בננות - בלוגים / / החי על המתים
ירון אביטוב
  • ירון אביטוב

    ירון אביטוב. סופר, עורך ספרים ואנתולוגיות, מבקר ספרות, עיתונאי, תסריטאי ובמאי של סרטים תיעודיים, טייל ומדריך טיולים באמריקה הלטינית ובדרום אמריקה. יליד חיפה, התגורר בעבר בירושלים, בהמשך בתל-אביב ושוהה כעת בחו"ל. פרסם אחד-עשר ספרים: שני רומנים, נובלה אחת, חמישה קבצי סיפורים, שני ספרי תיעוד ומדריך טיולים. פרסים ספרותיים: פרס ארתור רופין למחקר במדעי החברה( 1993), פרס קרן ירושלים לספרות יפה (1994), פרס מענק מטעם קרן עמו"ס (1998), ופרס ראש הממשלה לספרות לשנת תשס"ה (2005)

החי על המתים

הרשימה על אהרון מגד היא השנייה בסדרה של פרסומי רשימות ביקורת קצרות לרגל שבוע הספר. רשימות אלו הוכנו לפרסום במסגרת טור ביקורת שוטף שהתפרסם במשך כ-14 שנים ב"זמן ירושלים", אולם העיתון נסגר ובתוך מחווה לזכרו אני מפרסם את הרשימות שלא הספיקו להתפרס בעיתון באתר "בבנות".

 

בימים אלה, כאשר נשלפות התכניות להרחיב את רחבת הכותל, מפרסם אהרון מגד בספרו החדש תוכנית הזויה לבנות ברחבת הכותל מגדל שייקרא "היכל האלמוות" ויוקדש לזכר חיילים נעדרים. כשגיבורו המוזר של הרומן, יהונתן דותן, נשאל מדוע דווקא בכותל הוא משיב: כדי שהם יחושו "קרוב יותר לאלוהים" (עמ' 124).

דותן מתרוצץ בין ארכיטקטים וראש העירייה כדי לשכנע בחשיבות יוזמתו. בכותל, השומרים מבינים שיש להם עסק עם עוד משיחי סהרורי ומגרשים אותו, בעירייה מסבירים לו שלבנות בכותל זהו חילול השם, והארכיטקטים מסבירים לו שאפילו אלוהים לא יעניק לו שם אישורי בנייה. אבל דותן לא נכנע. הוא מתבצר בתוך שגעונו וכמיהת המוות שלו גוברת. הוא פוקד הלוויות שעליהן הוא קורא במודעות האבל, מבקש לרכוש שתי חלקות קבורה לו ולאשתו האהובה והבוגדנית לטעמו, ופוקד את מה שכונה בספר במדבר קברות התאווה בהרודיון, שגם שם הוא רוצה לבנות מיזם מגלומני מסוכן הקשור במתים. "ריח המוות לא מבהיל אותי", הוא אומר. "אני רגיל אליו. האם אינני 'המת החי'? או 'החי המת'?" (154).

בעוד שבספרים קודמים ידע מגד לשלב בתבונה בין החיים למוות (למשל ברומן הידוע "החי על המת"), ספרו החדש הוא מאוד מורבידי מתחילתו ועד סופו וצל המוות נטוי עליו. אולי העובדה שמגד, חתן פרס ישראל לספרות, כבר נושק לגיל 93 השפיעה על תכני ורוח הספר. מכל מקום, מגד הוא ללא ספק תופעת טבע. גם בגילו המופלג הוא ממשיך לכתוב ולפרסם רומנים כמעיין המתגבר ובקצב שצעירים ממנו בהרבה יכולים רק להתקנא בו.

