו שכתוב בעלילות גילגמש : " כס מלכות נתן לך אנליל, חיי אלמות לא נתן לך . מתייסר בגלל כך אל תהיה. כוח הוא נתן לך לאסר- או להתיר, מאור לאנושות- או עלטת צלמות להיות…כוח זה אל תשא לשווא לעיני שמש צדק רק עשה"

מוות בכל מקרה הוא עניין מוחלט. או אם להמשיך את הציטוט הקודם, סופו הוא "על מטת גורל נח-לא עוד יקום." ארווין פנובסקי (אחד מחוקרי האמנות האהובים עלי) מציין כיצד ההתמודדות הארכאית עם המוות קיימת במנהגים קיימים. איך למשל סגירת העיניים והצלבת הידיים הנהוגים אצל הקתולים אינם קשורים רק להבאת המת למנוחה אלא גם ליצירת מצב בו המת אינו יכול לקום ולפגוע בחיים (כמו שהיה נהוג בעבר לכרות למתים אצבעות כדי שלא יוכלו להשתמש בכלי נשק)  תפיסת הרוח נובעת מתפיסת המוות. כאילו והמוות הוא רדוקציה של הגוף המשאירות שיירים פיסיים, טמאים ברוב הדתות, ורוח שהיא פונקציות הקשורות לגוף אך לא בקשר ישיר. תפיסת הרוח שונה ורחבה בשביל לעסוק בה עכשיו (אני עדיין הולכת לצאת לקנות קרטיב) אך די להגיד בינתיים שהיא מכילה בעיקר פונקציות שלא מתחברות לתפיסת גוף (חלימה, רצייה ועוד) הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות (ברוב הדתות) הוא להיקלע למצב בו אדם מת לפני שהצליח להגיע לכדי הגשמה של רצון (אישה שהתארסה ומתה לפני שנישאה למשל).קריסטבה כותבת ב"כוחות האימה" :"אם בוחנים זאת מקרוב כל ספרות היא כנראה גרסה של האפוקליפסה הזאת הנראית לי כמי שנטועה בגבול השביר שבו הזהות אינן או נמצאות בקושי – כפולות, מטושטשות, הטרוגניות…מקולקלות, בזויות". קריסטבה מתייחסת לסלין (סלין הנפלא) כדי להציג איך הספרות בוחנת את הגבול בין גוף למה שמחוצה לו. הייתי ממשיכה ומדברת על יחסי אובייקט סובייקט, אובייקט מעבר ומקשרת בין תפיסת המוות הפיסי לחומר היוצא מהגוף, חוזרת לסיפור הערפדים כדי לדבר על דם והפרשות – אך שוב- קרטיב. הייתי ממשיכה אך במקום אמליץ לקרוא את קריסטבה, פנובסקי, סלין ובלנשו שדן במוות וזכרון בצורה נפלאה ביותר (לפני שהאשימו אותי בפרנקופיליה שימו לב ,לא כולם צרפתים!). אסיים בציטוט נפלא מהמקורות ובנ.ב :

הציטוט : "אפילו עני בישראל לא יפחות משני חלילים ומקוננות" (משנה כתובות ד)

הנ.ב הכפול :

1.  קרן עמו" ס לספרות במין הפסקת פעילות. את מי צריך להרוג ועם מי צריך לשכב כדי שיהיה כסף לתרבות בארץ ?  י.ל פרץ כתב בשעתו הצעה שסופרים יקבלו קיצבה למחייה ויצירה. " תראנה בנות חוה אלה המזינות והמפרנסות אותנו על פי רוב, כי לא פועלים בטלים אנחנו. אז תראנה ותוחכנה לדעת כי משלח ידינו יש בו ממש, כי עוד מעט ויכריזו בשבילנו על השקלים ונבוא על שכרנו! אז כל הנשים תתנה יקר לבעליהן תופשי עט סופרים…" סוגיות פמיניסטיות בצד, גם אם לא תהיה קיצבה, בכל זאת משהו, מלגות, מימון, גם הקפיטליסט הציני ביותר יודע שצריך להשקיע על מנת לקצור רווחים. שמדינתנו תוכל להמשיך ולהתהדר בתרבות, מערביות, נאורות וכל מה שהיא אוהבת, שיעשו טובה ויתנו לנו פאקינג כסף. ועכשיו

