ירון אביטוב
  • ירון אביטוב

    ירון אביטוב. סופר, עורך ספרים ואנתולוגיות, מבקר ספרות, עיתונאי, תסריטאי ובמאי של סרטים תיעודיים, טייל ומדריך טיולים באמריקה הלטינית ובדרום אמריקה. יליד חיפה, התגורר בעבר בירושלים, בהמשך בתל-אביב ושוהה כעת בחו"ל. פרסם אחד-עשר ספרים: שני רומנים, נובלה אחת, חמישה קבצי סיפורים, שני ספרי תיעוד ומדריך טיולים. פרסים ספרותיים: פרס ארתור רופין למחקר במדעי החברה( 1993), פרס קרן ירושלים לספרות יפה (1994), פרס מענק מטעם קרן עמו"ס (1998), ופרס ראש הממשלה לספרות לשנת תשס"ה (2005)

אחד אלוהינו

 

 

בהוצאה כרמל ראתה אור בשבוע שעבר האנתולוגיה "אחד אלוהינו" בעריכת ירון אביטוב ורן יגיל, העוסקת מהיבטים שונים בנושא האמונה באלוהים. הקו המנחה את האנתולוגיה הוא פלורליסטי והיא מהלכת על החבל הדק שבין אמונה וכפירה. הספר כולל ארבעה שערים: יש אלוהים, אין אלוהים, פוסחים על שני הסעיפים ואמונות אחרות.


באסופה משתתפים 66 יוצרים ויוצרות בתחומי הפרוזה והשירה מאז קום המדינה ועד ימינו, והיא כוללת גם פתח דבר של ירון אביטוב.

רשימת המשתתפים: יוסל בירשטיין, חנה סנש, יחזקאל רחמים, אמנון דנקנר, מירון איזקסון, ישראל סגל, יחזקאל נפשי, אלי עמיר, אסתר אטינגר, אור גראור, זלדה, אדם ברוך, אשר רייך, דרור בורשטיין, אדמיאל קוסמן, אשר ברש, אבי אליאס, רן יגיל, חווה פנחס כהן, חנה בת שחר, מנחם בן, נוגה טרבס, אמיר גלבע, דוד שחר, רות בלומרט, שהרה בלאו, רבקה מרים, אהרון מגד, יהודה עמיחי, דן צלקה, דוד אבידן, חיים באר, תנחום אבגר, שבתאי קור, משה אופיר, אריק א., אריק גלסנר, ישראל בר כוכב, עודד פלד, ירון אביטוב, רוני סומק, עמוס אדלהייט, יהושע בר יוסף, יצחק בר יוסף, מואיז בן הראש, דן בניה סרי, לאה גולברג, ח"נ ביאליק, דן בן אמוץ, יהונב פרלמן, נעים עריידי, מאיר שלו, אנטון שמאס, פנחס שדה, יצחק אורפז, יעל ישראל, לאה איני, סלמן מסאלחה, יורם מלצר, יובל גלעד, אורציון ישי, נאווה סמל, ישראל אלירז, אבשלום קווה, שאול טשרניחובסקי, אליעזר יערי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

13 תגובות

  1. יש אלוהים!

    מסקרן. בהצלחה עם האנתולוגיה.

  2. ירון לבית אביטוב. השם ישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיך וינחך בדרך הטובה. יהי רצון שיהיו מעשיך לטובה, ומעשה זה שעליו הודעת כאן ברבים לברכה. חזק וברוך, אמן ואמן

  3. למה שכחתם אותי?…

    בכל זאת – מזל טוב!

  4. דפנה שחורי[

    מדוע שתי הסעיפים ולא שני הסעיפים??

    • אשכרה, גם אני לא שמתי לב!

    • דפנה וכל התוהים על העברית שלי. "סעֵף" בעברית מן המקרא פירושו הרהור או מחשבה וזו מילה נקבית. אין מה לעשות הביטוי במקורות הוא "פוסח על שתי הסעיפים". אין מה לעשות. וכמו שאנחנו לא שואלים למה "חצר" זו נקבה, אגב במקורות יכול להיות גם זכר, אין סיבה שנשאל על "סעף". כך או כך אין זו טעות בעברית וכבר הערתי לאור גראור שאין לתקן זאת כי זו היפרקורקציה.

  5. אחלה רשימת משתתפים.

  6. מזל טוב.

  7. מברוק ירון.

  8. ירון, זה סיפור נפלא ואני מכירו היטב. פרסם אותו כאן במלואו. כך ראוי. אגב, גם את הסיפור המוקדם שלך "כלב שמירה" שהוא מופת של סיפור קצר צריך לפרסם כאן, כי לא רבים מכירים אותו. אוהב אותך, רני.

    • מה שאני אוהב הוא למצוא כל מקום בו אינני – אוויר דק. חשבתי – בעוונותיי – כי אחר 10 ספרים ועשרות פרסומים אתחיל ליחשב קיים – אך לא. שמי ושמעי טרם הגיעו לארץ. במה הכעסתיכם שתתעלמו ממני גם…? האם אין אלהים בשבמים? (לפחות אחד?).

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לירון אביטוב