בננות - בלוגים / / פיקרסקיות סיזיפית
ירון אביטוב
  • ירון אביטוב

    ירון אביטוב. סופר, עורך ספרים ואנתולוגיות, מבקר ספרות, עיתונאי, תסריטאי ובמאי של סרטים תיעודיים, טייל ומדריך טיולים באמריקה הלטינית ובדרום אמריקה. יליד חיפה, התגורר בעבר בירושלים, בהמשך בתל-אביב ושוהה כעת בחו"ל. פרסם אחד-עשר ספרים: שני רומנים, נובלה אחת, חמישה קבצי סיפורים, שני ספרי תיעוד ומדריך טיולים. פרסים ספרותיים: פרס ארתור רופין למחקר במדעי החברה( 1993), פרס קרן ירושלים לספרות יפה (1994), פרס מענק מטעם קרן עמו"ס (1998), ופרס ראש הממשלה לספרות לשנת תשס"ה (2005)

פיקרסקיות סיזיפית

פיקרסקיות סיזיפית

ע ל     "ה ו מ ל ס "       ס פ ר ו     ש ל     י ר ו ן     א ב י ט ו ב     / עמיקם יסעור (פברואר 2009)

 

הכותב הוא סופר ומשורר חיפאי המפרסם מאמרים ספרותיים בכתבי עת

 

"הומלס" הוא ספר מיוחד במינו שיצא לאחרונה בהוצאת כרמל בשיתוף עם כתב העת "עמדה" הנערך בידי רן יגיל ועמוס אדלהייט. ירון אביטוב , יליד 1957, גדל בחיפה בשכונת הדר הכרמל, אודותיה כתב בספרים כמו "פתק מאימא", "אדון הסליחות" ועוד. זכה בארבעה פרסים ספרותיים, ביניהם פרס ראש הממשלה 2005, פרס קרן ירושלים לספרות יפה, ופרס למחקר במדעי החברה על שם ד"ר ארתור רופין מטעם עיריית חיפה על ספרו התיעודי "הסתכלות", המתאר מבפנים בית חולים לחולי נפש. כתב לעיתונים "מעריב", "ידיעות אחרונות", "כל העיר", "כל הזמן", על המשמר" ואחרים. פרסם 12 ספרים, ובהם ארבעה ספרים על קובה ואמריקה הלטינית (ביניהם "הלילה של סנטיאגו", "יומה" ו"האורות של מיאמי"). ערך עם רן יגיל שש אנתולוגיות, וביניהן "אחד אלוהינו", ספר המציג תפיסות של אנשים חילוניים לגבי אלוהים ואמונה. פרסם גם רצנזיות ספרותיות רבות. התגורר בירושלים ושהה שנים רבות בחוץ לארץ. כיום מתגורר באקוודור.

ב-20 בפברואר פורסם ראיון עימו במוסף תרבות של מעריב.

     רן יגיל, סופר ועורך "עמדה", המטפח את הספרות העברית בעברה ובהווה כותב על עטיפת הספר ומדגיש את ייחודו הפנטסטי, השונה כל כך מספרים קודמים של המחבר. את הספר ערכה יעל ישראל, סופרת בזכות עצמה. הספר מתאר גלגולים שונים שעובר ההומלס. כמה הערות על ספר מיוחד זה:

     1. זהו ספר מקורי ומיוחד במינו. רומן בסיפורים., לא קראתי דומים לו בספרותנו. סיטואציות מקוריות וגרוטסקיות מסופרות בגוף ראשון. עלילה דינאמית ורבת הפתעות.

     2. יש בספר זה יסוד של סיפור פיקרסקי. תלאות של גיבור. איש מבוגר, לא נער אסופי כמו ברומנים הפיקרסקיים של ימים עברו.

     3. חוסר האונים של הגיבור מנוטרל ומאוזן על ידי תגובתו הסטואית וסתגלנותו לתהפוכות העוברות עליו.

    4. עקשנותו וסתגלנותו של הגיבור מגבירות את היסוד הגרוטסקי שבספר.

    5. המטמורפוזות שעובר הגיבור הן פרי רצונו ולמרות ריבוין מבטאות מצב אחד.

    6. יש כאן גם עימות טראגי בין חירותו של הגיבור להחליט ולנסות דברים חדשים לבין חירותה של החברה להתנכר אליו.

    7. גם האופטימיזם הנצחי שמגלה הגיבור מדגיש ביתר שאת את ניכורה של החברה כלפיו.

    8  לפנינו צירוף בין כעין סיזיפוס המגלגל את האבן במעלה ההר לבין סטואיקן, המשלים בכל זאת עם גורלו ללבוש ולפשוט כל העת צורות חדשות.

     9. הספר הוא גם סאטירה על עולם האפשרויות הבלתי מוגבלות המתמצות באפשרות אחת – חיים בזבל.

    10. התיזה הבסיסית של הספר מנחיתה מכת מוות על תפיסת האתיקה הפרוטסטנטית כבסיס לקפיטליזם האמריקני והעולמי, (על כך כתב הסוציולוג מכס ובר) המניחה כמובנת מאליה, כי העושר הוא פרס לחריצות והעוני עונש על העצלות.

    11. בלבולי המוח בדבר המוביליות החברתית סופגים מכה אנושה בספר . בל נשכח כי מציאות דיקנסית חוזרת לעולמנו ומושגים כמו עמלים ומעמדות אינם נראים אנכרוניסטיים וארכאיים.

    12. נושא הארעיות, אותו תיאר אלווין טופלר בספרו, "הלם העתיד" הוא חוויה מרכזית ברומן זה.

    13. החסד המתואר כאן הוא זמני מאוד ומצומצם מאוד. גם בכך ניכרת אנושיות של המחבר.

     14. החוויה היא אורבאנית מעיקרה. ההוויה של אדם לנפשו בכרך הגדול.

     15. מצד אחד מתוארת פה הוויה מקומית. אבל במחצית הראשונה של הספר בולטת  עלילה, אשר עשויה להתרחש בכל מקום.

     16. המחשבות והיצירתיות של הגיבור הופכות אותו לפעלתן נוסח מנחם מנדל. אבל הוא רחוק מדמותו הנלעגת של אותו איש פרנסות יהודי. מאידך קיים מודל דומה של היצירה. דן מירון בספרו על שלום עליכם כתב על דגם הנפילה וההתאוששות המציין את עלילות רבים מספריו. דגם זה קיים, כמדומה, גם ברומן שלפנינו.

     17. הדיאלוגים בין הגיבור לבין דמויות אחרות מבטאים תקשורת ישירה, יש כאב גדול בישירות הזאת.

    18. קיים בספר גם מעין מוטיב גרוטסקי של נקמה נוסח שיבתו של הרוזן ממונטה כריסטו. מוטיב זה  מעשיר את העלילה ומפתיע את הקורא.

    לסיכום זהו ספר מעניין מאוד, מיוחד מאוד, והבה נאחל לעצמנו, כי המחבר ישוב מהר יותר לארצנו וזה בוודאי יקרה בטווח הלא רחוק ואז נזכה לחגוג עימו את הוצאת הספר.

 

  מאת עמיקם יסעור.  כל הזכויות שמורות פברואר 2009

 

 

 

3 תגובות

השאר תגובה ל חנה טואג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לירון אביטוב