בננות - בלוגים / ירון אביטוב / שיר אהבה אינדיאני
ירון אביטוב
  • ירון אביטוב

    ירון אביטוב. סופר, עורך ספרים ואנתולוגיות, מבקר ספרות, עיתונאי, תסריטאי ובמאי של סרטים תיעודיים, טייל ומדריך טיולים באמריקה הלטינית ובדרום אמריקה. יליד חיפה, התגורר בעבר בירושלים, בהמשך בתל-אביב ושוהה כעת בחו"ל. פרסם אחד-עשר ספרים: שני רומנים, נובלה אחת, חמישה קבצי סיפורים, שני ספרי תיעוד ומדריך טיולים. פרסים ספרותיים: פרס ארתור רופין למחקר במדעי החברה( 1993), פרס קרן ירושלים לספרות יפה (1994), פרס מענק מטעם קרן עמו"ס (1998), ופרס ראש הממשלה לספרות לשנת תשס"ה (2005)

שיר אהבה אינדיאני

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

שיר אהבה אינדיאני

דיויד ברוזה הופיע השבוע בקיטו והלהיב את הקהל

 

בעיצומו של המופע שלו בתיאטרון סוקרה היוקרתי בקיטו, אחד התיאטרון המשומרים היפים בדרום אמריקה, נשמעה פתאום צעקה מן היציע: "דיויד ברוזה, רוצים 'שיר אהבה בדואי'. יש כאן כמה בוגרי ופליטי נואייבה."

ברוזה עצר לרגע, ניסה לאתר מי זה המטורף שצועק לו בעברית צחה באמצע הופעה באקוודור הרחוקה, אבל הוא לא חשב פעמיים ופצח ב"שיר אהבה בדואי", שיר אהבה שלא נגמר וכבר מושר 33 שנים אם אינני טועה בחשבון.

ברוזה הופיע לעיני אולם מלא בקיטו, במסגרת פסטיבל הזמרים והמלחינים הבינלאומי של אקוודור, ובהזמנת שגרירות ישראל באקוודור ושגריר ישראל, אייל סלע. ברוזה השמיע לקהל האקוודורי את מיטב השלאגרים הידועים שלו בעברית, מ"שיר אהבה בדואי"  ועד "האישה שאיתי", "יהיה טוב" ואחרים. ברוזה, הדובר ספרדית מצוינת, שלא פוסחת על האות סטה המפורסמת, ניהל את המופע כך: דברי פתיחה וקטעי קישור בספרדית, ולאחר מכן שירים בעברית, שבכמה מהם הוא חזר על אחד הבתים בשירה בספרדית.

אחרי שחימם את הקהל בכמה שירים עבריים מקוריים ובכמה מתורגמים מספרדית של פאקו איבאנז, ולא פחות מכך בנגינה הווירטואוזית שלו בגיטרה, עבר ברוזה לשיר בספרדית, וגילה בה שליטה מעולה שהלהיבה את הקהל. ברוזה שר כמה שירים בספרדית לבדו, ולאחר מכן הזמין לשיר איתו בדואט את ידידו הטוב, הזמר הספרדי חביאר ריבאל, והשניים התגלו כצמד משובח באמת.

בקטעי הקישור סיפר ברוזה על הקריירה המפותלת שלו, שמתחילה בעיר הולדתו בחיפה, ממשיכה בתל אביב וביונתן גפן, בנואייבה, בספרד ובארצות-הברית; על רגעי התהילה וגם על הרגעים הקשים שעברו עליו במדריד, שאליה חזר אחרי 25 שנה כדי לשיר כזמר עברי אלמוני בבארים אלמוניים אף יותר, וכך עד שהתגלה וכמה משיריו בספרדית הפכו ללהיטים גדולים גם בספרד.

אז אולי לקהל הישראלי הרפרטואר העברי של ברוזה כבר מוכר, אבל עבור הקהל הדרום אמריקני הוא היה חידוש מרענן, וגם עבור הישראלים שישבו ביציע זו היתה נוסטלגיה מחממת לב.

את המופע שלו סיים ברוזה בשיר "יהיה טוב" , שאותו כתב בעת ביקורו של הנשיא המצרי אנואר סאדאת בירושלים, שהפך במרוצת השנים לאחד מהמנוני השלום הישראלי. ברוזה סיפר שהרבה שנים לאחר אותו ביקור היסטורי, הוא ממשיך לשיר את השלאגר הזה ומחכה עדיין לשלום

אני צעיר מברוזה בשנה, לא נולדנו באותה שכונה בחיפה (הוא באחוזה ואני בהדר), הוא עקר למדריד בגיל שלוש-עשרה ואחר כך לתל אביב, ככה שלא הזדמן לנו להיפגש בחיפה, גם לא במדריד וגם לא בתל אביב. אבל לבסוף נפגשנו אחרי המופע שלו בקיטו,  יחד עם עוד חיפאי לשעבר, קונסול ישראל בקיטו, גלעד ברגר.

ניצלתי את ההזדמנות כדי לספר לברוזה שאני האלמוני שצעק לו מהיציע, והוא העניק לי חיבוק חם כמו לטיני אמיתי ואמר שבאמת הופתע מאוד שצועקים לו בעברית, והוא החליט מיד כמחווה לשנות את התכנית שלו ולזמר את "שיר אהבה בדואי". הודיתי לו על כך שנענה לבקשתי והצעתי לו לכתוב יחד את "שיר אהבה אינדיאני". הבעתי באוזניו גם את שמחתי לפגוש עוד חיפאי במקור שהוא בוגר נואייבה ובעד תהליך השלום. על "ספר השלום" שפרסמתי כאן בהשתתפות 40 יוצרים ישראלים, יהודים וערבים, לא הספקתי לספר לו, כי הוא מיד נחטף לעוד צילומים וראיונות לתקשורת.

ברוזה העניק לי ולגם לאקוודורים רבים,  שהם לא ילידי חיפה או פליטי החושות של דהב  בסיני כמוני, רגעים רבים של הנאה צרופה, שהצדיקו מאוד את הזמנתו של ברוזה לאזור. בזכות שליטתו המצוינת בספרדית ויכולתו להעניק שואו אמיתי, שיתר הזמרים שהופיעו באותו ערב לא יכלו אפילו לדגדג, ברוזה יכול להוות נכס לזמרה העברית בדרום אמריקה.


בתמונה:
שלושה חיפאים במבנה מדורג: משמאל, הקונסול ברגר, באמצע ברוזה ומשמאל אני.

תגובה אחת

  1. רקפת זיו-לי

    מקסים. יוצר ופרפורמר מוכשר ואפשר להרגיש את האושר וההנאה במילים שלך.
    תודה על השיתוף
    כיף לקורא

השאר תגובה ל רקפת זיו-לי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לירון אביטוב