בננות - בלוגים / ירון אביטוב / האיש שקנה ימי הולדת
ירון אביטוב
  • ירון אביטוב

    ירון אביטוב. סופר, עורך ספרים ואנתולוגיות, מבקר ספרות, עיתונאי, תסריטאי ובמאי של סרטים תיעודיים, טייל ומדריך טיולים באמריקה הלטינית ובדרום אמריקה. יליד חיפה, התגורר בעבר בירושלים, בהמשך בתל-אביב ושוהה כעת בחו"ל. פרסם אחד-עשר ספרים: שני רומנים, נובלה אחת, חמישה קבצי סיפורים, שני ספרי תיעוד ומדריך טיולים. פרסים ספרותיים: פרס ארתור רופין למחקר במדעי החברה( 1993), פרס קרן ירושלים לספרות יפה (1994), פרס מענק מטעם קרן עמו"ס (1998), ופרס ראש הממשלה לספרות לשנת תשס"ה (2005)

האיש שקנה ימי הולדת

 

על "האיש שקנה ימי הולדת", אדולפו גרסיה אורטגה, מספרדית: עינת טלמון, נפך אבן חושן, 203 עמ"

 

 

פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות" ב23.2.2007-

 

חרחורי הגסיסה של ילד השואה הורבינק, "המשיח האילם מאושוויץ", ששכב משותק, קודח ורועד בעריסתו המאולתרת ולא הצליח להגות אלא הברות מרוסקות, המשיכו ללוות כמה מניצולי המחנה שנים רבות לאחר שנפטר ואחרי שהשתחררו הם מהתופת. הם המשיכו ללוות גם אותי בתום קריאת אחד הרומנים המקוריים שהתפרסמו עד כה על השואה. הפרוזאיקון הפעם הוא לא ניצול שואה כמו אפלפלד וק. צטניק, או דור שני כמו גרוסמן ונאווה סמל, אלא סופר ספרדי, יהודי של כבוד המעריץ את ישראל בדומה לארי דה לוקה האיטלקי. גרסיה אורטגה לא חווה את השואה בעצמו, אבל העמיק בחקר הנושא עד שהוא חש כמעין ניצול שואה בעצמו וכאביו הרוחני של אחד מילדי השואה הכי מפורסמים בספרות.

   משני העמודים שהקדיש הסופר היהודי-איטלקי, פרימו לוי, להורבינק הגוסס ברומן "ההפוגה" רקח גרסיה אורטגה רומן שלם. גרסיה, העורך הראשי של "סייס באראל", ההוצאה הספרדית היוקרתית שפרסמה את ספרי גרוסמן בספרדית, נוקט כאן בתחבולה ספרותית דומה למדי לזו שבה נקט גרוסמן באשר לברונו שולץ, הסופר שנספה בשואה. גרוסמן החייה את שולץ, וגרסיה מחייה את הילד הורבינק והופך אותו לסב לנכדים. "אני רוצה שהורבינק יוסיף להתקיים שיהיו לו חיים בדויים שהומצאו על ידי" (עמ" 8). הדמיון לגרוסמן הוא, כמדומה, לא רק בהחייאת קורבן שנספה בשואה, אלא גם בדרך הכתיבה הכוללת שבירה צורנית וחיבור של עלילות לגמרי נפרדות. 

   בפועל, הורבינק היה יתום בעל עיניים בוערות שאיש לא ידע את שמו ולא ידע מי היו הוריו. הוא הצליח לשרוד באורח פלא את אימי המחנה ואת הקור במשך שלוש שנים, ונפטר רק לאחר שחרור המחנה. גיבור הרומן הוא ספרדי, שהשואה מלווה אותו כצל. הוא מחליט לנסוע לאושוויץ כדי להתחקות אחר סיפור חייו של הילד שאותו הנציח פרימו לוי. בדרך הוא נפצע בתאונת דרכים קשה ומאושפז בבית חולים בפרנקפורט, שם הוא משלים את סיפור חייו הבדוי של הורבינק, הילד שאיש כבר לא יכול היה להציל. לפי הסיפור שבודה הספרדי, המבועת מהעובדה שהרופאים שמטפלים בו מזכירים לו את דוקטור מנגלה, הורבינק אכן ניצל. 

   גרסיה לא מסתפק בדמות אחת שהוא בודה להורבינק, אלא בודה אינספור דמויות אלטרנטיביות, שכל אחת מהן יכולה להיות ההוכחה שהוא חי וחיים, על אפו ועל חמתו של מנגלה שערך בו ניסויים. פעם הוא סופר הכותב ביוגרפיה על היטלר, פעם צייר, פעם קריקטוריסט ישראלי, וכך הלאה. גרסיה מתזז בין עולמות, ארצות, דמויות, זמנים, מציאות ודמיון, תיעוד ופרוזה. הרומן הוא מעין הכלאה של כל הז"אנרים האפשריים. בדרך כלל השפע הזה מרשים, אלא שלפעמים הפוסט-מודרניזם גובר על הספרות, וזהו עושר השמור לבעליו לרעה (למשל, פרק שביעי המכיל יותר מדי שחקנים אלטרנטיביים). אבל גם כך, מדובר ברומן בלתי רגיל שנכתב על ידי סופר בלתי רגיל ועוסק בילד בלתי רגיל. אי אפשר שלא להתפעל מהעובדה שסופר לא יהודי כתב בחיות כה עזה רומן על השואה, שכמדומני כל סופר ניצול שואה היה חותם עליו בחדווה. אולי כדאי לתרגם את הספר גם לפרסית ולשלוח אותו ליום הולדתם של אחמדי-ניג"אד ויתר מכחישי השואה, שלא רוצים להכיר בזוועות העבר על מנת אולי להכשיר את זוועות העתיד.

 

 

תגובה אחת

  1. נשמע מרתק.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לירון אביטוב