הרצון להיגאל דרך המוות הוא רק אחד הנושאים שהרומן עוסק בהם, לצד נוספים כמו האהבה והקנאה בין בני זוג. דותן מאוהב באשתו עד כלות, אבל מקנא לה בטירוף. דותן, שנחשב בצעירותו כגאון וכיחיד בדורו, סבל מהלם קרב במלחמת ששת הימים ומפגיעת ראש במלחמת לבנון. מצבו הנפשי הולך ומדרדר עד שהוא מבלבל בין זמנים ומקומות וחי את העבר כאילו הוא מתרחש בהווה. הבלבול מעצים את קנאתו באשתו, שהיא ניגודו הגמור. בעוד שהוא איש רוח מעופף וחסר בסיס כלכלי, היא אשת נדל"ן שופעת איברים ומקורות הכנסה.

כדרכו, מציב כאן מגד סאטירה נוקבת על רקבונה של החברה הישראלית בת ימינו. יהונתן בעל הדעות הימניות מייצג את הזיקה לעבר הערכי, בעוד אשתו השמאלנית אלנה את הזיקה להווה החומרני והריקני. אולם נציג הימין ברומן הוא פגוע ראש, ואילו נציגת השמאל מצטיירת כבוגדנית ומושחתת, הגם שהיא לא לגמרי כזו באמת. מי שמכיר את כתיבתו ואת דעותיו של מגד, אינו צריך להתפלא אם זה מה שהוא חושב באמת על הימין והשמאל בימינו.

אהרון מגד, קברות התאווה, חרגול ועם עובד, 159 עמ',

 

 

 

תגובה אחת

  1. יוסף עוזר

    אני מגיב בשיר:

    המוצב הקיומי, אריק שרון
    הַטַּנְקִים נִגְמְרוּ כְּבָר
    עַכְשָׁו זֶה רַק הַצִּיטוֹפְּלַסְמָה
    אִי סְפִיקַת הַחַיִּים שֶׁמְּבַקְּשִׁים: תַּחְמֹשֶׁת,
    אָזְלָה הַתַּחְמֹשֶׁת
    הַצְּעָקוֹת, דִּמְמַת הַמָּוֶת: זֶה לֹא מִמֻּצָּב הַמֵּזַח*?
    אֵיךְ בְּנֵי אָדָם קוֹרְסִים, בַּהַתְחָלָה תּוֹקְפִים
    עַכְשָׁו בְּקַו הֲגָנָה אַחֲרוֹן
    בַּכַּדּוּרִיּוֹת הַלְּבָנוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת : אָרִיק .

    101 סִבּוֹת לִחְיוֹת – – – לְהִכָּנַע
    כָּל הַכֵּלִים חָדַל, כָּל הַכֵּלִים חָדַל!
    הַאִם יִהְיֶה סִיּוּעַ אַרְטִילֶרִי? לְבַד, לְבַד
    כָּאן מַצָּבוֹ הַקִּיּוּמִי שֶׁל כָּל הָאָדָם, עֲבֹר!
    הַחֶדֶר הַשְּׂמָאלִי וְהַיְּמָנִי עֲדַיִן בְּיָדֵינוּ
    הַמֻּצָּב קָשֶׁה אַךְ יַצִּיב –
    הַדְּמָעוֹת יִלָּחֲמוּ לָכֶם
    וְאַתֶּם תַחֲרִישׁוּן,

    קַו בַּר-לֵב, ה- e k g שֶׁמְּשַׂרְטֵט הַלֵּב
    כְּמוֹ נוֹף הָרֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁיּוֹרֵד לְמִישׁוֹר הַחוֹף
    מְיַשֵּׁר קַו, מִתְיַשֵּׁר סוֹפָנִי, אָרִיק? אַתָּה צוֹלֵחַ?
    אֵיזֶה צִיּוּר יָפֶה הָיָה יָכֹל לִהְיוֹת
    הַחַיִּים יָכְלוּ לִהְיוֹת גֶּשֶׁר הַגְּלִילִים.
    *[ממוצבי קו ברלב על תעלת סואץ]

השאר תגובה ל יוסף עוזר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לירון אביטוב