2.  אני יודעת שלא יתייחסו לפוסט הזה משום שאיננו שערורייתי. וככל שאני אוהבת שערוריות אני משתדלת לגוון, להכניס קצת תרבות וכל זה. אך למען הפופולאריות  (איך זה שאני רק מקום 22 ברשימה?) יצחק לאור מפוקפק בשימושו בלבנבן בפוליטיקה ופואטיקה, יהודה ויזן פרובקטור שעוד לא הצדיק את מעמדו, לסביות שולטות  (למרות שלא אתן לאף דילדו להתקרב אלי), אנחנו מדינת כיבוש, צריך להפריד דת ומדינה, להיות טובים יותר לעובדים זרים, לא לאכול בשר, למוטט את הממשל, לתמוך מינית בערבים, והשלימו בעצמכן כל קביעה שתעורר אתכם להגיב ולהעלות אותי במד הנקראות ביותר.

3.  אוהבת אותך חגית גרוסמן      

 

14 תגובות

  1. חגית גרוסמן

    ההערה השלישית ממיסה את לבי.

    • חגית גרוסמן

      אביה, היפה בבבנות העיר, גם אני אוהבת אותך!!!

    • יצא לנו לדבר ביום שבת

      שלחתי לך בשבת את הדברים שכתבת

      ואז אמרת שם של ספר ושאלת אם קראתי אותו אודה לך אם תחזיר לי על שמו של הספר

      נ"ב חגית (: מאוד התרשמתי מאישיותך
      מבלי לפגוש אותך אשמח בהזדמנות להפגש איתך פשוט זן

  2. כתיבה מרשימה ביותר.

  3. כתיבה מרתקת על נושא שלא מרבים לדבר בו. ואכן, מה יהיה על כספי התרבות. מדוע נגזר על המשוררים רעב? די לרומטיקה. יש להתקומם ולהתאגד. לשים סוף לזלזול הקפיטליסטי.

  4. לתמוך מיני בערבים! מעולה!

  5. הפונט הזה קצת קשה לקריאה

  6. מעולה !

  7. נטע אלקיים

    שערורייה שאת לא ראשונה בפלייליסט הבלוגים הנצפים!
    משכורות לסופרים והוגי דעות? דווקא אמרו שזה יקרה! מיד אחרי השלום עם סוריה והקמת פלסטין, חלוקת הויזות למהגרים וביטול הרעב והעוני, לא-נורא אז נחכה קצת …בקטנה

  8. עניין התקציבים היה יכול לדעתי גם למנוע את מלחמת ויזן-הליקון הנודעה לשמצה. אם לא היינו צריכים לרדוף אחרי פירורים המצב היה הגיוני יותר

    • ויזן לא נלחם בהליקון בגלל מחסור בתקציבים זה בשביל לבנות לעצמו שם של משורר. איך אנשים לא רואים דברים פשוטים זה הכל עניין של אגו בביצה הזאת לא הבנתם? כנראה שלא אם אתם חושבים שכל המהומה פה היא בגלל טרול חיצוני ולא בגלל האגו הפגוע של אישיות דחויה שיצאה למסע נקמה

  9. אגו זה חלק מהבעיה מלחמות אגו לא היו נוצרות אם הביצה היתה מרווחת ולא היו בעיות טריטוריה . חוצמזה , אביה את המסאית הגדולה ביותר באתר אוהבת אותך .

© כל הזכויות שמורות לאביה בן דוד